לעדכונים על פעילויות ואירועים:

הייתי בן 15. מדריך בשבט ניצנים (השולטט1!!!!).

הייתי בן 15. מדריך בשבט ניצנים (השולטט1!!!!).

היה לי דייט קבוע עם אחת המדריכות המקבילות אלי בצוות, בבית קפה מקומי, מתכננים (עוד) פעולה בסטייל דמיקולו.

מפה לשם השיחה התגלגלה ל"עם מי אני יוצא עכשיו". עד היום אין לי מושג איך זה קרה, אבל פתאום הרגשתי את המילים האלה, שכבר שנים בבטן, מתגלגלות כלפי מעלה, הן כבר עברו את הסרעפת, חולפות על בית החזה, נוהרות במעלה הגרון, מגיעות אל קצה הלשון. אין סיכוי לעצור, הן כבר בדרך החוצה: "אני הומו".

היא הראשונה שסיפרתי לה. כמה שניות ארוכות (כמו הנצח) חולפות. היא חייכה, צחקה, ואמרה שהיתה לה הרגשה. קצת "גיא פינס" ברוח טובה (איך אני יודע, מי יודע, יש לי בן זוג…), וכמו מדריכה טובה היא סיכמה את המסר: "אנחנו אוהבים אותך, כך היה וכך יהיה". פסקה – וצדקה. עד היום.

אני יודע שהייתי בר מזל. אם התגובה שלה היתה אחרת: חרדה, נניח, או בעתה, סלידה, חשש – לכו תדעו איפה הייתי היום. אולי בטיפולי המרה. אולי עדיין בארון. היום אני מבין שהתגובה שלה בעצם אפשרה לי להמשיך ולספר, להמשיך ולצאת, עד היום. להיות מי שאני. באמת.

שני עשורים קדימה, בעיר אחרת. כמיטב המסורת, שוב מצאתי את עצמי בשישי האחרון על הבוקר ב"חביב" גבעת שמואל, עיר מגוריי, תר אחרי מצרכים אחרונים לסעודת ער"ש של החברים מהקהילה הדתית – וחלקם מהקהילה הדתית והגאה – המתגוררת כאן.

כן, אנחנו גם כאן, בגבעת שמואל. איזה קטע. ולא אחד ולא שניים: יש יותר מ-100 חברות וחברים בקבוצות הווטסאפ והפיסבוק של הקהילה הגאה המקומית. גם המשפחות הגאות מגדלות את ילדיהן כאן, כולל משפחה דתית גאה שילדיה לומדים בבית ספר ממלכתי-דתי (דתי, קראתם נכון) בעיר. המחנכת מבני ברק, ומה אתם יודעים – השמיים לא נפלו.

לפני חודש פגשתי את אחד משכניי שסיפר לי שרק בבית הכנסת שלו 5 נערות ונערים יצאו בשנה האחרונה מהארון בפני הוריהם, וההורים אובדי עצות. וזה רק בית כנסת אחד. יש יותר מ-40 בתי כנסת בגבעה, עוד לפני מנייני קורונה (עדיין להיט כאן בשבתות).

איכשהו, כמו שקורה לא פעם בקהילות דתיות, גם בגבעת שמואל חלק מעדיפים שלא לדבר על הפיל בחדר. הצורך קיים בשטח. מה זה קיים – בוער, זועק. הגיע הזמן לתת מענה לאלה שרוצים להבין. לאלה שרוצות להכיר. לאלה שמרגישות ומרגישים צורך לסייע.

ביום שלישי הקרוב, לא רחוק מ"חביב", הולך להתקיים אירוע מיוחד במעוז הכיפות הסרוגות – גבעת שמואל. שברנו את הראש על אירוע שמותאם במיוחד לקהל דתי סטרייטי. אירוע שיש לו משמעות. גם עתידית, וגם עבור כל אלה שגדלו כאן או עדיין חיים כאן בגבעה, מחוץ ובתוך הארון.

