איט וואז פנומן-פנומן-פנומנל!
באירוע האחרון של הקשת הירושלמית נפגשנו לערב קריוקי פאן ופנאן! שני חברים מהקבוצה ארגנו את הכיבוד המושקע וחבר נוסף הביא ערכת הגברה ורמקולים כדי שנשמע טוב את הצווחות שלנו🤩
בין השירים נגלה לכם, הופיעו a whole new world של אלאדין, תחשוב טוב יהיה טוב א-לוהים אוהב אותך (מה שנכון), וgive me a man after midnight של אבא (בקשה לזיווג הגון כמובן) והשיר של הנציגה השבדית המזרובה שלא נזכיר את שמה..
לחלוטין היה דוז פואה😊
קשיים אישיים ודיסוננסים זהותיים נתפסו בעבורי כחובה דתית. חשבתי שעל מנת לא להפוך את הדתיות שלי לפלסטר ליברלי, אני חייב להמשיך לתפוס בדעות שצרמו והפריעו לי. לא רציתי "לפתור" את השאלה הלהט"בית או הפמיניסטית. פתרון היה בעבורי השטחה, רידוד של המורכבות הקיימת.
למרות זאת כשראיתי את המדורה (הסימבולית) שהציתה קבוצת הורים בפתח בית ספר ממלכתי דתי באחת מערי המרכז ביום שישי האחרון, לא יכולתי ללמד עליה סניגוריה.
האימהות כולן הרימו אירוע לפנתיאון, ואבינעם קרא מעולה ובשיא הביטחון. כולנו גאות ומזילות דמעה או שתיים.
בימים אלו אני עובד בבית ספר ממלכתי דתי במרכז הארץ כתומך הוראה של כיתה ד', כשהכיתות מחולקות לקפסולות. מורה מן המניין באחת, ואני מעביר את אותו השיעור באחרת. מעמד-ביניים שהומצא לימי המגפה, הדועכת ב"ה.
"ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.
