השבוע בקבוצת הקשת של תל אביב התחלנו לסכם את שנת הפעילות שעברנו.
הסתכלנו אחורה על הנושאים שדיברנו עליהם לאורך השנה, שיתפנו חוויות ורגעים משמעותיים, ודיברנו על איך נרצה שתיראה המשך הפעילות בשנה הבאה.
וכמובן שסיימנו את הערב עם יציאה מסורתית 
היה מרגש לשמוע כמה השנה האחרונה היתה משמעותית, ובעזרת השם זו רק ההתחלה 
"אני 3 וחצי שנים בזוגיות עם בחור שהוא גם דתי ועדין בארון. המשפחה שלי מכירה אותו. המשפחה שלו עדין לא מכירה אותי".
קשיים אישיים ודיסוננסים זהותיים נתפסו בעבורי כחובה דתית. חשבתי שעל מנת לא להפוך את הדתיות שלי לפלסטר ליברלי, אני חייב להמשיך לתפוס בדעות שצרמו והפריעו לי. לא רציתי "לפתור" את השאלה הלהט"בית או הפמיניסטית. פתרון היה בעבורי השטחה, רידוד של המורכבות הקיימת.
"יצאתי מהארון עוד לפני שנפגשתי עם גבר, עוד לפני שהיה לי משהו עם מישהו… לא הרגשתי שום צורך לחכות לזוגיות או להתנסות. זאת פשוט הייתה ההרגשה שלי"
