ביום ראשון, א' דחוה"מ הקשת הסרוגה של באר שבע הצפינה לטיול סוכות. אספנו בדרך חברים מרחבי הנגב ועצרנו לארוחת בוקר קלילה אך טעימה ביקום. משם המשכנו לגן לאומי נחל תנינים שליד ג'סר-א-זרקא. במקום סכר שבנו הרומאים על נחל תנינים כדי להעביר מים באמות (אקוודוקט) לעיר המקומית קְרוֹקוֹדִילוֹפּוֹלִיס וחשוב מזה, לבירת פרובינקיה יוּדַיְאָה – קיסריה.

טילנו בשבילי השמורה, לאורך נחל עדה ונחל תנינים, שם ליוו אותנו חצבים אינספור, 'קנה מצוי', 'שיח אברהם' בפריחה ורודה ושיחי 'פטל קדוש' מהם זללנו בהנאה פטל שחור ובשל (עכשיו העונה). במי הנחל שפכפכו בעליזות קפצו שפמנונים ודגים אחרים ומעליהם ריחפו שפיריות. למדנו על העתיקות המרתקות: הסכר הרומי ותחנות הקמח שהוא שרת ובריכת האיגום של האקוודוקט. שכשכנו את רגלנו בהליכה בתוואי אמת המים העתיקה וסיימנו בצילום על הגשר הצף.
משם המשכנו ברכב לגני הנדיב שבין בנימינה לזכרון יעקב, המקיפים את אחוזת הקבר של הנדיב הידוע אֶדְמוֹנְד (בִּנְיָמִין) דֶה רוֹטְשִׁילְד ואשתו עדה. החלפנו את הטבע המחוספס של נחל תנינים לטבע המבוקר של הגנים ונהנינו מהצמחיה המוקפדת, הפרחים המרהיבים והבושם שבאוויר.
סיימנו את היום ב'מדרחוב דרך היין' שבזכרון יעקב שם ראינו את בתי מיסדי המושבה שרבים מהן משמשים היום כגלריות לאמנות או מסעדות. אכלנו באחת מהן ארוחת הצהריים מאוחרת (מאד) וסיימנו אותה בדיוק בזמן של תפילת מנחה בבית הכנסת הראשון של המושבה, 'אוהל יעקב'. בית הכנסת, שתקרתו מעוצבת כשמים זרועי כוכבים, נבנה בשנת תרמ"ו (1886) על ידי הברון דה רוטשילד לזכר אביו ג'יימס יעקב (על שמו נקרא גם היישוב) והוא המפואר ביותר מכל בתי הכנסת שהקים, והיה החביב עליו.
לאחר שירד הערב יצאנו דרומה תוך שירה בקולי קולות של פלייליסט אקלקטי שנבחר לסירוגין על ידי כל יושבי הרכב. חזרנו עייפים אך לגמרי מרוצים!