וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ – שַׁבָּת לה': שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר: שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ. (ויקרא כ"ה, ד-ה)
שנה אחת, כל שבע שנים. אנחנו עוצרים את מרוצת החיים, את עבודתנו עם הקרקע.
שנה שלמה שאנו נותנים לה מנוחה.
שנים עשר חודשים נותנים לה לצמוח סבוך ופרא,
שלוש מאות חמישים וארבעה יום שאנו נותנים לה להיות כמו הטבע שלה.
בסוף השמיטה, נסדר את הענפים, נבליט את הפרחים, נהפוך את הקרקע, נזבל, ונשפר. ואולי אף נוסיף שתיל חדש לערוגה.
אך כל זה יקרה לאחר שהאדמה קיבלה מנוחה, קיבלה אפשרות להכיר בכוחותיה שלה, ואת הייחודיות שלה.
מי ייתן שננצל את השנה הזאת לשמיטת קרקעות הן הלכתית והן מטפורית.
ניתן מנוחה לדעותינו, ולו לתקופה קצרה. ננסה להבין מי אנו ובמה אנחנו מאמינים באמת, מה צומח בנו מבפנים ומה מוכתב לנו על ידי הסביבה.
בסוף השנה היבול יהיה רענן יותר, שורשי יותר ואמיתי הרבה יותר.
אנחנו מקווים שתהנו מהעלון
מערכת בריש גלי וארגון חברותא
–
***********
אנא עיזרו לנו להפיץ את העלון!
https://www.facebook.com/events/833001990063704
***********
בריש גלי תשע"ה:
ועכשיו – שמיטה (דבר המערכת)
שמיטה כערך חברתי-ערכי-סביבתי (הרב מיכאל מלכיאור)
מעגל נקודה אהבה (ירדן נאור, בית המדרש "ואהבת")
שמיטה בחברה, לא במטבח (עינט קרמר, מובילת יוזמת שמיטה ישראלית)
מצע מנותק (נדב, חבר בחברותא)
לְמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין קָשֶׁה לִחְיוֹת הַשָּׁנָה. (אליק אוסטר, חבר בחברותא)
