כמעט שבוע חלף מהרצח המזעזע של שרית אחמד ז"ל – רצח שבהחלט יכול היה להימנע. האזהרות שנתנה לכל הגורמים לא הספיקו כדי להגן עליה.
שרית היא קרבן של שמרנות, שאווירת שנאה שניצתת ברגע.
מצבו של המגזר הערבי בישראל בכל הנוגע לתפישות להט"ב רע לאין שיעור משאר החברה בישראל, אולם חיוני לזכור שהמדרון חלקלק, וכשמפנים נגדנו שנאה – היא מחלחלת וגובה קרבנות.
אני זוכר את היום הזה טוב מאוד, כי הוא שרט לי את הלב. זוכר איך אבא שלי אסף אותי אחרי זה עם המונית שלו, ואיך נכנסתי וישבתי במושב האחורי כאילו הייתי לקוח זר, ורציתי שהוא ישאל אותי מי כיבה לי את הלב, איך היה אצל הרב, אבל אבא לא שאל.
והואיל וכבר פשט המנהג ואין בו איסור רק שטות, ויש בו רמז, לפיכך אני אומר שאם התפלל עם הציבור בתענית והרבו בזכרון הצרות – אל יפרוש מהן. אבל לכתחילה לא יתפלל עם מי שזוכרין הצרות ולא עושין תשובה.
"יצאתי מהארון בגיל 10. בגיל 22 התחתנתי עם סטרייטית שידעה שאני הומו. סיפרתי לה כבר בדייט הראשון"
