כ״ו בסיון ה׳תשפ״ב (25 בJune 2022)

והימים ימי "עמיחי שיקלי".

אין הכוונה לאיש עצמו, אלא לצורך הקיומי לצאת נגד אקסיומה רווחת ולגרוף בדרך אגב מחיאות כפיים ומאמרים מלאי הלל על "האומץ".

אתמול התפרסם מכתבו של ראש מועצת מצפה רמון ("עמדתי האישית" אבל עם לוגו רישמי של המועצה)

אתחיל דווקא עם הפסקה המסיימת את המכתב בו ראש המועצה מעיד על עצמו שיש לו חברים ועובדים המשתייכים לקהילה הלהט"בית ולכן כביכול זה מכשיר ומלבין את הביקורת.

מצטער אדוני ראש המועצה, אבל מעבר לסתם להגיד שיש לך עובדים "כאלה" , האם ישבת איתם לשיחה? כי אני מבטיח לך שמספיקה שיחה של 10 דקות בשביל להפריך 95 אחוז מההנחות שרשמת במכתבך.

למשל- עניין ההחצנה המינית. מה זה החצנה מינית?

האם הליכה ברחובה של עיר יד ביד זה החצנה מינית?

האם לספר בקול רם "התחלתי לצאת עם פלוני אלמוני" זה החצנה מינית? האם לנופף בדגל הגאווה זה החצנה מינית? אם התשובות לכל השאלות האלו הם "כן" אז סבבה, אבל אז מסתבר שגם זוגות סטרייטים שהולכים יד ביד או מספרים בקול עם מי הם יוצאים, זה גם החצנה מינית. כולם מחצינים את המיניות שלהם, זה דבר טבעי שקורה 24/7 בבית ובפרהסיה. אז על מה אתה מלין, על הדגל?

כן הדגל הוא סמל. הוא סמל לקהילה כן כן, קהילה. קהילה שיש לה מאבק משותף, היסטוריה משותפת,ז'רגון משותף, קהילה שהיא גם עולמית וגם מקומית. למה כביכול זה מחויב לסתור אחד את השני?

לא. הקהילה או הדגל לא סובבים סביב אקט מיני, אקט מיני לא מגדיר אותנו. נכון שהמאבק התחיל מנקודה נמוכה שבה נאבקנו בעל כורחנו שאקטים מיניים מסויימים לא יוגדרו יותר כפשע ע"י החוק המקומי. אבל מאז עלינו מדרגה ואף יותר וכיום אנחנו נאבקים למען הזכות לאהוב ולהזדקן ולהקים משפחה ולחיות בכבוד ובביטחון במצפה רמון, גבעת שמואל, פדואל וכן כך גם במדינות אחרות בעולם. אנחנו קהילה ששואפת לסולידריות עם אחינו ואחיותנו שמסביב לגלובוס, כמו שאנחנו כיהודים מרגישים אחדות גורל וסולידריות כשקהילה יהודית בלוס אנג'לס מותקפת באנטישמיות אנחנו נגיב בסולידריות עם אחינו ואחיותינו שמצרים את צעדיהם במדינות כמו רוסיה או הונגריה.

אז אחרי שנגענו בנקודות שאנחנו לא מחצינים מיניות (יותר מאחרים) שאנחנו *כן* קהילה , אנחנו גאים. כן, אנחנו בהחלט גאים. גאווה היא ההפך מבושה. גאווה היא ההפך מהשפלה. אנחנו הולכים בראש מורם ובגב זקוף ודורשים בתוקף את מה שמגיע לנו.

גאווה היא לאו דווקא מידה מגונה. האם ראש המועצה לא ירים דגל מדינת ישראל בגאווה ובשמחה באירועי יום העצמאות? אחרי שאנחנו כאומה הושפלנו בין העמים?

אז כך גם אנחנו מרימים את דגלנו בשביל לסמל את תקומתינו אחרי שנים רבות של השפלה.

עוד נקודה שמחייבת חידוד, כן- העם היושב בציון תומך ברובו במאבק של הקהילה הלהט"בית. כן, כולל חלקים מאוד נרחבים באגפים המסורתיים בחברה שלנו (האגף שנהוג לקרוא לו "ישראל השניה") למרות שכמו שרשמת "90 אחוז מהאוכלוסיה לא משתייכת לקבוצה זו" אז איך יודעים שהרוב תומך? זו עובדה שקל מאוד לבסס, פשוט צריך לעשות גוגל ולראות את תוצאותיהם של אין ספור סקרים שפורסמו בעשור האחרון. ראש המועצה לא מאמין לסקרים? שיבוא למצעד בתל אביב (האירוע האזרחי השני בגודלו בארץ אחרי העליה למירון) ויווכח בעצמו.

לסיכום- במקום להניח הנחות, שישב איתנו לשיחה, במקום לחשוב שאנחנו *נגד* , שיראה שאנחנו *בעד*

במקום *פירוק* אנחנו בעד משפחות בדגמים אחרים. כן, גם אם אתה ביסקסואל "ובוחר" לכאורה לחיות עם גבר. (אגב, ממתי אנחנו צרכים להעניש אזרחית אדם על בחירתו? האם צריך להעניש מישהו כי הוא בחר לחיות במצפה רמון? בגלל בחירתו לחיות בפריפריה הוא צריך לחיות כאזרח סוג ב'?)

אנחנו בעד חיים בכבוד בכל פינה הארץ,

בעד מקום ודריסת רגל בפרסיה כמו שמגיע לכל אזרח ובן אנוש שחי פה,

ובעד שוויון זכויות שמגיע לנו כדין מעצם היותנו מחזיקים בת.ז כמוך.

הדרך להשיג את כל הרשימה לעיל, עוברת *גם* דרך קיומם של מצעדי הגאווה שלהם מטרות דומות ושונות. מה דומה? מטרות המאבק. מה שונה? אופי המצעד. בירושלים עיר בירתינו המצעד בעל אופי מסויים ובת"א המצעד בעל אופי מסויים.

אני מקווה ומאמין שראש המועצה ניסה להגיד שאין בליבו דבר על הקהילה הלהט"בית. אבל לצערי המכתב מעלה תהיות שאינם עולים בקנה מידה אחד עם משאלת ליבו ועם המציאות.

#דעה | Kobi Handelsman

סדרת ארון הקודש

"ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.

קרא עוד »

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, ואיננו מסוגלים עוד לחשות. מחזיקנא טיבותא לרב בני לאו שנענה לדברי הרב יובל שרלו וכתב הצעה לחיי משפחה להט"ב בקהילה הדתית (קישור בתגובה הראשונה), ונגע בנקודות רבות ומגוונות. אחרי שהנושא צף מול תלמידים שלי, באתי להגיב לחלק מדבריו, ולהשלים בחלק ממה שנראה בעיני. אשמח לתגובות.

קרא עוד »

מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל

א"מ;ל"ק: תלמידי ישיבות נדרשו לחלוק מגורים עם חייל בעל הרכב כרומוזומלי שונה משלהם, באופן שאין בו שום בעיה הלכתית. וייאנחו החיילים מן הטרלול הפרוגרסיבי, ותעל שוועתם אליי, והנה באתי בדברים האלה.

קרא עוד »

"חבל שלא הצלחת להתאבד."

"חבל שלא הצלחת להתאבד."
אלו המילים האחרונות שאבא שלי אמר לי מאז שיצאתי בפניו מהארון בתור טרנסית. את אותו הלילה לא העברתי בבית.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.