דניאל יונס

בשנת 1996 נחקק 'חוק ההסכמים לנשיאת עוברים' המוכר בשמו "חוק הפונדקאות". החוק מתיר לזוג הטרוסקסואלי נשוי להביא ילדים באמצעות אם פונדקאית, אם וכאשר אישרה זאת ועדה רפואית מטעם משרד הבריאות. זוגות חד-מיניים אינם נכללים במסגרת חוק זה, וכך גם לגבי יחיד/ה שאינו/ה נשוי.

לאור ריבוי המקרים בהם ביצעו זוגות חד-מיניים את הליך הפונדקאות בחו"ל (הודו וארה"ב במיוחד), וביניהם המקרה הקשה של דן גולדברג, ובעקבות עתירתם של יואב ארד ואיתי פנקס לבג"צ, החליט משרד הבריאות להקים ועדה מיוחדת אשר תבחן את הרחבת "חוק הפונדקאות". 'חברותא' החליטה לפנות לוועדה זו בבקשה להתייצב בפניה ולהציג את הבעייה שיש בפונדקאות בחו"ל- הילדים אינם יהודים.

ביום ראשון, ו' בניסן תשע"א (10.04.2011), התייצבו עלי ודניאל בפני הועדה ואמרו את הדברים הבאים:
המצווה הראשונה שנצטווה בה האדם היא מצוות 'פרו ורבו'. אולם, הציווי אינו רק ציווי, אלא גם ברכה, שנאמר: " וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ…" (בר' א', פס' כ"ח). ילדים, כמאמר השיר, זו ברכה.
מאז הופעת תהליך הפונדקאות, וביתר שאת לאחר חקיקת 'חוק ההסכמים לנשיאת עוברים' (תשנ"ו, 1996), נצטרכו רבני הציבור האורתודוכסי למעמדם ההלכתי של היילודים באמצעות אם פונדקאית. הרב זלמן נחמיה גולדברג, לשעבר דיין בבית הדין הגדול בירושלים, פסק בשנת תשנ"ט (1999) כי פונדקאות מותרת על-פי הלכה. בהמשך לפסיקה זו נוטים רוב הפוסקים לראות את האם היולדת, קרי- את הפונדקאית, כאם המשפטית לצורך הדין ההלכתי. מכאן עולה בבירור, כי יהדותו של הילד נקבעת על-פי האם היולדת ולא על-פי הביצית.
עוד יש לציין, כי על-פי הפסיקה הנוהגת ומקובלת בישראל, ילד שנולד לאם שאינה יהודיה אך גדל בבית יהודי, יכול לעבור את מה שמכונה 'גיור קטנים'. אולם, 'בית יהודי' לעניין זה, הוא בית המתנהל על-פי ההלכה האורתודוכסית, כפי שהיא נוהגת ומקובלת בישראל. אנו, כיחידים וזוגות הומוסקסואליים, לצערנו כי רב, איננו נתפסים כבעלי 'בית יהודי' לעניין זה.
לחוק זה השלכות משמעותיות על יהדות היילוד ובלבטים של ההורים.
ארז ברוכי (37), שקל את האפשרות של אימוץ, אולם גם עניין יהדותו של הילד ובעיקר הקשר הביולוגי שלו עם ילדיו, הובילו אותו לבחור בהורות משותפת. ארז, שלו בן (3) ובת (2) מאותה האם (39) וחי בזוגיות עם גבר, מציין את הקושי בריבוי הורים זה. "הבעיה היא שיש גורם שלישי בזוגיות. זו התחייבות לכל החיים למישהי שהיא לא בת זוגך, לא משנה כמה טוב אנחנו מסתדרים" אומר ארז, "אבל זו היתה האפשרות הקלה ביותר להעמיד צאצאים משלך". ארז ואם ילדיו, שהיא דתיה גם כן והטרוסקסואלית, שקלו להתחתן ברבנות כדי למנוע בעיות לילדיהם בעתיד. חינוך דתי וקבלה בחברה עתידים להיות בעיה של ממש לילדים אלו, אך הרצון להתרחק מן השקר, והידיעה שנישואיהם הפיקטיביים יהיו גלויים ממילא, הובילו אותם לבחור בהורות משותפת.
יונתן גר (32) בחר דווקא בהליך הפונדקאות, אותו הוא ובן-זוגו עשו בהודו לפני כשנתיים. שבוע לאחר שהם שבו מהודו עם בנם שנולד, בומביי עמדה תחת מתקפת טרור עזה. "לחשוב שבני היה נקלע לסיטואציה שכזו כשהוא לא מוכר על-ידי שום גורם רישמי ואין לו ביטוח רפואי, זה ממש מקומם". "לא תעמוד על דם רעיך". אולם, האבסורד לא נגמר בהודו. על-פי החוק כיום, ילד שנולד בחו"ל בהליך של פונדקאות, מוכר כבנו הביולוגי של אביו רק לאחר בדיקת DNA, "אבל בארץ לא ממהרים לערוך בדיקות כאלה מחשש לממזרות", אומר יונתן, "וגם לאחר שבני הוכח ככזה, מבחינת משרד הפנים הוא אינו יהודי, משום שאימו לא יהודיה והוא לא עבר שום גיור".

