לעדכונים על פעילויות ואירועים:

הסוכה של חברותא בתחרות הסוכות של בית אבי-חי

הסוכה במצב קהילה
הסוכה במצב קהילה

במהלך חול המועד הסוכות תתקיים תערוכת 'סוכות מדברות' ב'בית אבי-חי' בירושלים. בין שלל הסוכות שיוצגו בתערוכה זו, תופיעה גם הסוכה שבנו חברי 'חברותא'.

את הסוכה יצרו ארבעה חברי הארגון- אריה- ארכיטקט, דן- אומן מנייטורות, רותם- מעצב גרפי ואני, עלי,- מעצב במות. כל אחד הביא את סיפורו האישי וכישוריו המיוחדים, ויחד יצרנו סוכה השייכת לקהילתנו הרחבה, ל'חברותא'.

הסוכה מורכבת מארבע סוכות בודדות דמויות ארון הנפתחות לסוכה אחת גדולה הנפתחת גם היא והופכת דפנותיה כלפי חוץ. התהליך מדמה יציאה מהארון- מ"הארון" האישי של כל אחד מאיתנו דרך יצירת קהילה אשר בכוחה גם לצאת ולהשפיע בשלל גווניה על כלל הציבור הדתי והכללי בישראל. לאחר שמתחזקים ביחד, כקהילה, אפשר לפתוח את דפנות הסוכה עוד יותר, כך שהצבעים האישיים נחשפים לעולם, והסוכה, הכשרה וההלכתית, הופכת למקום מזמין ופתוח לכל.

סוכה היא דירת ארעי- מקום זמני, מקום בו הקהילה היהודית מתכנסת להתחזק כקהילה. התהליך של התחזקות ביחד לפני יציאה מחודשת אל העולם דומה לתהליך שעוברים חברי הקהילה שלנו, המתמודדים עם גיבוש זהות חדשה שלא תמיד מקובלת בקהילה הדתית ממנה הגיעו. בהתחלה אנחנו בודדים, אך אט אט אנחנו מוצאים את האנשים איתם אנחנו יכולים להתחבר לכדי קהילה. השלב האחרון של הסוכה שלנו הוא כאשר הדפנות פונות החוצה, חושפות לעולם את מראה הקהילה שלנו, ומזמינות את כולם להכנס. אנו מחכים ליום שבו גם הקהילה שלנו תוכל להיות חלק בלתי נפרד מהקהילה הדתית, וכמו אוהלו של אברהם אבינו לקבל בברכה את פני כל מי שרוצה לשוחח עימנו.

הסוכה במצב "לבד"
הסוכה במצב "לבד"

על תהליך הבנייה

ארבעתנו קיימנו כמה מפגשים בהם דנו במשמעות של סוכה, וניסינו לחשוב על הרעיונות הקיימים במסורת, בהקשר של סוכה, שיכולים להיות רלוונטיים לקהילה שלנו. הרעיון של ארון עלה מיד, כמובן, בכמה צורות שונות. צד אחד של העניין הוא התהליך של יציאה מהארון, ובהתחלה רצינו סוכה עם איזורים שונים, כל איזור ברמה אחרת של פתיחות לקהילה החיצונית. צד אחר של ארון זה הסיפור האישי של כל אחד, והאישיות הצבעונית של כל חבר בקהילה לעומת האחידות שקהילה דתית מסורתית עשויה להביא עימה. כמובן שזהו מתח שקיים עבור כל אדם השייך לקהילה דתית- רצונות אישיים לעומת צורך להשתלב- אבל זה קיצוני במיוחד עבורינו, הומואים בתוך הקהילה הדתית.

רצינו גם משהו שמבקרי התערוכה יוכלו לפתוח את הדלתות ולגלות בעצמם מה מסתתר מאחוריהן. ההשרעה הראשונית של ארון ובו מלא דלתות, שמאחורי כל דלת ודלת יוכל הצופה לגלות אביזר או ציור אחר, התפתח לתוך רעיון המשתלב למבנה של סוכה ולתהליך שעוברים הרבה מחברי הקהילה שלנו.

