חיים ומוות ביד הלשון

חברותא חוששת לגורלם של רבנים המרשיעים לעת זקנתם, ומטנפים פיהם בקללות ובנאצות, שלא ברור מהיכן הן מגיעות ומה האסמכתא להן.

חברותא חוששת לגורלם של רבנים המרשיעים לעת זקנתם, ומטנפים פיהם בקללות ובנאצות, שלא ברור מהיכן הן מגיעות ומה האסמכתא להן. אסמכתא לאיסור לומר דברי בלע שכאלה דווקא מצאנו בספר המידות: "מִי שֶׁדּוֹבֵר רָע עַל יִשְׂרָאֵל, לְסוֹף שֶׁיֶּחֱלֶה עַל פִּיו. מוֹצִיא שֵׁם רָע עַל חֲבֵרוֹ, אֵין לוֹ מְחִילָה עוֹלָמִית. עַל יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע נְגָעִים בָּאִים עָלָיו וּמַגְדִּיל עֲווֹנוֹת עַד לַשָּׁמַיִם….". אלו שמדברים על נגעי מחלות, מוטב שייזהרו בדבריהם, שמא נגעי מחלה יגיעו אליהם.

מאז שאני זוכר את עצמי, היה לי יותר נוח לכתוב ביד שמאל

מאז שאני זוכר את עצמי, היה לי יותר נוח לכתוב ביד שמאל. זה אף פעם לא היה עניין גדול מבחינתי, פשוט בגיל מסוים הבנתי שקוראים לזה להיות שמאלי, ושרוב בני האדם משתמשים ביד ימין.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *