הקשת הסרוגה בירושלים מסכמת פעילות

במפגש האחרון של הקשת הירושלמית עברנו מסע התבוננות דרך שירים.

"זה לא שנהיה לי יותר טוב, זה לא שנהייתי כוכב, למדתי לחיות עם עצמי וזה הדבר הכי קשה בעולם.." [מישהו אחר, דודי בר דוד]

במפגש האחרון של הקשת הירושלמית עברנו מסע התבוננות דרך שירים. התחלקנו לקבוצות קטנות, שמענו שירים בנושא קבלה ואהבה עצמית ודיברנו עליהם: שיתפנו בחוזקות ובחולשות שלנו וניסינו להבין את המחירים בחוסר הקבלה העצמית ברמה האישית והחברתית. היו שיחות עמוקות ושיתופים כנים שאפשרו הכרות מעמיקה בין המשתתפים ועם התהליך האישי של כל אחד.

היו גם פיצות בחסות חברותא, מינגלינג, מצטרפים חדשים, ואפטר פארטי בגלידרייה הסמוכה.. כיף אצלנו.. מוזמנים לראות בעצמכם 😉

"מי שמפחד לחזק את שרקי ולעשות לו לייק של אמפתיה, חושש מן הטאבו המגזרי"

נציגי הציבור שמפחדים להביט במראה ששרקי מעניק להם – ישלמו מחיר אלקטורלי כשהנוער ירגיש שמנהיגותם מאבדת רלוונטיות. כשם שעזבו צעירי ש"ס ואגודה אל חיקו של בן גביר, יעזבו צעירים נוספים מפלגות נוספות שלא יישרו קו עם המאה ה־21, ועם הפוסט המכונן של מי שבסך הכל רוצה להיות אבא בשולחן שבת.

קרא עוד »

קוויריות במחשכים

הרכבת גולשת לתחנה ואני עולה, ושוב תפילה קטנה שאלוהים יעזור לי עם הנוער הירושלמי הקט הזה שלא חטא כי לא ראה קוויריות או שלא חטא שהסתובב ביום חמישי אחד במרכז העיר ונתקל בי. שאלוהים יעזור.

קרא עוד »

שתפו את המאמר