לאחר שבע שנים של זוגיות, יוסף ואלעד, זוג גייז מתל אביב התחילו הליך של חזרה בתשובה. היום, חמש שנים אחרי, הם יושבים ומספרים לאלי זוין מחברותא בפתיחת חודש הגאווה על תובנות מהמסע, מה זה עשה לזוגיות של שניהם ואיך כל זה קשור לספר התניא

כ"א סיוון (01.06.21) אלי זוין


"זה היה פה גם קודם?" 
שאלתי כאשר נכנסתי לביתם של יוסף בראומן ואלעד בן אלול, בני זוג זה 12 שנה, והצבעתי על תמונה מאוירת של רב התלויה אצלם בסלון לצד כרזה של סרט ישן.
״זה הרב מאניס פרידמן״. יוסף הסביר לי. ״אלעד מצא שיעורים שלו ברשת, הוא חסיד של הרבי מלובביץ׳, שליח חב״ד במיניסוטה בארה״ב. השיעורים שלו השפיעו עלינו מאוד״.
בראומן (39), במקור מפתח תקווה, ובן אלול (35), במקור מירושלים, גרים כיום בתל אביב באזור דיזנגוף. כאשר הם הכירו, הם היו חילונים לחלוטין.

״הבנו שמנקודת מבט של הקהילה הלהט"בית מחד גיסא, והרבה רבנים מאידך גיסא, לחזור בתשובה כגיי נחשב לדבר והיפוכו כמעט. יוסף ואלעד (צילום: אלבום פרטי)

איך הכרתם?
יוסף: ״במסיבה במועדון הבלוק. נשארנו שם עד חמש בבוקר, לקח לנו המון זמן לאזור אומץ להתחיל זה עם זה. רק כשממש לא הייתה ברירה ובאו לסגור את המועדון, ניגשתי אליו, ומאז כל השאר היסטוריה״.
מי שהתחיל להניע את הליך החזרה בתשובה שלהם היה אלעד.
״זה היה בערך לפני 5 שנים, הייתי באפריקה בעבודת שדה מטעם האוניברסיטה , ונחשפתי שם להמון תפיסות עולם אחרות, חייתי עם אנשים שמאוד מחוברים לתורה ולאלוקות״, אלעד משתף.

אלעד: ״אנחנו מרגישים הכי חופשיים משהיינו אי-פעם. אם כבר, פעם היינו מוגבלים. אנחנו מרגישים שהשתחררנו מהמגבלות ושהכל פתוח ואפשרי. אתה כבר לא שם על עצמך שום חומות". יוסף ואלעד (צילום: אלבום פרטי)

באפריקה? 
״כן, בדרכם שלהם, הם הכניסו אותי לאיזשהו תדר אחר של מציאות. לא יכולתי להישאר אדיש לדרך שבה הם הסתכלו עליי כיהודי״. 

איך הם הסתכלו עליך?
אלעד: ״כסוג של אתר מורשת מהלך. באפריקה ראו אותי כאיזשהו סוג של נציג של עם ישראל בעולם, וזה גרם לי להתחיל לשאול שאלות ולבדוק אם כל זה נכון. החלטתי להפיג את הבורות ללא כל ציניות וחשדנות. התחלתי ללמוד, לחקור ולקרוא והבנתי שהיהדות מתועדת בצורה הכי מפורטת, משכנעת ורציפה שיכולה להיות. קיבלתי תשובות לכל השאלות – והשתכנעתי״.

התניא

קופצים קדימה ליולי 2020, עמוק בתוך מגפת הקורונה בין הסגר הראשון לשני, אלעד ויוסף מחליטים להרים ערבי לימוד בספר התניא לגייז, במרפסת הגג של דירתם בלב תל אביב. ספר התניא, ספר היסוד של חסידות חב"ד, עוסק בשאלות עמוקות על נפש האדם ויחסיו עם הבורא.
״כשהתחלנו את תהליך התשובה״, אלעד מתאר, ״הבנו שמנקודת מבט של הקהילה הלהט"בית מחד גיסא, והרבה רבנים מאידך גיסא, לחזור בתשובה כגיי נחשב לדבר והיפוכו כמעט.
״בעצם לוקחים מצוות ׳לא תעשה' אחת (משכב זכר) ומסמנים אותה כמצווה שהופכת אותנו להפך מהיהדות. מדירים כאן קהילה שלמה. לאף אחד זה לא נראה מוזר שיש המון יהודים שלא עושים דברים ׳לפי הספר'. למשל, הולכים לשיעורי תורה אבל לא שומרים שבת, אבל ברגע שזה פוגש הומואים, זה כביכול עובר את הגבול. כתוצאה מכך הרבה גייז מרגישים לא בנוח לבוא לשיעורי תורה או לפנות לרבנים, ולכן רצינו ליצור מקום שגייז ירגישו בנוח לבוא אליו, ללמוד באווירה פתוחה ולא שיפוטית״.
יוסף: ״אנחנו רוצים לעזור לאנשים, להקשיב לאנשים, לחבק אותם במובן הרוחני. להדריך אותם כאשר יש להם שאלות הלכתיות והם מתביישים לשאול רב״.

