בתחילת השבוע הופנו חיצי הביקורת של כמה עיתונאים בתקשורת הציונית-דתית אל כלפי הבועה התל-אביבית. הדוגמא הכי טובה לאותה בועה הייתה מצעד הגאווה שנערך בעיר ביום שישי.

לא משנה שהעובדות סולפו ושהצגת הדברים של העיתונאים הייתה מבחינת שקר מוחלט, חצי הביקורת חודדו ונזרקו לעברנו.

אבל הערב – עליית מדרגה. ערוץ 10 פרסם שהרב דוב ליאור – רבה של קרית ארבע ומי שעומד כאחד מראשי הרבנים המובילים קו תקיף ולוחמני כנגד השוויון זכויות לקהילה הלהט"בית – מוציא הערב (רביעי) גילוי דעת בו בעזות מצח הוא מגלה מי לדעתו אשם בכך שנפל עלינו אסון החטיפה. בגילוי הדעת נאמר שהחטיפה באה כעונש משמיים בין השאר על החוקים הפוגעים בתא המשפחתי. וכשכתב ערוץ 10 אבישי בן חיים מחדד אצל מקורבי הרב מהי אותה פגיעה בתא המשפחתי, השיבו מקורבי הרב – החוקים הנותנים לגיטימציה לזוגות חד מיניים.

כן רבותיי, החוקים הרוצים לאפשר שוויון והכרה בזוגות בני אותו המין הם הם (ביחד עם עוד כמה דברים) גרמו לחטיפה.

לא משנה בפני הרב העובדה שדברים אלו יכולים לבוא לכדי מסע שטנה כלפי אנשים חפים מפשע בקהילה הלהט"בית.

לא משנה העובדה שמתוך אלפי הלוחמים שמסכנים את נפשם בשעה זו – יש בתוכם רבים שנמשכים לבני מינם וסביר להניח שיקימו זוגיות ומשפחה חד מינית.

לא משנה העובדה שרק היום יצאו רבים בציונות הדתית כלפי מאמר בעיתון יתד נאמן שקישר בין גיוס החרדים לעונש משמים בדמות החטיפה.

העיקר שאפשר למצוא אשם, העיקר שאפשר למצוא איזה אויב שיאחד את כולם (כי החוטפים, חלילה, אינם אשמים). כי אם אין תשובה מידי שמייא, אז בואו בינתיים נתעלל בשונים מאיתנו.

מול החושך בגילוי הדעת הזה צריך להקים קול מחאה ברור; אבל לא רק קול מחאה של הקהילה הלהט"בית הדתית, אלא קול מחאה כמו שהרב שרלו ידע להרים בראיון רדיופוני היום כנגד המאמר ביתד נאמן.

הגיע הזמן שהרבנים המתונים בציונות הדתית יקומו כנגד מסע השטנה שמגיע הערב לשיאים חדשים בפלג החרד"לי של הציונות הדתית.

בלי "אבל" ובלי "לא נוח".

הגיע הזמן לאמירה ברורה כנגד הרוח הרעה הנושבת כנגדנו.

ובברכת ושבו בנים לגבולם.