בחג השבועות האחרון, העברתי שיעור בשירה חדשה על קריאות קוויריות במקרא ובחז"ל. כפי שפתחתי שם, המטרה שלי בקריאה קווירית היא לא להגיד אמת מוחלטת אלא למצוא מגמות קוויריות בטקסט, להזדהות איתו וללמוד מהן.
ובכן, אחרי שכמה חברות הקהילה הגאה הותקפו פיזית ומינית מול התחנה המרכזית לפני שבועיים ואחרי שהבית הפתוח אירגנו הפגנה בערב פרשת וישב, הדהדהו בראשי המילים: "אמר רבי יהושע בן לוי: לא נמשכו עשרה הרוגי מלכות אלא בחטא מכירתו של יוסף. אמר רבי אבין: הוי אומר: נפרעו עשרה מכל דור ודור, ועדיין אותו החטא קיים". (מדרש משלי א:ט) אתם בטח שואלים למה דווקא המילים האלה?
באותו שיעור בשבועות למדנו כמה תיאורים שחז"ל נתנו ליוסף. אחד מהם הוא מבראשית רבה: "יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְאַתְּ אָמַר וְהוּא נַעַר, אֶלָּא שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה נערות, מְמַשְׁמֵשׁ בְּעֵינָיו, מְתַלֶּה בַּעֲקֵבוֹ, מְתַקֵּן בְּשַׂעֲרוֹ." (פד: ז) רש"י מוסיף על המדרש "כדי שיהיה נראה יפה". לא ברור האם חז"ל התכוונו כאן לנַעֲרוֹת או נַעֲרוּת, אבל די ברור לי שהם תפסו את הדברים האלה כ"נשיים" ולגנאי.
מעבר לזה, יש שטענו על פי הפסוק בשמואל ב' שכתונת הפסים שיעקב נתן ליוסף היא בעצם תלבושת נשית: "וְעָלֶ֙יהָ֙ כְּתֹ֣נֶת פַּסִּ֔ים כִּי֩ כֵ֨ן תִּלְבַּ֧שְׁןָ בְנוֹת־הַמֶּ֛לֶךְ הַבְּתוּלֹ֖ת מְעִילִ֑ים וַיֹּצֵ֨א אוֹתָ֤הּ מְשָֽׁרְתוֹ֙ הַח֔וּץ וְנָעַ֥ל הַדֶּ֖לֶת אַחֲרֶֽיהָ׃". (יג: יח) אני לא משוכנע עד הסוף עם הקריאה הזאת, אבל בעיניי היא מצטרפת לעוד כמה דברים שאמרו על יוסף.
במדרשים הנ"ל, חז"ל מסמנים את יוסף כמשונה, כחריגה מגדרית. זה נותן עוד רובד לשנאת האחים, או אולי אפילו כסימון לגיטמי לשינאתם. ועם כל מטען המחשבות האלה, חשבתי על מה התכוון ר' אבין "עדיין אותו החטא קיים". לא רק שנאת האחר והזר, אבל גם השתיקה מהצד נגד האלימות הזאת. אומר התנחומא: "ויאמרו איש אל אחיו. מי הם שמעון ולוי." בפועל היו שני אחים שהשלטו על האירוע, והשאר או זרמו איתם או עמדו בצד ושתקו. ולכן, צריך לזכור שהחטא הזה עדיין קיים ונדרש "לא תעמד על דם רעך".
בתמונה: @michal_shine מצלמת אותי עם חיוך מחזיק שלט שהכנתי כשאני כועס
