חברותא חוששת לגורלם של רבנים המרשיעים לעת זקנתם, ומטנפים פיהם בקללות ובנאצות, שלא ברור מהיכן הן מגיעות ומה האסמכתא להן. אסמכתא לאיסור לומר דברי בלע שכאלה דווקא מצאנו בספר המידות: "מִי שֶׁדּוֹבֵר רָע עַל יִשְׂרָאֵל, לְסוֹף שֶׁיֶּחֱלֶה עַל פִּיו. מוֹצִיא שֵׁם רָע עַל חֲבֵרוֹ, אֵין לוֹ מְחִילָה עוֹלָמִית. עַל יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע נְגָעִים בָּאִים עָלָיו וּמַגְדִּיל עֲווֹנוֹת עַד לַשָּׁמַיִם….". אלו שמדברים על נגעי מחלות, מוטב שייזהרו בדבריהם, שמא נגעי מחלה יגיעו אליהם.