למה בחרתם ללמד דווקא את ספר התניא?
אלעד: ״אחרי כל כך הרבה שנות גלות, הדור שלנו סובל מחרדות, דיכאונות ובלבולים מכל מיני סוגים. בדורות קודמים היה מקובל קודם ללמוד את כל התורה שבכתב והתורה שבעל-פה, ורק אחרי גיל 40 אתה יכול ללמוד את פנימיות התורה, למשל ספר הזוהר. בדור שלנו זה בעצם התהפך. אנחנו לא מצליחים להתחבר לגוף התורה בלי להבין את המהות שלה. ספר התניא בא ונותן מזור לדור שלנו. הוא נכתב ממש לדור שלנו. דרך התניא ובכלל דרך החסידות אתה מגלה מחדש את היהדות בצורה מאוד עמוקה דרך פנימיות התורה״. 

ואיך אתם מקשרים בפועל בין קהל היעד שלכם לספר עצמו?
אלעד: ״אני חושב שהרבה גייז יכולים לחוות חרדה או עצבות, למשל בכל מה שקשור לדימוי גוף, התמכרויות, זוגיות וזקנה. אנחנו הרגשנו שדווקא הספר הזה יכול לעזור לגייז למצוא את התפקיד שלהם, את המקום שלהם בתוך היהדות ואת התרומה שלהם לעולם״.
יוסף: ״בגלל שאין לנו את המסלול הקלאסי של חתונה, משפחה וילדים – אנחנו צריכים כל הזמן להמציא את עצמנו מחדש. איך נראית הזוגיות שלי? מה התכלית שלה? האדמו"ר הזקן, שחיבר את התניא, מחדש לך ומסביר לך שאתה מסוגל לעשות הכל אם רק תפסיק להפריע לעצמך״.
אלעד: ״האמת שאחד הדברים שהכי הפתיעו אותנו היה שהרבה מהתלמידים שלנו הם בכלל לא גייז. זה יכול להיות נשים או דתל״שים שהייתה להם חוויה לא טובה מול הדת והם באים בשביל לנסות לגלות מחדש את היהדות שלהם ואת הקשר שלהם לבורא. זה משהו שהם יכולים למצוא דווקא בשיעור כזה. בשיעורים שלנו אין התפשרות על האמת, אבל האווירה היא קלילה ופתוחה.
יוסף: ״כשאנשים שהייתה להם חוויה לא טובה מול הדת רואים אותנו ואת הבחירה שלנו ביהדות כנגד כל הסיכויים, הם מתמלאים בהשראה ובסקרנות. אנחנו מסבירים להם שהם לא צריכים לחזור להיות דתיים, אבל בהחלט יכולים לחזור למערכת יחסים עם בורא העולם״.

יוסף מספר על היתקלות של השניים בקופאית בסופר. ״היא ראתה אותנו ולא הבינה איך לאכול אותנו. היא שאלה אותי אם אני באמת מאמין באלוקים. ועניתי לה ׳אני לא מאמין באלוקים, אני יודע שהוא קיים׳. והיא שאלה אותי ׳איך אתה יודע, מה, ראית אותו?׳ הסברתי לה ש׳אני רואה אותו בכל מקום, אפילו כשאני מסתכל עלייך׳".

התשובה

חוזר איתכם רגע להליך החזרה בתשובה. יוסף, מה היה השורש לחזרה שלך?
יוסף: ״ראיתי את ההליך שאלעד עבר אחרי שהוא חזר מאפריקה. הוא היה קורא ולומד המון תורה. הייתי מצטרף אליו בהתחלה לשיעורים על פרשת השבוע, ועם הזמן התחלנו גם לשמור שבת״. 