חלק ניכר מהקהילה המקומית חיה במחשכים, בארון. היא זקוקה לעזרה שלנו, לתמיכה מבחוץ. ואם Eran Swissa יכול לתת כתף ולהגיע, גם אתם יכולים.

ממש עוד רגע "שלושת השבועות". דווקא עכשיו, אנו רוצים להזמין את כולכם, בין אם אתם סטרייטים או לא, בין אם אתם דתיים או לא, לאירוע מיוחד שכל מטרתו הוא בסך הכל… לדבר. להקשיב. לעורר שיח וסובלנות בין הקהילה הדתית בגבעת שמואל לקהילה הגאה.

בואו נמלא את האולם הזה באור. שתפו את האירוע, הזמינו חברים – ובעיקר בואו. גם אם כבר ראיתם את הסדרה או שמעתם את ערן בהרצאה, יש חשיבות ומשמעות לכל כיסא שישבו עליו. נתראה מחר!

בחור בן 18-19, שהולך לטיפול "מקצועי" ו"מבטיח", תרתיי משמע, שנותן תחושה של עוצמה, ביטחון, כמו טריפ מופלא על קוקאין משובח במיוחד הנארז בתוך מעטפת של מציאות אפשרית וחוקית לחלוטין… יש יותר מזה?!

אחד הדברים שאפיינו את הטיפול זה הדגש על כך שניתן לשנות דברים- הנטייה הזאת היא נרכשת ואיננה מולדת, נאמר, ולכן אין שום בעיה לשנות את זה. המפתח הוא בי וזה תלוי רק ברצון שלי. עניין של בחירה.

קרא עוד »

סדנת כתיבה מונחית

לכתוב את מה שבפנים. את מה שלמדנו להשתיק ולהפנים. לא להדחיק, לא להחליק, אלא לחלוק את שעל הלב. שכבר למד לכאוב אך גם להתאהב.

קרא עוד »

ליין אוי גיי זמיר

מקוות שהתעוררתן חמודות מתוקות, כי אחרי המסיבה מוש מוש מוש שהיתה לנו קשה לקום!! אריאלה רשף המדהימה עלתה והרימה לנו את הרחבה, ו100 חברותות פיזזו אמש במועדון ה"אמור" בתל אביב, עד שהמנהל בא ואמר "רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית". אוי גיי זמיר 2 – הייתם מדהימים והיה מדהים! תודה שבאתם ונתראה במסיבה הבאה

קרא עוד »

סדרת ארון הקודש

"ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.

קרא עוד »

אני חושב שהמילה שחיפשת היא "קוויר"

הרב אברהם סתיו, אני חושב שהמילה שחיפשת בפתיחת דבריך היא קוויר (או אולי גיי באנגלית), אדם שהוא חריג מהציפיות הסיס-הטרו-נורמטיביות של החברה שלנו, ולא המילה הומו או הומוסקסאול. כשאנשים להט"בים מזדהים עם דמויות כמו בובספוג או אלזה "ומשייכים" אותן לקהילה הגאה הם לרוב לא מסווגים אותם מבחינת נטייה מינית או זהות מגדרית, אלא מצביעים על חוויה משותפת. בדרך כלל החוויה הזאת לא תהיה של אחת הזהויות הכלולות באותיות להטבא"ק+. זו פשוט חוויה כללית יותר, החוויה של שונות בתוך חברה שמניחה שכל בן נמשך לבת, שמבוגרת בשנות ה-30 שלה צריכה להתעניין בקשרים רומנטים, ושהחוויה המגדרית של כל אחד.ת היא או גבר או אשה. המילה היותר כוללנית לזהות השונה הזו היא המילה קוויר. הקושיה – איך ייתכן שלספוג או לכוכב ים תהיה נטייה מינית או זהות מגדרית שונה, רלוונטית כמו הקושיה איך ייתכן שבובספוג מדבר, שיש לו רישיון נהיגה, ושהוא לובש חולצה מכופתרת ועניבה.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.