חלמתי על איש בלילה אחד
שבא אחרי יום מעייף
הוא אחז בידי ורצנו ביחד
והיה לנו טוב וגם כיף.
כשקמתי, הרגשתי מוזר וחלול
(ואולי סתם היה קצת מוקדם)
הסתכלתי בראי וראיתי שיש בי
חור בצורה של אדם.
(זה הזכיר לי סרטי ילדים ישנים
שבהם איש נופל מקצה צוק,
פוגע בקרקע, עושה חור עמוק
שנראה כמו גופו בדיוק.)
אחרי עוד כמה מבטים נדהמים
בדמות הנשקפת מולי
זיהיתי פתאום, בקווים של החור
את האיש מהחלום שלי.
לפי הקווים, רגליו ארוכות –
הרי רצנו כשדרכי עבר –
אך אבוי, יד ימין אחזה בלבי
ועכשיו אין שם דבר.
את האיש, אהובי, אני מחפש
והחור בי פועם ומייסר.
אני מסתיר אותו בשכבות של בגדים
שלא יראו שאני חסר.
זה די מייאש, מאינספור סיבות
אך מה שמציק לי הכי:
חשבתי שיהיה קל למצוא אותו
כשדמותו צרובה בתוכי.
כל הזכויות שמורות למחבר החפץ להישאר בעילום שם. אין להעתיק בלא רשות. לתגובות: bioniah@gmail.com
