לעדכונים על פעילויות ואירועים:

סיכום פעילות: הסרט "עיניים פקוחות" בהקרנת טרום בכורה מיוחדת

"עיניים פקוחות" (מתוך כרזת הסרט")
"עיניים פקוחות" (מתוך כרזת הסרט")

ההמתנה הגיעה לקצה: הסרט המדובר "עיניים פקוחות" בכיכובו של רן דנקר מגיע לאקרנים, ושבועיים לפני ההקרנות המסחריות דאגנו לארגן הקרנת טרום בכורה מיוחדת לכל ההומואים והלסביות הדתיים.

להקרנה בסינמה סיטי הגיעו לסביות והומואים רבים (מעל 100!) והאולם היה מלא. הסרט הציג על המסך הגדול את הקונפליקט מנקודת המבט החרדית שמוכרת אולי לחלק מבאי הפורום.

לאחר הסרט נערך דיון בהשתתפות הבמאי ובהשתתפות זוהר שטראוס. הבמאי סיפר על הניואנסים בסרט ועל כוונתו ליצור סרט שעוסק ברגשות, וגם ביאר סמלים שונים שהוא טווה בסרט (כמו חנות האיטליז, למשל).
"איך ההרגשה להתנשק עם רן דנקר?" הייתה השאלה הראשונה שנשאל זוהר שטראוס (השחקן הראשי בסרט לצד רן דנקר) בתום ההקרנה, וזוהר לא נשאר חייב. "אמנם אני סטרייט, אבל אם כבר להתנשק עם גבר, אז רן דנקר זו בחירה מוצלחת, כי הוא אסתטי".

גם הבמאי וגם זוהר לא חוששים מהתייחסות התקשורת. אדרבה, הם מקווים שהיא תניע את הדיון.

כנראה שנצטרך להמתין ולשפוט בעצמינו.

בחור בן 18-19, שהולך לטיפול "מקצועי" ו"מבטיח", תרתיי משמע, שנותן תחושה של עוצמה, ביטחון, כמו טריפ מופלא על קוקאין משובח במיוחד הנארז בתוך מעטפת של מציאות אפשרית וחוקית לחלוטין… יש יותר מזה?!

אחד הדברים שאפיינו את הטיפול זה הדגש על כך שניתן לשנות דברים- הנטייה הזאת היא נרכשת ואיננה מולדת, נאמר, ולכן אין שום בעיה לשנות את זה. המפתח הוא בי וזה תלוי רק ברצון שלי. עניין של בחירה.

קרא עוד »

סדנת כתיבה מונחית

לכתוב את מה שבפנים. את מה שלמדנו להשתיק ולהפנים. לא להדחיק, לא להחליק, אלא לחלוק את שעל הלב. שכבר למד לכאוב אך גם להתאהב.

קרא עוד »

ליין אוי גיי זמיר

מקוות שהתעוררתן חמודות מתוקות, כי אחרי המסיבה מוש מוש מוש שהיתה לנו קשה לקום!! אריאלה רשף המדהימה עלתה והרימה לנו את הרחבה, ו100 חברותות פיזזו אמש במועדון ה"אמור" בתל אביב, עד שהמנהל בא ואמר "רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית". אוי גיי זמיר 2 – הייתם מדהימים והיה מדהים! תודה שבאתם ונתראה במסיבה הבאה

קרא עוד »

סדרת ארון הקודש

"ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.

קרא עוד »

אני חושב שהמילה שחיפשת היא "קוויר"

הרב אברהם סתיו, אני חושב שהמילה שחיפשת בפתיחת דבריך היא קוויר (או אולי גיי באנגלית), אדם שהוא חריג מהציפיות הסיס-הטרו-נורמטיביות של החברה שלנו, ולא המילה הומו או הומוסקסאול. כשאנשים להט"בים מזדהים עם דמויות כמו בובספוג או אלזה "ומשייכים" אותן לקהילה הגאה הם לרוב לא מסווגים אותם מבחינת נטייה מינית או זהות מגדרית, אלא מצביעים על חוויה משותפת. בדרך כלל החוויה הזאת לא תהיה של אחת הזהויות הכלולות באותיות להטבא"ק+. זו פשוט חוויה כללית יותר, החוויה של שונות בתוך חברה שמניחה שכל בן נמשך לבת, שמבוגרת בשנות ה-30 שלה צריכה להתעניין בקשרים רומנטים, ושהחוויה המגדרית של כל אחד.ת היא או גבר או אשה. המילה היותר כוללנית לזהות השונה הזו היא המילה קוויר. הקושיה – איך ייתכן שלספוג או לכוכב ים תהיה נטייה מינית או זהות מגדרית שונה, רלוונטית כמו הקושיה איך ייתכן שבובספוג מדבר, שיש לו רישיון נהיגה, ושהוא לובש חולצה מכופתרת ועניבה.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

5 תגובות

  1. למרות שלא ראיתי את הסרט, אני רוצה לציין שבשנות ה -60 וה -70 כל סיפור על הומו הסתיים ברע. הדמות ההומואית בסרט או בספר היתה כמעט תמיד של צעיר מבוהל ודחוי שבדרך כלל התאבד או נרצח (ראה "הסרג'נט", או"גברי הדימדומים) . המחבר היה מודע לך שרוב החברה מצפה לכך שאין מקום בעולם להומו בעל חיים מוצלחים.
    בשנות השמונים-תשעים, התחילו להופיע יצירות אופטימיות יותר ויותר על דמויות הומואיות, ואילו עכשיו בשנות האלפיים ההומואים בסיפורים וסרטים הם משעשעים וגם מצליחים. את האבולוציה הזאת ניתן לראות אפילו אם רק בוחנים את התמונה על כריכות של ספרים (באנגלית בעיקר) שנכתבו במשך העשורים. לדעתי ההומואים הדתיים עוברים אותה אבולוציה אבל בפיגור של כעשרים שנה.

  2. שלום לכולם,
    בפעם הראשונה בחיי הייתי במפגש של חברי חברותא, הו"ד והפורום בהקרנת הסרט, היה ממש מדהים לראות כל ךכ הרבה חברים טובים חובשי כיפות סרוגות. הסרט היה מדהים וממש הביא דברים כהווייתם במגזר הדתי/חרדי. כך הקב"ה ברא אותנו וכך הוא אוהב אותנו.
    תפילת ערבית בציבור בלב הסינימה סיטי היתה חווייה בפני עצמה.
    יישר כח לאלה שחברו יחדיו והביאו אותנו לסרט. לעוד פעילויות ופעולות משותפות ומהנות לחברים.

  3. המממ …….. הסרט לא היה רע, והקיבוץ שנתאסף שם בהחלט חימם את הלב (איפה כל הבנות?). מאידך, התוכן שהסרט מעביר נוגד לחלוטין את השקפת עולמנו. אפשר להיות גיי דתי. הסיום האכזרי במוות היה מדכדך ומיותר. האם זה המסר שאנו רוצים לשדר לאנשים? אין הצלה ואין תשועה אלא בהתאבדות? הלוא אלו שבכאן בחרו ובוחרים יום יום להמשיך ולשמר את זהותם הדתית בד בבד עם זו המינית. = צריך לחזור ולהדגיש כי אפשר גם וגם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.