אחרי תקופה ארוכה שלא ראינו בה אחד את השני, התכנסנו בקשת הסרוגה בחיפה להפרשת חלה למען הצלחת כוחות הביטחון והשבת החטופים. כל חבר קיבל גוש בצק והשוויץ בכמות הצמות שהוא יודע לקלוע. וכן, הייתה גם חלת מגן דוד (לא בקטע אירוני ומודע לעצמו).
ונקנח בבדיחה האהובה של קצין מחברי הקשת שמגן בימים אלו על מדינתנו, ונבצר ממנו להגיע לאירוע.
שתי לחמניות שוכבות במאפייה על הדלפק. פתאום הן רואות לחמנייה מוזרה. שואלות את הלחמנייה המוזרה": למה את נראית כל כך מוזר?" עונה הלחמנייה המוזרה: "אני חלה…"