יוסף: ״אבא שלך נשאר אבא שלך גם אם אתה לא יכול לעשות 100 אחוז ממה שהוא מצפה ממך. דת היא משהו שיכול להדיר אנשים, אבל הבורא לא מדיר אף אחד״ (צילום: אלבום פרטי)


היה שלב בזוגיות שהרגשתם שאתם לא באותו הדף מבחינה דתית? היו ביניכם פערים?
אלעד: ״אני רצתי קצת יותר מהר. היה לי את החשש שנהפוך להיות כמו הזוגות שאחד חוזר בתשובה והשני לא. קיוויתי שזה לא יקרה, כי אנחנו חברים כל כך טובים ואנחנו משתפים זה את זה בהכל. אף פעם לא ניסיתי לשנות את יוסף, פשוט שיתפתי אותו, וכשמשהו מעורר בך השראה ואתה משתף בזה את מי שאתה אוהב – הוא נסחף בזה גם״.
יוסף: ״אם אני אוהב מישהו, אני אוהב גם את העולם שלו ואת מה שהוא מביא איתו״.
עם הזמן התחילו השניים ללמוד חסידות עם הרב עדי אלפנט, שליח חב"ד בתל אביב, ובמקביל להפיק סרטונים ויראליים בהשתתפות הרב מאניס פרידמן, אותו הרב שתמונה שלו תלויה אצלם בסלון. אחד הסרטונים שכבשו את הרשת היה סרטון שהופץ בזמן סגר הקורונה הראשון ונתן מבט יהודי ואופטימי על המצב. 
יוסף: ״כשראינו את סדרת השיעורים שלו ביוטיוב, כל השאלות וכל התהיות שלנו התפוגגו. כשאתה מגיע לאמת – אתה לא יכול להישאר אדיש אליה״. 

יוסף הוא בוגר לימודי בימוי קולנוע בקמרה אובסקורה, והיום הוא יוצר סרטוני תדמית דוקומנטריים וקליפים. אלעד למד שני תארים בלונדון, והיום הוא דוקטור ומרצה לאנתרופולוגיה באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי הארץ.

אלעד, אני רוצה להתעכב על הנקודה הזאת איתך – כאיש של מחקר, איך כל העולם הרוחני מתיישב לך?
"כאנתרופולוג, המקצוע שלי מצטיין בהרבה אמפתיה וסקרנות דווקא כלפי הממד הרוחני, הדתי והעל טבעי של האדם. תחילה היהדות סקרנה אותי ברמה האנתרופולוגית, אבל ברגע שנכנסתי לשערי החסידות – קיבלתי גם אתגר אינטלקטואלי והסברים רציונליים לסודות החיים ומעמקי הנפש. אדרבא, מבחינה שכלית זה הרבה יותר מאתגר מכל מה שלמדתי באקדמיה. מבחינה רגשית, זה מעשיר הרבה יותר מכל שיטת טיפול שניסיתי". 

אלעד: ״בעצם לוקחים מצוות ׳לא תעשה' אחת (משכב זכר) ומסמנים אותה כמצווה שהופכת אותנו להפך מהיהדות. מדירים כאן קהילה שלמה״ (צילום: אלבום פרטי)

אתם חושבים ששילמתם מחיר על השינוי שעשיתם? אתם מרגישים פתאום מוגבלים?
אלעד: ״אנחנו מרגישים הכי חופשיים משהיינו אי-פעם. אם כבר, פעם היינו מוגבלים. אנחנו מרגישים שהשתחררנו מהמגבלות ושהכל פתוח ואפשרי. אתה כבר לא שם על עצמך שום חומות". 
"אל תיתן למי שאתה עכשיו להפריע למי שאתה יכול להיות", ציטטו השניים יחד אמרה חב"דית ידועה. 