ברגע שהיה לנו את הקונספט, חילקנו את העבודה בינינו בהתאם לכישורים של כל אחד- מבנה הסוכה, המנגנון של הדלתות, צביעה מבחוץ וגרפיקה מבפנים. ארבעה חברי קהילה, כל אחד עם רקע בעיצוב ויצירה, עבדו על החלקים השונים של הסוכה, וכשכל החלקים השונים הגיעו מכיוונים שונים, הרכבנו סוכה שהגיעה באמת מתוך הקהילה של 'חברותא'.

הסוכה במצב "החוצה"
הסוכה במצב "החוצה"

ועכשיו? עכשיו רק נותר לחכות, לשמוע את תגובות המבקרים בתערוכה ולראות אם זכינו בתחרות. מה שבטוח הוא, שזו יצירה שלנו, אמירה כלפי חוץ ובמה תרבותית וראויה ליצירת שיח בנושא- זה העיקר.

בואו לבקר.

דן, רותם, אריה ועלי.

רוצים לעזור לחברותא לזכות? לחצו לייק על הסוכה בפייסבוק!

בקרו בעמוד האירוע באתר בית-אביחי.

סדנת כתיבה מונחית

לכתוב את מה שבפנים. את מה שלמדנו להשתיק ולהפנים. לא להדחיק, לא להחליק, אלא לחלוק את שעל הלב. שכבר למד לכאוב אך גם להתאהב.

קרא עוד »

ליין אוי גיי זמיר

מקוות שהתעוררתן חמודות מתוקות, כי אחרי המסיבה מוש מוש מוש שהיתה לנו קשה לקום!! אריאלה רשף המדהימה עלתה והרימה לנו את הרחבה, ו100 חברותות פיזזו אמש במועדון ה"אמור" בתל אביב, עד שהמנהל בא ואמר "רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית". אוי גיי זמיר 2 – הייתם מדהימים והיה מדהים! תודה שבאתם ונתראה במסיבה הבאה

קרא עוד »

סדרת ארון הקודש

"ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.

קרא עוד »

אני חושב שהמילה שחיפשת היא "קוויר"

הרב אברהם סתיו, אני חושב שהמילה שחיפשת בפתיחת דבריך היא קוויר (או אולי גיי באנגלית), אדם שהוא חריג מהציפיות הסיס-הטרו-נורמטיביות של החברה שלנו, ולא המילה הומו או הומוסקסאול. כשאנשים להט"בים מזדהים עם דמויות כמו בובספוג או אלזה "ומשייכים" אותן לקהילה הגאה הם לרוב לא מסווגים אותם מבחינת נטייה מינית או זהות מגדרית, אלא מצביעים על חוויה משותפת. בדרך כלל החוויה הזאת לא תהיה של אחת הזהויות הכלולות באותיות להטבא"ק+. זו פשוט חוויה כללית יותר, החוויה של שונות בתוך חברה שמניחה שכל בן נמשך לבת, שמבוגרת בשנות ה-30 שלה צריכה להתעניין בקשרים רומנטים, ושהחוויה המגדרית של כל אחד.ת היא או גבר או אשה. המילה היותר כוללנית לזהות השונה הזו היא המילה קוויר. הקושיה – איך ייתכן שלספוג או לכוכב ים תהיה נטייה מינית או זהות מגדרית שונה, רלוונטית כמו הקושיה איך ייתכן שבובספוג מדבר, שיש לו רישיון נהיגה, ושהוא לובש חולצה מכופתרת ועניבה.

קרא עוד »

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, ואיננו מסוגלים עוד לחשות. מחזיקנא טיבותא לרב בני לאו שנענה לדברי הרב יובל שרלו וכתב הצעה לחיי משפחה להט"ב בקהילה הדתית (קישור בתגובה הראשונה), ונגע בנקודות רבות ומגוונות. אחרי שהנושא צף מול תלמידים שלי, באתי להגיב לחלק מדבריו, ולהשלים בחלק ממה שנראה בעיני. אשמח לתגובות.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.