החודש עברתי לגור בדירת שירות של בנים, ונראה לי שזה הדבר הכי משמעותי שעשיתי לאחרונה. הדירה הקודמת שלי רחוקה מהמקום שבו אני עושה את השירות הלאומי שלי אז החלטתי לא להמשיך לנסוע כל יום ופשוט לעבור לדירה. האמת היא שלא ממש ידעתי למה לצפות מהמעבר הזה, אבל מצד שני לא היו לי ממש חששות. הדירה מגניבה והשותפים שלי הכי סבבה בעולם אני מרגיש ממש בנוח איתם, כשכולם חוזרים בערב אנחנו רואים סרטים שומעים מוזיקה מנגנים ושרים. ובבוקר לא צריכים לקום מוקדם בלחץ.
בתחילת השירות שלי לא ממש רצו לשים אותי בדירת בנים, כי עד עכשיו לא הכניסו טרנסג'נדר או טרנסג'נדרית לגור בדירה ביחד עם בנים או עם בנות, אני מקווה שיוכלו לראות ולהסיק מהמעבר שלי שזה שאפשרי, ולא צריך לעשות מזה עניין גדול. בעוד חודש אמורה להיפתח דירת שירות מיוחדת בשביל טרנסים וטרנסיות, אני בטוח שהאווירה שם תהיה ממש נוחה כולנו נבין שם אחד את השנייה. מה שהכי מבאס אותי זה שאני אצטרך לעזוב את הדירה שאני נמצא בה עכשיו, לא ממש בא לי לעזוב.
~
לפני כמה ימים קיבלתי מכתב ממטפל שלי שהוא בעצם מכתב שמאשר לי להתחיל את התהליך ההורמונלי. כדי להתחיל לקחת הורמונים צריך מכתב ממטפל פסיכולוג שאני בעצם יודע במה כרוך התהליך ושאני רוצה ויכול להתחיל אותו. עשיתי היום בדיקת דם זאת ממש ההתחלה של כל הבדיקות, לראות שהכל תקין ובסדר. אם הכל יתנהל כשורה אז זה יקרה ממש עוד מעט.
הרופאה שהייתי רשום אליה עד עכשיו הייתה מהאזור שבו גדלתי, לא הייתי בא אליה הרבה כי אני ממש שונא קופות חולים, רק מלשבת בתור אליה אני נהיה חולה… פעם אחרונה שהלכתי אליה היא לא הסתכלה עלי בכלל, ופנתה אלי בלשון זכר כששאלה במה היא יכולה לעזור. אחרי שהיא העבירה את הכרטיס שלי במחשב וראתה את השם הקודם שלי נפל לה האסימון. כשאמרתי לה שבאתי כדי להחתים אותה על טפסים לשירות לאומי, היא התעניינה ושאלה מה עשיתי ולמה, כשאמרתי לה שאני טרנס היא חיפשה בוויקיפדיה ואמרה לי שהיא תציין בטופס שאני טרנסגנדר. אמרתי לה שאין ממש צורך כי הם כבר יודעים, אבל היא כתבה ואמרה לי שאולי אני לא כזה כי אף אחד לא בדק אותי ושזאת מחלה נפשית… ואני… ביי!
~
אני מתכוון לצאת בפני המשפחה המורחבת שלי בעוד כמה ימים ואני מקווה שהם יקבלו אותי ושהכל יהיה בסדר. חשוב גם על מה יקרה הלאה, אני בטוח שזה לא יהיה פשוט למשפחה, למען האמת אין לי מושג מה לצפות מהם, מן הסתם הם לא יקפצו עלי בחיבוקים ונשיקות, אחרי הכל הם הכירו אותי עד היום כבת, ופתאום מסתבר להם שאני בכלל בן. אני מקווה שהם ילמדו להכיר במי שאני. חשוב לי מאוד לא לאבד אף אחד בדרך.
בסופ"ש הזה אמא שלי חזרה מחו"ל ופתחנו מתנות. אני לא יודע איך זה קרה, אבל היא ואח שלי דיברו אלי בלשון זכר, ואז תיקנו את עצמם ללשון נקבה. זה קרה כמה פעמים, צחקתי כי הם באמת לא היו צריכים לתקן את עצמם. גם אבא וסבתא שלי מדברים אלי במעורב כי שניהם דוברים גם בשפות אחרות.
קורה לי הרבה כשאני מסתובב עם המשפחה, סתם יוצאים לאכול או לקניות, אנשים רואים אותי בתור בן וגם פונים אלי כך. אני יודע עד כמה אמא שלי לא אוהבת את זה, קשה לה. לפעמים היא מרגישה צורך לציין לאנשים שאני לא באמת בן וזה קשה לי, ביקשתי ממנה שלפחות לא תציין את זה מולי, זה החזיק מעמד קצת זמן אבל אז זה חזר על עצמו. אני בשלי והיא בשלה.
בשבילי 'לעבור' בתור בן שאנשים פונים אלי בצורה שבה אני רואה את עצמי זה הדבר הכי נעים וכיף. הרעיון של לעבור מאוד חשוב לטרנסים וטרנסיות, במיוחד לאלה שבאמת רוצים לצאת מחוץ לבית ושהסביבה שלידם לא תרגיש בהם, שלא ילטשו בנו עיניים בניסיון לפענח אם אנחנו בנים או בנות, בשביל לעבור אנחנו מתלבשים בצורה שתתאים לנו (זה די פשוט להתלבש בצורה שאנחנו אוהבים) וכך שאנשים לא יבחינו בזה. לדוגמא אצל טרנסג'נדרים יש את הביינדרים (מהמילה ביינד באנגלית) שזה בעצם משטח חזה, יש הרבה טרנסגנדרים שירגישו צורך להשתמש בזה האופן יומיומי ואילו יש כאלו שיעדיפו לא ללבוש אותו .
קרה שבקניות הלכתי לצד של בגדי הנשים בגלל שבצד של הגברים כל החולצות היו גדולות עלי… המוכרת שאלה אותי: "אתה יודע שזה הצד של הנשים נכון?". מכור בחנות אחרת צחק איתי בגלל שממש "טבעתי" בחולצה. אחרי שאמרתי לו שאני טרנסגנדר הוא לגמרי זרם והביא לי מהמחסן מלא בגדים במידות קטנות כדי שיתאימו לי.