את יהושע גורטלר (30) ובן זוגו ליאור שוחט (34), זה בהחלט מעסיק. רבנים מודים כי זוג חד מיני לא יתפס כיהודי לצורך גיור. "חשוב לי שהילדים שלי יהיו יהודים", אומר יהושע, "פונדקאות בחו"ל תחייב גיור, ואורח החיים שלי (כהומו דתי) יקשה על תהליך זה. העניין ההלכתי מהווה שיקול, אך אם זו תהיה האפשרות היחידה שלי להביא ילד, אז אני אעשה זאת".

לאור כל זאת נראה, כי איסור הפונדקאות בארץ להומואים, כיחידים וכזוגות, אינה בהכרח מונעת את השימוש באם פונדקאית בחו"ל, אך אינה מאפשרת לנו להעמיד, בדרך זו, צאצאים יהודים. "לילד מפונדקאית מחו"ל תהיה בעיה לחגוג בר-מצווה כשאר חבריו, אבל אם הייתה בחירה בין לא להיות אבא לבין להיות אבא לבן לא יהודי, הייתי בוחר באפשרות השנייה", אומר ארז.
לאור האמור לעיל, אנו ב'חברותא- הומואים דתיים' (ע"ר), הרואים בהלכה כדין מחייב, מעוניינים כי גם צאצאינו ייחשבו כיהודים לכל עניין ודבר, ושיהדותם של צאצאינו לא תעמוד בפני מבחן של שום גורם. אנו מאמינים, כי אסור שתמנע מצאצאינו הזכות הבסיסית להשתלבותם בחברה הדתית, ובחינוך הדתי בישראל, כפי שהצהירו על כך רבנים מישראל ומחו"ל, דבר המחייב את היותם יהודים לכל דבר ועניין.

'חברותא- הומואים דתיים' מצטרפת לארגון חושן ולשאר ארגוני הלהט"ב (לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים ובי-סקסואלים), בקריאה לאפשר להומואים, יחידים וזוגות, להיכלל ב'חוק ההסכמים לנשיאת עוברים'. אולם, כגוף שרואה עצמו כמייצג חתך אוכלוסייה נוסף, קרי- של הומואים דתיים, אנו מוסיפים על קריאת הארגונים השונים ומבקשים כי מדינת ישראל, כמדינה יהודית, תאפשר לנו, ההומואים הדתיים, להעמיד צאצאים יהודיים אשר יהדותם לא תעמוד למבחן ולא תעורער על-ידי שום גורם הלכתי.

האפשרות היחידה העומדת לנו כיום להעמדת צאצאים יהודיים באמצעות אם פונדקאית יהודיה, היא ההכרה בזכותו של ההומו הדתי, היחיד וזה החי בזוגיות חד-מינית, להעמיד צאצאים באמצעותה של אם פונדקאית יהודיה, כמתחייב מהפסיקה המקובלת בישראל.
בשם חברי העמותה וחברי קהילת ההומואים הדתיים בישראל, אנו מבקשים שמדינת ישראל לא תמנע את זכותו הטבעית של יהודי בכלל ושומר-מצוות בפרט לקיים מצות דאורייתא ולהעמיד צאצאים יהודיים כדת וכדין המקובלים בישראל.

ונחתום בדברי המשורר, דוד מלך ישראל: "יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל-יִשְׂרָאֵל". (תה' קכ"ח, פס' ה'-ו')

בברכה,

דניאל ,עלי ,אביעד, אריה ואייל.

חברי הועד המנהל, 'חברותא- הומואים דתיים' (ע"ר).

(*) חברותא בחרה לאמץ את מסמך העמדות של חושן כבסיס לעמדתה, ולהוסיף עליו את הטיעונים הייחודיים לה. המסמך שחובר על ידי חברנו גלעד, עורך דין במקצועו המתנדב כיום בחושן, מונה שורה של צעדים הנדרשים על מנת לאפשר להומואים גישה שוויונית להליך הפונדקאות בארץ ובחו"ל.

מסמך העמדה של חושן בנושא פונדקאות אליו הצטרפה חברותא