שלום וברכה,

בכוונה לא רציתי לכתוב כשדבריך היו "בעין הסערה". רציתי דווקא שיירגע מעט גל הטוקבקים והפייסבוקים והווטסאפים. כדי לכתוב לך כמה דברים על המושג "משפחה".

אמרת "זוג חד מיני אינו משפחה". אני לא הולך להתווכח איתך, להוכיח אותך או לדרוש את התפטרותך או התנצלותך. ואני פוה אליך כעת לא כאל רב אורתודוקסי וגם לא כאל חבר כנסת ושר מטעם מפלגה שחרתה על דגלה שוויון זכויות מלא לקהילה הגאה. אלא כאל מחנך. כי אמרת בקול רם משהו שהרבה אנשים חושבים בלב לתומם, מבלי לתת על כך את הדעת. אז אני מציע כאו מסגרת דיון מסוימת על מהות המושג "משפחה".

מהי משפחה בעיניך?

כמו הרבה מושגים – גם את המושג הזה ניתן להגדיר באמצעות מקרי קצה. בוא נלך על מספר דוגמאות.

הוריי נשואים מנישואין אזרחיים מזה 46 שנה. מעולם לא נישאו כדת משה וישראל (בברית המועצות הדבר לא התאפשר). הם משפחה?

אחי חי כבר כמעט שלוש שנים עם בת זוג נפלאה, באהבה גדולה, הם מנהלים משק בית משותף (למופת) ומגדלים ילד משותף. הם לא נשואים לא נישואין דתיים ואף לא אזרחיים. הם משפחה?

לאחרונה ציינו עשרים שנה למותו של רבי מלובביץ' זצ"ל. הוא לא הניח אחריו זרע של קיימה והמשיך לחיות עם אשתו, למרות שלפי שולחן ערוך היה מחויב להתגרש ממנה. הוא ואשתו היו משפחה?

הומוסקסואל דתי ולסבית דתייה שרב הראל חיתן אותם במסגרת מיזם השידוכין "אנחנו" זו משפחה?

הומוסקסואל חילוני וסטרייטית חילונית שעשו הסכם הורות הם משפחה? אם לא- מה ההבדל ביניהם לזוג מהסעיף הקודם?

אפשר להביא עוד דוגמאות, אבל נדמה לי שכבר יש לנו מספק כדי להבין את הכיוון. מוסד המשפחה זו מסגרת. מסגרת שהייתה קיימת אלפי שנים והוכיחה את עצמה. והיא הוכיחה את עצמה כל כך מכיוון שהייתה מסוגלת להסתגל לזמנים המשתנים ולהשתנות יחד איתם. ואחד הדברים שקרו בחברה המודרנית למושג "משפחה" זה שהיום הוא מצריך תוכן, בנוסף למסגרת. תוכן של אינטימיות, מחויבות, ברית הדדית. משפחה זו לא יחידה פונקציונלית. ולכן אנו מבינים ששני אנשים שחיים במחויבות הדדית הם משפחה, גם אם אין להם ילדים. וגם אם הם לא עברו טקס נישואין רשמי, חילוני או דתי.

זאת ועוד. מסתבר, שמסגרת של משפחה אבא-אימא-ילדים זו מסגרת שלא כל אחד מסוגל להקים ולא לכל אחד היא מתאימה. בתור מחנך, אתה בטח יודע שאף מסגרת חינוכית לא יכולה להתאים לכל אחד. אחד הדברים שכל הומוסקסואל עובד בחייו, זו הבנה שהמסגרת עליה הוא חלם- משפחה עם אישה וילדים- זו מסגרת שכבר לא תהיה לו. לי באופן אישי ההבנה הזו הייתה מאד קשה. עברתי תהליך של אבל ממשי. ומה שעזר לי לצאת מהאבל, בסופו של דבר, הייתה ההבנה שלמרות שלא תהיה לי מסגרת עליה חלמתי- יכולה להיות לי מסגרת משפחתית אחרת. ועל  הקמתה אני עמל היום. יש הומואים ולסביות שלא מסוגלים לראות את עצמם במסגרת מן הסוג הזה. הם מנסים או בכל זאת להשתלב במסגרת שלא אמורה להתאים להם, או לחיות בלי מסגרת כלל. ולך, בתור מחנך, בטח לא צריך לספר מה קורה כשחיים ללא מסגרת. ואומר לך את האמת- אני שמח בכל פעם שאני שומע על זוג להטב"י שהחליט להקים משפחה גאה בדרך זו או אחרת. מעציב אותי שיותר מדי להט"בים שאני מכיר החליטו שלא לעשות כלום עם עצמם. זו בעיני סיבה אמיתית לדאגה.

אני מאמין שאנו בישראל נראה יותר ויותר משפחות כאלה. בכל קהילה ובכל יישוב. הם יחיו ביחד, יאהבו אחד את השני או אחת את השנייה, ינהלו משק משותף ויביאו ילדים לעולם בצורה שתתאים להם. הם יעשו את הטוב ביותר שהם יודעים, כמו כל זוג שאני מכיר. והם יאהבו מאד את המסגרת שהם הקימו – כיוון שזו מסגרת טובה ביותר שהם יכלו להקים. וגם החברה מסביב תבין בסופו של דבר שזו המסגרת המתאימה ביותר עבורם. גם אם החברה לא מתה עליה מלכתחילה. וכל זה יקרה בלי קשר לשאלה אם תהיה או לא תהיה מוכן לקרוא למסגרת כזו "משפחה". כפי שאמרנו – המילה "משפחה" היא בסך הכול מסגרת. ולמסגרת אין משמעות אם אין לה תוכן.