הסיפור של שמעון אזולאי

"יצאתי מהארון בגיל 10. בגיל 22 התחתנתי עם סטרייטית שידעה שאני הומו. סיפרתי לה כבר בדייט הראשון"


ב #יחידגאה אנו מביאים את סיפור היציאה של הומו גאה, דתי על הרצף (כן, דתל"שים, אנחנו מסתכלים גם עליכם), שיעניק לנו חיזוק והשראה לאלה שעוד בפנים ולאלה שכבר בחוץ.

מאיפה אני: "גר ברמת גן, במקור מגן יבנה, יישוב מעורב של דתיים וחילוניים".

עם מי אני: "עם שני כלבים בשם סקיי וקספר וחתולה שקוראים לה מיה. מחפש להקים משפחה עם גבר, תוסיף את זה בבולד (מתפוצץ מצחוק). עד ללפני שנתיים וחצי הייתי נשוי לאישה".

להיות נשוי לאישה: "בגיל 22, למשך שנה וחצי. היא סטרייטית שידעה שאני הומו. סיפרתי לה כבר בדייט הראשון. בחתונה, כולם ידעו בצד שלי שאני הומו. הייתי פעיל בIGY – ארגון נוער גאה – איגי דתיים , Havruta – חברותא ומחוץ לארון. בצד שלה היא בחרה למי לספר.

"האמנו שאפשר להפריד בין מיניות לאהבה. שלושה חודשים אחרי החתונה הרגשתי שיש ריחוק פיזי גדול מאוד. דיברנו על זה ביננו. כשהיא אמרה לי 'לך תהיה עם גברים, ורק שלא נפרק את זה', הבנתי שחייבים להיפרד כי היא בעצם מוותרת על עצמה. הבנתי שאני לא רוצה לגדל ככה את הילדים שלי. על השקר הזה. על הדבר הזה שאבא לא באמת אוהב את אמא".

מה אני עושה בחיי: "גנן בגן לילדים בני 3, וסטודנט לייעוץ זוגי".

איך אני מגדיר את עצמי: "הומו, אבל אני מגדיר את עצמי כשמעון"

אני ואלוהים: "גדלתי בבית דתי. כשהייתי בן 10 ההורים נהיו פחות דתיים ואני בעקבותיהם. בגיל 18 התחזקתי מאוד. בעקבות המשברים שעברתי בחיים גם אני השתניתי. היום אני פחות דתי. נמצא במסע לחיפוש עצמי. בלמצוא את המקום הדתי שנכון ומדויק לי".

"אמא, אבא, אני הומו": "בגיל 10, כשכולם רצו לשחק "תופסת נשיקות" ולנשק את הבנות, אני רציתי לנשק את הבנים. בגלל שהבית שלנו מאוד מאוד פתוח, באתי לאמא שלי ואמרתי לה שאני מרגיש מוזר, שאני לא מבין מה קורה פה. היא אמרה: "אה, אתה הומו". וזהו. ככה גיליתי שאני הומו וככה יצאתי מהארון. למרות הקבלה האבסולוטית הזו, ניסיתי ללכת לטיפולי המרה בגיל 18, כי אני לא קיבלתי את עצמי. אחרי חודש הבנתי שמה שקורה שם הוא לא הגיוני, לא נכון, ולא עובד".

התגובה שהכי חששתי ממנה: "לקח לי עוד עשור לספר לאבא שלי. רק בגיל 19. כשסיפרתי, היה לו מאוד קשה. כשבן זוגי היה מגיע אלינו, הוא לא התלהב. היה שם מתח. אבא שלי למד לקבל את הנטייה שלי רק ביום בו התגרשתי. היום הוא שגריר ההומואים הדתיים בגן יבנה. הוא למשל נאבק בחבריו כשניסו למנוע מתושב שיצא מהארון להתפלל בבית כנסת. הוא יצא עליהם ממש. הבהיר להם שצריכים לקבל את כולם. הוא באמת הפתיע לטובה. לקח לו זמן. היום הוא לגמרי בסדר עם זה. הוא מבין שאבא שרוצה שהילד שלו יהיה מאושר צריך לקבל אותו ואת הדרך שלו".

היציאה המשמעותית ביותר: "בפני עצמי. רק אחרי שהתגרשתי. שם הבנתי שדי. שאין סיבה להילחם אלא פשוט לקבל את עצמי כמו שאני"

התגובה שהכי הפתיעה אותי: "חבר בישיבה שלא דיבר איתי אחרי שיצאתי בפניו. כעבור חודשיים הוא בא וסיפר לי שהוא גם הומו".

התגובה שהכי ריגשה אותי: "של אמא. שחיבקה ואמרה שלא משנה מה, היא תמיד תאהב אותי".

מסר לארוניסטים: "הארון הכי הכי גדול זה הארון שלנו עם עצמנו והיכולת שלנו לקבל את עצמנו. כשאנחנו יוצאים מהארון מול עצמנו ובאמת באמת שלמים עם זה אז זה בהרבה יותר קל"

מסר למי שכבר בחוץ: "פשוט להיות. להיות שם. ולזכור שהדרך הכי טובה להפיץ את הנורמטיביות שבדבר הזה, זה פשוט להיות נוכח. בנראות שלנו."

שתפו את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *