הקשת הסרוגה בירושלים מסכמת פעילות

במפגש האחרון של הקשת הירושלמית עברנו מסע התבוננות דרך שירים.

"זה לא שנהיה לי יותר טוב, זה לא שנהייתי כוכב, למדתי לחיות עם עצמי וזה הדבר הכי קשה בעולם.." [מישהו אחר, דודי בר דוד]

במפגש האחרון של הקשת הירושלמית עברנו מסע התבוננות דרך שירים. התחלקנו לקבוצות קטנות, שמענו שירים בנושא קבלה ואהבה עצמית ודיברנו עליהם: שיתפנו בחוזקות ובחולשות שלנו וניסינו להבין את המחירים בחוסר הקבלה העצמית ברמה האישית והחברתית. היו שיחות עמוקות ושיתופים כנים שאפשרו הכרות מעמיקה בין המשתתפים ועם התהליך האישי של כל אחד.

היו גם פיצות בחסות חברותא, מינגלינג, מצטרפים חדשים, ואפטר פארטי בגלידרייה הסמוכה.. כיף אצלנו.. מוזמנים לראות בעצמכם 😉

עוד טור דעה טרנסופובי מפי אישה דתיה

בשבת האחרונה פרסמה שרון רוטר טור דעה על קרוב משפחה שלה (מצורף למטה, מוזמנים ומוזמנות לקרוא). כאיש מדע, ביולוג וגנטיקאי אני ממש מרגיש צורך לענות על הטיעונים שלה שמלאים בחוסר ידע ובהבנה בעניין.

קרא עוד »

כשרציתי לגייר את הילדים

כשרציתי לגייר את הילדים, לא יכולנו לעשות את זה בארץ. אף בית דין אורתודוכסי פה לא סמך עליי שאגדל ילדים יהודים. מצאנו בית דין אורתודוכסי בניו-יורק, ותוך כדי שאנחנו מתכננים טיסה עם שני תינוקות ושמונה מאות מזוודות על פני חצי יבשת, אדם שאל אותי: בשביל מי אתה עושה את זה? מי הקהילה שלך? שלושה רבנים שמעולם לא פגשת באפר-ווסט-סייד?

קרא עוד »

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *