#יחידגאה: הסיפור של יוסל'ה זיו

בכל פוסט של #יחידגאה נביא את סיפור היציאה מהארון של הומו גאה, דתי על הרצף (כן, דתל"שים, אנחנו מסתכלים גם עליכם), שיעניק לנו חיזוק והשראה לאלה שעוד בפנים ולאלה שכבר בחוץ.

מי אני: Yosale Ziv ‎‏ "בברית המילה קראו לי יוסף, אבל מאז ומתמיד קוראים לי יוסל'ה. בהתחלה בקטע חמוד, אחר כך זה הפך לשם הפרטי שלי ולשם הבמה שלי"

מאיפה אני: "במקור מגבעת שאול בירושלים, כשהשכונה עוד היתה דתית-לאומית. היום היא כבר חרדית לגמרי. בגיל 10 עברתי לעמק רפאים עם אמא, ואני גר איתה עד היום".

עם מי אני: "עם עצמי. אני מחפש. אולי מכאן תצא תורה, אני יודע…"

מה אני עושה בחיי: "היום אני מנסה לקחת את הדראג לכיוון כלכלי יותר".

להיות דראג: "לפני עשור, כשנחשפתי בפעם הראשונה לדראג, ממש לא הבנתי את הקטע. רק כשהלכתי לראות הופעה של טלולה בונט נדלקתי והבנתי שזה משהו שאני רוצה לעשות, להיות. היה בה משהו כל כך כובש: היא היתה יפה. כולם הרימו והריעו לה. מצחיקה. שנונה. הרגשתי שמצאתי את המקום שלי. שאני רוצה להיות כמוה. תמיד הייתי אחד כזה שאוהב את הבמה. אני מאמין שמה שמייחד אותי בתור דראג זו ההשקעה. אני משקיע באיפור לפחות שעתיים לפני ההופעה. אני גם משתדל להצחיק יותר בהופעות שלי".

הקב"ה ואני: "פחות. אני יכול להאמין שיש איזה כוח עליון או אנרגיה, אבל פחות בקונספט של אל עליון כל יכול שמעניש."

מתי ידעתי: "ידעתי שאני אוהב בנים כשהייתי בן 12, בביה"ס היסודי שהיה נפרד, שזה לדעתי באג בציונות הדתית (צוחק). רק בגיל מאוחר יותר, 13, גיליתי שיש לזה מילה. קוראים לזה הומו. לקח עוד זמן עד שהבנתי מה המשמעות של המילה הזו."

"אמא, אבא, אני הומו": "אף פעם לא ממש יצאתי מהארון באופן מוצהר. כולם פשוט ידעו. אף פעם לא עשיתי מזה ביג דיל. מישהו פשוט אמר עלי שאני הומו, והסביבה הגיבה ב"וואלה, ידעתי/לא ידעתי". זה פשוט היה שם. נתתי לדברים להתגלגל. אני חושב שבאיזשהו מקום זה גם עזר לי לעבור את התיכון בצורה טובה. לאבא, מכיוון שנותק הקשר, לא עשיתי שיחה מעולם. לאמא – קצת פחדתי לספר לה בהתחלה. התגובה הראשונית שלה היתה: "נו, באמת, מה לא ידעתי?" היא קיבלה את זה באמת סבבה. אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי מאז ומעולם"

מסר לארוניסטים: "ארוניסטים אומרים לעצמם: "וואו, זה יהיה קטע, ידברו, יגידו". בואו. כמה כבר אנשים יפתחו את הבוקר בלדבר עליכם? עד כמה שאתם חושבים שזה מעניין מישהו – זה לא באמת מעניין."

גם אתם רוצים לספר את הסיפור שלכם? שלחו לנו שם מלא, גיל וטלפון להתקשרות במסנג'ר, בתגובה לפוסט, או ל- Info@havruta.org.il