חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

הרגע הא¯בינארי הזה, שהיה אמור לשמח, גרם לי בעיקר לעצב וכאב

היום הבין-לאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה לא יכל לבוא בזמן טוב יותר. השנה בארוויזיון 2024 השתתפו לראשונה מתמודדים¯ות א¯בינאריים מחוץ לארון, כולל זוכה שהניפה את הדגל הא¯בינארי כשהוא ניצח.

אמיר שטיין | דעה

היום הבין-לאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה לא יכל לבוא בזמן טוב יותר. השנה בארוויזיון 2024 השתתפו לראשונה מתמודדים¯ות א¯בינאריים מחוץ לארון, כולל זוכה שהניפה את הדגל הא¯בינארי כשהוא ניצח.

הרגע הא¯בינארי הזה, שהיה אמור לשמח, גרם לי בעיקר לעצב וכאב. ראשית כל, כי המתמודדים הא¯בינאריות יצאו נגד הקיום שלי, כישראלי, ציוני, יהודי. ושנית, בגלל שהקהל הישראלי בבית התנהג כאילו הדעות הפוליטיות של אותם מתמודדים מצדיקות מחיקה של זהותםן. המסר שקיבלתי כאדם א¯בינארי הוא כזה: אם תתנהג יפה, אולי נתאמץ בשבילך. אבל ברגע שתעשה משהו שלא מתאים לנו, אנחנו נתנהג כאילו הזהות שלך לא קיימת. הזהות, מדבר הינהרנטי, נהפכת לפרס – חוויה שנחסכת מרוב האנשים.

להיות אדם טרנסג'נדר, ועוד טרנסג'נדר א¯בינארי, זו משימה סיזיפית. פעמים רבות כשאני מתלבש או יוצא לרחוב, אני משאיר חלק מהאישיות שלי בבית – כדי להיות פחות מעצבן ויותר קל לעיכול. ועדיין אני מקבל תגובות על כך שהא¯בינאריות שלי פוסלת אותי מתפקידים, מקצועות, מקבלת טיפול רפואי, מיחס שווה והוגן בחברה.

החלק הכואב ביותר הוא שיח פנים קהילתי שמוחק אותי. הפשוטה, שבחיי היום יום שלה היא גבר הומוסקסואל, פרסמה מספר פוסטים שצוחקים על המתמודדים הא¯בינאריות בלשון פנייה לא נכונה. האנשים שאמרו לי שהטרנסיות שלי פוסלת אותי מתפקידים/ מקצועות מסוימים – היו הומוסקסואלים. בקבוצות של הקהילה הגאה נערכים דיונים "א¯בינאריים בעד ונגד".

לכל אדם יש צורך בשייכות והכרה. התחושה היא שקהילה שאמורה להיות המקום הבטוח שלי, מפנה לי עורף בשעת הצורך. אני קורא לכולנו, לא משנה מה הזהות המגדרית או המינית שלנו, להיות סובלניים ומבינים כלפי כל פרט בקהילה. להכיר בכך שלכל אחד יש זכות לזהות ולהגדרה עצמית. ביום הבין-לאומי הזה, אני מבקש מכולנו לחשוב על כמה חשוב לתמוך אחד בשני, במיוחד כאשר העולם בחוץ מלא בשנאה ובדעות קדומות.

במציאות שבה אנשים א־בינאריים וטרנסג'נדרים מתמודדים עם כל כך הרבה אתגרים ומכשולים, חשוב שנזכור שהכוח שלנו טמון בלכידות ובתמיכה הדדית. אין מקום למחיקה בתוך קהילה שאמורה להיות מפלט בטוח עבור כולנו. עלינו להמשיך להילחם למען קבלה והכלה אמיתית, להקשיב לקולות המגוונים בתוכנו ולפעול יחד כדי לבנות עולם שבו כל אחד ואחת מאיתנו יכול לחיות את חייו בשלמות ובכבוד. ביום הזה, נזכיר לעצמנו שהמאבק אינו נגמר, ושנחישותנו להיאבק למען צדק ושוויון צריכה להיות איתנה יותר מאי פעם. והכי חשוב, נזכור שהשינוי מתחיל בתוכינו.

יום הבחירות

מה יעשה אדם הרוצה לרסן את מערכת המשפט, להעלות את המיסוי על עשירים, להנהיג את שיטת השוברים במערכת החינוך, לתת לכל אדם תחת שלטון ישראל זכות הצבעה לפרלמנט, אך למסד בחוק את זהותה התרבותית היהודית העברית של המדינה, כך שהיא תתמוך כלכלית במוסדות תרבותיים תורניים בלי קשר לחלקם באוכלוסייה של יהודים שומרי מצוות? היש לאדם כזה מפלגה להצביע לה? בעייתו שלו ובעייתו של הלהט"ב הדתי אינן שונות מבחינה פוליטית כלל וכלל

קרא עוד »

אבא יוצא מהארון.

פעם חשבתי שלאבא זה הדבר הכי נורא בעולם. אבל עכשיו, זה אצלי וזה הבן שלי. וזה לגמרי בסדר.

קרא עוד »

מצעד הגאווה בירושלים הוא לגיטימי כי ככה.

לפעמים ההסברה הכי טובה היא פשוט לא להסביר. אף אחד מעולם לא נדרש להסביר למה הוא הולך לקולנוע בציבור ולמה הוא אוכל פלאפל לצהריים בציבור כי אלה דברים יום יומיים שזכותו של כל אחד לעשות. גם ללכת ברחוב זה דבר יום יומי שזכותנו לעשות. ופעם בשנה אנחנו בוחרות לעשות את זה כולנו ביחד. ככה כיף לנו. ואם זה בא לך רע, אז מזל שאתה סתם בן אדם רגיל כמו כל אחד אחר ואף אחד לא מבקש את רשותך לצאת מהבית.

קרא עוד »

הרהור מתמשך ואסוציאטיבי בחוויית הגלות והחֲציּוּת שלי.

הייתי מוכנה לשלם מחירים ואכן שילמתי. מחירים כבדים מנשוא. אולם למחיר הגלות הרוחנית, לא הייתי מוכנה. אני טרם יודעת להכיל את התסכול כאשר זכרונות צפים, או געגוע לישיבה וללימוד התורה מגיע.

קרא עוד »

לא ניתנו תעניות לישראל כדי שנזכור בהן הצרות ונקונן על דם ישראל הנשפך כמים

והואיל וכבר פשט המנהג ואין בו איסור רק שטות, ויש בו רמז, לפיכך אני אומר שאם התפלל עם הציבור בתענית והרבו בזכרון הצרות – אל יפרוש מהן. אבל לכתחילה לא יתפלל עם מי שזוכרין הצרות ולא עושין תשובה.

קרא עוד »

שתפו את המאמר