השנה וחצי האחרונות לא היו פשוטות עבורי. עשיתי שינויים גדולים בחיי והפכתי מאיש הנשוי לאשה לאדם המבצע החלטה ובוחר לראשונה בחייו לחיות.
התחתנתי כי צריך, כי זו הייתה הדרך היחידה שראיתי ושהראו לי. אולם לאחר שש שנים בהן אני ואשתי אילצנו את עצמנו להיות ולחיות על-פי הנורמות של החברה הדתית, הבנו שמשהו פה לא נכון. פרקנו את כבלי הנישואין שלנו וחזרנו להיות ידידי נפש, כמו שהיינו אמורים להיות מבראשית. כמו שהיינו אמורים להיות אלולא נהר המוסכמות הגועש סחף אותנו הרחק מעצמנו.
ר' נחמן כתב שלעתיד לבוא יתבטל היצר הרע משום שאז אף אחד כבר לא ישקר, וכדבריו: "מֵרוּחַ פִּיו שֶׁל הַשַּׁקְּרָן נַעֲשָׂה הַיֵּצֶר הָרָע, וּכְשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ אָז לא יִהְיֶה שֶּׁקֶר, וּבִשְׁבִיל זֶה לא יִהְיֶה יֵצֶר הָרָע בָּעוֹלָם" (ספר המידות. אות אמת, סימן ח). בפעם הראשונה פקחתי את עיניי והבטתי נכוחה על המציאות כפי שהיא. עזבתי את עבודת האלילים הזו שקוראים לה פחד. פחד מהסביבה, פחד ממה שיגידו וממה שיקרה אם ידעו עליי ואם אעיז להיות מי שאני באמת. עזבתי את עוון ההתכחשות העצמית הקשה מנשוא.
"דַּע כִּי תְּשׁוּבָה הִיא לְהָשִׁיב הַדָּבָר לַמָּקוֹם שֶׁנִּטַּל מִשָּׁם בְּחִינַת זַרְקָא, דְּהַיְנוּ לְהָשִׁיב וּלְהַחֲזִיר הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ" (ליקוטי מוהר"ן א', תורה ל"ה).
תשובה פירושה לשוב חזרה למקום האמיתי שלך. לראשונה בחיי יצאתי לדרך.
פורסם בעלון ריש גלי שיצא לאור ע"י חברותא ביום הכיפורים תשע"ב.
