חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

חברותא נפרדת מדרור לין

חברותא מודיעה בצער על פטירתו בטרם עת של חברנו דרור לין

ביורוקרטיה הפכה למילה נרדפת לכאב ראש. מעבר לכך, קשה להקפיד להבין כל חוזה לפני שחותמים עליו. בכלל, קשה לעשות משהו בעולם בלי להיות חשוף לתביעה. בשנה הראשונה שלי כחבר ועד חברותא הרמתי טלפונים לדרור לין (כמה קשה להוסיף: זכרונו לברכה!) בתדירות גבוהה מאוד. "כאן יש סיכון של הפרה של זכויות יוצרים, חפשו תמונה אחרת. בעצם, כבר אשלח לך תמונה". "תוסיפו בפוליסת הביטוח… ליתר ביטחון".
הייתי יכול להרחיב עוד, על גודל התרומה של דרור לחברותא במישור המשפטי, במישור הטכני. ודי היה בכך כדי שנחוב לו תודה עמוקה. העשייה הטכנית הזו, האפורה הזו, נתנה רשת ביטחון לאנשים רבים כל כך, ובלעדיה לא הייתה לנו עמותה ולא הייתה לנו קהילה.
אני יכול גם להוסיף על ההקפדה שלו לתרום בעין יפה גם לדברים הקטנים: "זה לא נאה שלא יהיה כיבוד טוב, אבל אני לא רוצה שמישהו ישאל למה הוצאתם הרבה על כיבוד. הכיבוד עליי".
אבל אני בוחר להתמקד בדבר אחד ויחיד, דבר שהיינו מנועים מלומר עליו תודה במשך כל השנים.

להפיק שבת קהילתית זה קודם כול לחפש מקור מימון לסבסודים. ויש כל מיני דרכים לגייס כל מיני משאבים, ב"ה, ואפשר להתחיל להתחשבן עם המשתתפים השונים ולתעדף מי יותר ראוי לסבסוד.
אבל ישנו דרור לין. "אפשר לשלם בפייפאל? חוצמזה צריך לדבר אתך…" (וכאן בא מספר החדרים שרצה לסבסד). ובשנה האחרת, עם פתיחת ההרשמה לשבת: "איך משלמים? ואיך תורמים?".
בכל שנה הקפדנו להגיד שקיום השבת והנגשתה לכל מי שצריך התאפשרו בזכות תרומתו של חבר הקהילה החפץ בעילום שמו, ושאנחנו מבקשים להודות לו בפני כולם מבלי להגיד למי אנחנו מודים. ותמיד נצבט הלב שלא קיבלת את התודה המגיעה לך.

את הפסוק "עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה / בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא" אפשר לקרוא כהבטחה – מי שנותן צדקה יזכה לשיבה טובה. והינה לכתך בטרם עת מעוררת מול הקריאה הזו את השאלה הישנה של צדיק ורע לו, ומתן שכר מצוות בעולם הזה. אבל אפשר לקרוא גם אחרת. עטרת התפארת של השיבה, של הזקנים, תימצא אם הלכו בדרך צדקה. כלומר, לא באריכות ימים יש להתפאר, לא במספר שנות האדם, אלא בדרך שהלך בה.
ואתה, דרור, הלכת בדרך צדקה. דרך שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם והיא עטרת לראשך. ואולי נמצא בה נחמה גם אנו.
והינה אפשר עכשיו להגיד – דרור לין, לא "תורם החפץ בעילום שמו" – אתה פתחת את הדלת בפני עשרות אנשים ליהפך לחלק מקהילת חברותא. בזכותך אנשים מצאו אצלנו בית. לאורך השנים היו תרומותיך לשבתות חברותא המקור התקציבי הגדול ביותר שלנו לסבסודים. קהילה אמתית לא משאירה אף אחד מאחור, ואתה עשית אותנו לקהילה אמתית.
תודה.

כתב: יהונתן גיל רוסן ממן, יו"ר שותף של חברותא

תהיו נאמנים לעצמכם!

לא לחיות זה לפחד. זה לשקוע בחרדות. זה להסתיר את עצמנו מהאנשים הכי קרובים אלינו.
ולפעמים זה מרגיש שאי אפשר אחרת, כי החיים האלה הם פאקינג מפחידים ואם חושבים עליהם יותר מידי – אפשר לשקוע בדיכאון קיומי.

קרא עוד »

בואו נדבר רגע על חתונה דתית גאה

המילה הגדולה הזו, האירוע הגדול והיקר הזה. עזבו רגע מאבקים, הכרה מהמדינה, הפלות של הצעות חוק לברית זוגיות וחתימה ברבנות. לא מה זה אומר לאנשים אחרים, אלא מה זה אומר בשבילנו-הומואים בחיים קהילתיים דתיים ומוקפים סטרייטים, לא עלינו.

קרא עוד »

גם לנו זה קרה

גם לנו זה קרה…
הכל התחיל, איך לא, בשבת חברותא, אי שם לפני 9 שנים בגוש עציון. דווקא אז, לא קרה כלום וכל אחד המשיך בחייו.
אבל חייב להיות סוף טוב, אז רצה הגורל ויצאנו כעבור 3 שנים לטיול פסח של…חברותא. וכן, שם כבר נוצר הקליק ומאז הכל התגלגל…

קרא עוד »

שתפו את המאמר