טיפול שורש
כל ראש חודש מהוה פוטנציאל להתחדשות של האדם בתחומים המיוחדים בחייו, במיוחד ראש חודש אלול.
הזמן ביהדות פועל על פי תכונה מעגלית. שנה מלשון שניות, תקופה מלשון מקיף, חג מלשון לחוג, חודש מלשון התחדשות. האדם נע בתוך הזמן, והזמן היחיד שקיים הוא עכשיו – רגע ההווה. לכן נקרא הקב"ה – הויה ברוך הוא. כדי ליצור את השינוי עלינו להתחבר לשורש הרוחני. שינוי בשורש ישפיע על כל הענף. לכן אנו עוסקים בלימוד זה, על מנת "לתפוס" את החודש כבר מראשו ולשנות את כל הזקוק לשינוי כבר בשורש. מאוד חשוב באיזה 'ראש', האדם נמצא בראש כל חודש. ראש חודש אלול ולמעשה החודש כולו עם עשרת ימי תשובה – זהו עת רצון עצום להשפיע על כל השנה. 40 יום (עד יום כיפור) של "שמיים פתוחים והמלך בשדה"!
עומד במעגל השנה ומביט סביבי
אלול בגימטרייה שווה 67, בדיוק כמו בינה. החיבור לספירת הבינה (*סְפִירָה היא מושג קבלי המתאר רובד בהופעת האלוהות או כמסמל כוחות שונים שלה). מרמז שזהו זמן של עבודת התבוננות.
כתוב, "וַיָּתֻרוּ אֶת-הָאָרֶץ" (במדבר י"ג כ"א). ארץ מלשון ארציות. ארץ זה רצון. כלומר, "וַיָּתֻרוּ" משמעו יחפשו ויתבוננו ברצון, מהו שורש הרצון שלי? מה אני באמת רוצה?
כתוב, "דע מאיין באת, ולאן אתה הולך" (מסכת אבות). אדם צריך לבדוק היכן הוא עומד במערך הכללי. האם אני קרוב למקום שממנו יצאתי? או שמא אני קרוב יותר למקום שאליו אני הולך? מה המרחק? מהי הדרך? זאת העבודה בחודש אלול, התבוננות ותשובה.
בחזרה לעצמי
תשובה מהי? אומר רבי נחמן: "דע כי תשובה היא לשוב את הדבר למקום שניטל משם". לשוב את הדבר: להשיב את עצמך. המקור של כולנו הוא האור האלוקי, אור אינסוף פשוט שממלא את כל המציאות. כולנו היינו דבוקים באור אינסוף, ״חלק אלוק ממעל״ והתנתקנו מהמקום הזה, נקרענו ממנו אל העולם הזה. לכן אנו באים כתינוק. תינוק=ניתוק, אבל גם תיקון. התיקון מתחיל בזמן הניתוק, יוצא מהרחם, ממקום הרחמים, אל העולם הזה, אל מקום של העלם (נעלם). אדם אינו רואה שהוא חלק אלוק ממעל, אלא הוא חושב שהוא סתם אדם. להשיב את הדבר למקום שניטל משם זה לראות מי אני ומה אני באמת.
החיבור החיצוני
אלול זה ראשי תיבות, "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" (שיר השירים ו' ג'). הדוד מייצג את הבורא והנערה מייצגת אותנו, כל אחד מאיתנו, בני אדם. זהו זמן של חיבור בין האדם לבורא.
משום שהזמן מעגלי, השורש הרוחני של זמן הרחמים של אלול הינו העלייה של משה רבנו להר סיני, בתקופת נדודי בני ישראל במדבר. משה עולה להר סיני ל-120 ימים. פעם ראשונה עולה ל-40 ימים ראשונים מיד אחרי מתן תורה, ו' בסיון ויורד ב-י"ז בתמוז (שבירת הלוחות), עולה שוב למחרת ל-40 ימים שניים, בי"ח בתמוז ויורד בסוף אב, ואז עולה שוב ל-40 ימים אחרונים בא' באלול ויורד ביום כיפור עם הלוחות השניים. אלה 40 יום של סליחה, רחמים וכפרה. זה התגלה על-ידי משה רבנו וזה מתגלה עכשיו אצלנו במציאות.
החיבור הפנימי
אברהם אבינו מגלה לנו, בספר היצירה, שאלול נשלט ע״י מזל בתולה. כתוב "מָצָא אִשָּׁה, מָצָא טוֹב" (משלי י"ח כ"ב). מה הכוונה? ה'בני יששכר' כותב שמדובר על חודש אלול בו ניתן למצוא את בחינת הבתוליות בנפש האדם. למצוא את מידת ההתחדשות, "שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל" (ירמיהו ל"א כ'). זו הזדמנות לאדם לעורר בתוכו את כח ההתחדשות, את הבתוליות. להתחזק באמונה שאדם יכול להתחיל מחדש.
מה שעוצר אותנו הרבה פעמים הוא חוסר האמונה שאנו יכולים להתחדש, להופיע כחדשים, להשלים עם עצמנו. אבל כל נשימה היא נשימה חדשה, כל רגע הוא רגע חדש השאלה היא האם אני יכול להתחבר לזה? כתוב בירמיהו, "אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל" (ירמיהו ל"א י"ב), מחול מלשון מחילה. זהו התהליך שאנו עוברים עכשיו, תהליך של מחילה, מבקשים מחילה מהשמיים, מחילה בתוך עצמנו, וכמובן מחילה בין איש לרעהו. מחילה זו מביאה אותנו לחיבור עם הבורא ואז להתחדשות אמתית ועמוקה.
חודש טוב לכל עם ישראל ולעולם כולו.