איך המשפחה והחברים שלכם הגיבו לשינוי?
אלעד: ״זה תהליך, אתה צריך כל הזמן לחשוב איך כל קהילה תקבל את זה, וזה לא פשוט אבל מה שחשוב זה ללכת עם האמת. בדיוק קראתי שההלכה הראשונה בשולחן ערוך קוראת לנו לא להתבייש מהזולת בנוגע לקיום המצוות".
יוסף: ״תשמע, הדברים האלו של 'מה יגידו' כבר לא מפחידים אותי, כי אני מרגיש שאני בשליחות. פעם עבדתי במקום מאוד חילוני, ורק כשעזבתי שם הרגשתי בנוח להתחיל ללכת עם ציציות וכיפה. ברגע שהבנתי שזאת לא הבחירה שלי ללכת ככה, אלא של מי שברא אותי, זה נתן לי את הכוחות וההבנה שיהיה בסדר״.

אתם מרגישים שמצפים מכם לבחור בין להיות דתיים להומואים?
יוסף: ״פנו אליי בעבר הרבה הומואים ששאלו אותי איך אני מצליח לגשר על הפער הזה. איך אני יכול לשמור שבת ולקיים מצוות אם התורה דוחה אותי, לכאורה״.

ומה ענית להם?
״שזה לא נכון. התורה לא דוחה אותי. אין איסור על הנטייה עצמה. ראוי לציין שהרבה גייז שומרי מצוות בכלל לא עוברים על האיסור הנ"ל, אבל גם אם כן, הם לא שונים מאנשים שלא שומרים שבת או אוכלים חמץ בפסח, לדוגמה. ומובן שהם לא פחות יהודים מאף אחד אחר. אבא שלך נשאר אבא שלך גם אם אתה לא יכול לעשות 100 אחוז ממה שהוא מצפה ממך. דת היא משהו שיכול להדיר אנשים, אבל הבורא לא מדיר אף אחד. לכולנו יש מקום חם ואוהב אצלו". 
אלעד: "כל אדם הוא נשמה מיוחדת, ויש לו את הכישרונות שלו, האתגרים שלו והתיקונים שלו, אבל אנחנו חיים בתקופה שבה פוליטיקת הזהויות כל הזמן אומרת לך לשייך את עצמך לקבוצה מסוימת. שיוך תרבותי או קהילתי זה דבר טוב, אבל אדם צריך לזכור גם את האינדיבידואליות שלו. אני משתדל לא לייצג אף אחד חוץ מאת עצמי״.

האהבה


כאמור, יוסף ואלעד הכירו לפני 12 שנים, אך נראה שהזוגיות שלהם פורחת וחזקה מתמיד. השניים לא רק חיים ולומדים יחד, אלא גם משתפים פעולה בתחום המקצועי, למשל בתחום היצירה הדוקומנטרית.

איך כזוג אתם מצליחים לעבוד כל כך הרבה ביחד? 
יוסף: ״כשיש לשני בני הזוג מטרת חיים משותפת – הכל עובד הרבה יותר טוב".
אלעד: ״כשאתה מוצא מטרה משותפת זה מאחד. שני אנשים הם תמיד שתי ישויות שונות ונפרדות. שני דברים נפרדים יכולים ליצור חיכוך ומאבק, אבל כשיש משהו שלישי שמאחד ביניהם, הם זורמים יחד לקראת אותה המטרה״.

אלעד: ״זה תהליך, אתה צריך כל הזמן לחשוב איך כל קהילה תקבל את זה, וזה לא פשוט אבל מה שחשוב זה ללכת עם האמת״ (צילום: אלבום פרטי)

ומה המטרה? מה מניע אתכם?
יוסף: "מסירות ואהבה לקדוש ברוך הוא. יש בנו רצון לעשות משהו למענו באמצעות הכישורים והקשרים שהוא נתן לנו. השאיפה היא לקדם את הבריאה לקראת מימוש הפוטנציאל שלה. 

אתם ביחד כבר 12 שנה, הישג שהיום לא מבייש גם זוג הטרוסקסואלי. מה הסוד שלכם?
יוסף: ״כנראה אף פעם לא היה לנו מספיק רע כדי להיפרד" (צוחקים).
אלעד: הקדוש ברוך הוא עשה איתנו חסד ונתן לנו למצוא את הנשמה התאומה שלנו. זאת על מנת שנוכל לממש את השליחות שלנו בצורה הכי נכונה, וגם כדי שנוכל לעזור לאחרים על הדרך. זה לא מובן מאליו, זכינו״.

ליצירת קשר ולתיאום הגעה לשיעורים ניתן לפנות לנייד: 053-421-9297

שתפו את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *