המעיין הזוהר

"הדבר שהלב שלי יוצא אליו הוא הדבר שאסור לי לבקש", שרה רונה קינן את השיר של כולנו * ביום ראשון הקרוב מפגש חברותא עם רונה. פרטים ב"לוח האירועים והמפגשים"

רונה קינן בהופעה ב־22 ביולי 2004 במועדון הצוללת הצהובה (צילום: Ilya Konstantinov)

המעיין הזוהר

מילים: רונה קינן
לחן: רונה קינן וערן ויץ

אף אחד לא אמר לי שככה זה יהיה
הדבר שהלב שלי יוצא אליו
הוא הדבר שאסור לי לבקש
אף אחד לא אמר לי
לחיים יש דרך אכזרית
לתת לך לשתות מים זוהרים
ולהשאיר אותך צמא בקרקעית

לפעמים אני נזכר בעיניים
שמשכו את הקרקע מתחתי
זה מהיר כמו תאונה
מבט אחד ודי
לפעמים אני נזכר בימים שקטים
כשהסתובבתי בעולם בעיניים עצומות
הייתי מישהו אחר
אבל מי הייתי אני לא זוכר

בואי אליי עוד פעם
אל תתני לי להישאר צמא
בואי אליי עוד פעם
אל תתני לי להישאר צמא

כמה פעמים רציתי לדבר
והמילים שלי קפאו כשהן פגשו את האוויר
כאילו מישהו אומר לי
מוטב שתמשיך להסתיר
את הדבר שהלב שלך יוצא אליו
את מה שלקחת בגניבה
כי יבש המעיין הזוהר
ועכשיו אתה צמא
ברוך הבא

אין מילה מספיק חדה לתאר
כמה זה בוער כשזה בוער
אין מילה מספיק רכה לתאר
את השלווה המתוקה של הבשר
כשאתה נכנס למעיין הזוהר

בואי אליי עוד פעם
אל תתני לי להישאר צמא
בואי אליי עוד פעם
אל תתני לי להישאר צמא

(מתוך האלבום "עיניים זרות" של רונה קינן. להאזנה לשיר המלא לחצו כאן)

(פרסום ראשון בי"ד באדר תשס"ח, 21 במרס 2008)

אנחנו צריכות להיראות

אנחנו קהילה חזקה שגדלה מיום ליום, ולא נופלת. אנחנו נהפוך את העולם שלנו ליותר טוב.
אנחנו ננצח.

קרא עוד »

אני זוכר את זה, שהוא הביט בי ואמר ש״זה לא אמיתי ורק מחשבות שווא ואי אפשר באמת לאהוב בנים, אתה לא רוצה למות לבד״.

אני זוכר את היום הזה טוב מאוד, כי הוא שרט לי את הלב. זוכר איך אבא שלי אסף אותי אחרי זה עם המונית שלו, ואיך נכנסתי וישבתי במושב האחורי כאילו הייתי לקוח זר, ורציתי שהוא ישאל אותי מי כיבה לי את הלב, איך היה אצל הרב, אבל אבא לא שאל.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *