אז ביום חמישי הזה, עוד שלושה ימים, נצא שוב לכיוון הדרום.
הודעה על מסלול מדויק, תצא ממש לפני, אבל ביננו זה לא ממש משנה.
הרי המדבר הוא אותו מדבר, והבדואים אותם בדואים. מה שמשנה זה האנשים.
ניפגש ביום חמישי,נר שני של חנוכה, ה-2 בדצמבר למניינם, טפו טפו, בשעה שבע ומחצה בתל אביב, הודעה על מיקום תצא בהמשך.
כרגיל, עם ההגעה למקום הלינה, נעשה ארוחה ליד הרכבים, מה שאומר שאפשר ורצוי לפרגן בתבשילים.
לא יהיו קניות משותפות, הפעם האחרונה גרמה לחברותא גרעון כואב, ולנו כאב ראש מיותר, וכאב לב.
גם לא נעצור בסופר בדרך, על מנת לא לבזבז זמן שינה ומינגלינג יקר.
כל אחד יביא לעצמו אוכל, בידיעה שהוא עומד לשתף את השאר. יראי השמים, שומרי הכשרות מוזמנים להכין תבשילים, והמטרפים יזהרו להביא דברים כשרים, ( כן גם יין דורש כשרות, כן רצוי להביא יין, אדום, עדיפות לישראלי, ושימו לב שלא כל ישראלי כשר)
פינוקים ומטעמים כשוחד למארגנים יתקבלו בברכה. אנחנו כל כך אוהבים קיש לורן… ככה אנחנו מודרנים.
האכילה בכלים רב-פעמיים, מי שיביא חד פעמי יאכל עם הידיים!
לינה בשטח כמובן, אז לא לשכוח שק"ש או תחליף כלשהו (שמיכה מנומרת למשל…), מזרן שטח (פלסיב/מז"ש בז'רגון הטיולי). קחו בחשבון שבאזור הדרום קריר בעונה הזו על אף החום במהלך היום ולכן מומלץ להצטייד בבגדים חמים.
מתנדב עם חנוכיה ירים את ידו!
למחרת נעשה מסלול שאותו יתפור אמציה עם מיטב המוחות המטיילים בסביבתנו.
אנחנו עומדים לקום לפנות בוקר כדי שנספיק לטייל ועוד לחזור שעה לפני שבת, שלא כמו פעם קודמת בא השתמשו כמה מחברינו בשמונה עשרה דקות הארכה שהקצו חז"ל במיוחד לעניין.
כ"א יוצא למסלול עם 4.5 ליטר מים לפחות! מה שאומר לפחות 3 בקבוקי ליטר וחצי. לא חצי ליטר, לא בקבוקון אקטימל ולא בקבוק אחד "גדול".
אין הסכמי עודפים בין מטיילים.
הליכה במסלול עם כובע/כפיה/תחליף דומה. חבל להעביר שבת בסורוקה. אום כולתום זה לא הטעם המוזיקלי של רובנו…
תביאו אוכל למהלך היום השני, טונה זה מלא כספית, אז תגוונו: טחינה, לחם איכותי כשר, ירקות, גבינות קשות כשרות, יש עוד דברים שאפשר לאכול בטיול! בעלי הגזיה מוזמנים לחלוק אותה איתנו. אנחנו מוכנים לקבל גם תה וגם קפה, העיקר שתביאו. וכמה מיכם כבר בטח שמו לב שאני ממחזר חלקים ממילל קודם של אמציה.
לאור העובדה שאנחנו רוצים לחזור לפני כניסת השבת למרכז, ולהשאיר גם זמן ספייר לתמרוני השלמות נסיעות למרוחקים שבינינו וכדי שאפשר יהיה לשים את הבמיה על האש, נקום לפני הזריחה ונתחיל את המסלול מוקדם כדי לסיים אותו בשעה סבירה. זמן תפילה ינתן לצדיקים שבינינו בזמן שהאחרים עושים עבודות רס"ר.
באופן כללי אין גביית תשלום על הטיול והוא לא נעשה למטרות רווח (מלבד הרווח של היכרות הארץ כמובן), אבל, קחו בחשבון שאנחנו נוהגים להשתתף עם הנהגים בדלק. וכידוע לכולם, מנהג ישראל דין הוא.
כמו תמיד, לאור העובדה שאנחנו משוייכים לחברותא, כמו בכל פעילויות חברותא אחרות כל המשתתפים יתבקשו לתת סכום סמלי כתרומה לחברותא.
אלו מכם ששמו לב לגליצ' שהיה לנו עם רשימת התפוצה הכללית, בודאי ישמחו לדעת שאנחנו בוחנים מעבר למערכת הודעות מייל חדשה ובטוחה יותר משורת הביסיסי, וקבוצה זו תהיה הראשונה להתנסות בה, ולא זה לא מדינה בחינם תינוקת.
אנחנו יודעים שכבר ציפיתם, והרי אמרנו שנטייל פעם בחודש והנה כסלו מגיע לקיצו!
ניפגש ביום חמישי, נר שני של חנוכה, ה-2 בדצמבר למניינם, טפו טפו, בשעה שבע ומחצה בתל אביב, הודעה על מיקום תצא בהמשך.
הודעה על מסלול מדויק, תצא ממש לפני, אבל ביננו זה לא ממש משנה.
הרי המדבר הוא אותו מדבר, והבדואים אותם בדואים. מה שמשנה זה האנשים.
לאור העובדה שאנחנו רוצים לחזור לפני כניסת השבת למרכז, ולהשאיר גם זמן ספייר לתמרוני השלמות נסיעות למרוחקים שבינינו וכדי שאפשר יהיה לשים את הבמיה על האש, נקום לפני הזריחה ונתחיל את המסלול מוקדם כדי לסיים אותו בשעה סבירה. זמן תפילה ינתן לצדיקים שבינינו בזמן שהאחרים עושים עבודות רס"ר.
בקיצור, בא לכם להצטרף לטיול האתגרי הרביעי של חברותא?
לרגל יום הנראות הביסקסואלי ג'ייסון גרינספן משתף:
אני רוצה לספר לכם משהו: לפני שיצאתי מהארון לא פגשתי ביסקסואל דתי אחר. ומהסיבה הזאת, אני מתעקש לדבר על נראות ביסית.
אני זוכר את היום הזה טוב מאוד, כי הוא שרט לי את הלב. זוכר איך אבא שלי אסף אותי אחרי זה עם המונית שלו, ואיך נכנסתי וישבתי במושב האחורי כאילו הייתי לקוח זר, ורציתי שהוא ישאל אותי מי כיבה לי את הלב, איך היה אצל הרב, אבל אבא לא שאל.
אני זוכר שכשאוליבר נולד, חיפשנו מקום להתארח בו בבית הכנסת וגם ללכת למקווה, ואז פגשנו ברב ברוס הנדיר והמדהים שארגן לנו חגיגה מאירת עיניים בבית הכנסת בפורטלנד בארה״ב. כשהגענו, לא האמנו – המונים מהקהילה היהודית הגיעו כדי לחגוג איתנו. הרגשנו כמו משפחה אמיתית.