חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

הייתה שיחה עם כמה בחורים חרדים שנסובה על להט"ב ומיניות, ומשפט שגרתי בסגנון "כמו שאתה הולך ברחוב ונמשך לנשים אז ככה גם אני" | #תובנות_מכיכר_ציון

מישהו ניגש לאחד הפעילים של נקודת מפגש שהחזיק את הדגל וזיהה אותו. מסתבר שזה היה מישהו שהוא מכיר מלהב"ה. הבחור שאל אותו "מה קרה, הפכת להיות הומו?" ואז הפעיל ענה "כן, עברתי קורס ו-וואלה, התקבלתי" והלך. סוף
אוריה בן ברית, חבר ועד לשעבר ומייסד שותף של הקשת הסרוגה משתף על פרויקט 'נקודת מפגש', פרויקט שיח והסברה בכיכר ציון בירושלים שנוסד בעקבות רצח שירה בנקי ז"ל

הערב היה שונה. התחלנו את ההשתלמות של נקודת מפגש, עם 15 משתתפות ומשתתפים בסך הכל, והרבה דם חדש זרם לכיכר הערב. חלק ותיקים, חלק פחות, אבל היה נחמד להרחיב את המעגל של נקודת מפגש, גם מילולית ממש, כדי להכניס עוד אנשים. אחרי מפגש של שלוש שעות הגענו לכיכר להתנסות מעשית 😉

• במפגש שוחחנו על הכפתורים האדומים שלנו. לא קווים אדומים, שהם גבולות שאנחנו מציבים מבחירה, אלא דברים שמקפיצים אותנו ומכניסים אותנו למצב בו יוצאות לנו תגובות לא אופייניות לנו ואנחנו לא תמיד שלמים איתן. בהתחלה חשבתי על התנשאות קיצונית בתור הכפתור האדום שלי ולא חשבתי על עוד, אבל בהמשך הערב גיליתי שהקלת ראש או זלזול בתקיפה מינית ואלימות בכלל הם דברים רגישים מאוד אצלי מכל מיני סיבות. חשוב לשים לב לכפתורים האלה גם מחוץ לכיכר.

• סיפרו לי שהייתה שיחה עם כמה בחורים חרדים שנסובה על להט"ב ומיניות, ומשפט שגרתי בסגנון "כמו שאתה הולך ברחוב ונמשך לנשים אז ככה גם אני" קיבל תשובה מעניינת כשאחד מהבחורים אמר שהוא לא חווה את זה אף פעם. זה לא אומר בהכרח, אבל הציעו לו את האפשרות של א-מיניות ושמחתי לשמוע שהוא שמע את המושג אפילו שלא יצא לי לדבר איתו. לפעמים מושג קטן כזה יושב בראש ומסייע לסדר דברים אפילו שנים אחר כך.

• מישהו ניגש לאחד הפעילים של נקודת מפגש שהחזיק את הדגל וזיהה אותו. מסתבר שזה היה מישהו שהוא מכיר מלהב"ה. הבחור שאל אותו "מה קרה, הפכת להיות הומו?" ואז הפעיל ענה "כן, עברתי קורס ו-וואלה, התקבלתי" והלך. סוף 😊

• מישהו חרדי ניגש לשאול אותי מה אנחנו עושים כשישבנו במעגל אז אמרתי לו שמדובר במעגלי שיח עם אנשים שונים על נושאים שונים והוא אמר בשיא הרצינות שהוא חשב שאנחנו עושים מדיטציה. מעניין.

שבת שלום!

את שאהבה נפשי

"את שאהבה נפשי" הוא מחזה שכתב איתי סגל, שעיקר עלילתו עוסקת בפיגוע בברנוער ובטיפולי המרה. בלב ההצגה יהונתן, בחור צעיר מיישוב דתי שנפגע בפיגוע ונדרש להתמודד עם החשיפה בפני משפחתו בעקבותיו.

קרא עוד »

"רק שבועיים לפני שהתחתנתי סיפרתי לסבתא שאני הומו"

אני ואלוהים: "אני דתי. אף פעם לא היתה לי בעיה. אני באמת ובתמים מאמין שהבעיה היא לא בדת, אלא עם הדתיים. אני לא רואה שיש קונפליקט בין גאווה לבין התורה. לא כל המצוות וכל האיסורים קשורים אל כל אדם, כמו שהלכות שחיטה לא רלוונטיות לצמחוני.

קרא עוד »

אמש צוין יום הזכרון הטרנסי. יום שלם של אחדות ותקווה לצד יום שכולו זכרון ואבל

ביום הזה אני נזכרת בכל הא.נשים על הקשת הטרנסית שהכרתי ושסיימו את חייהם, בכל הקשיים המנטליים והחברתיים שהקהילה הטרנסית, הקהילה שלי – חווה באופן יומיומי.

קרא עוד »

"השיח הזה חורץ דיני נפשות" קבעתי, "אתם לא חייבים לחשוב כמוני בנושא אבל גם לא חייבים להשתמש בשפה הזו כדי להתנהל מולו", סיכמתי.

ואני? אני לא מנסה "לקבור את האומללים בנטיות" אני הוא שמנסה לעזור לאותם אנשים שלא לשקוע בדיכאון וללכת לאיבוד בו, אני וחבריי הם אלו שמנסים להציל מטביעה חיי אדם בזמן שאנשים אחרים דוחפים את הראש שלהם חזרה אל מתחת למים, אני וחבריי וכל הקהילה הלהט"בית הם האנשים הטובים שנמצאים באמצע הדרך, וכמו עם היועץ מהישיבה, לא מנסים לחנך לערכים שונים – אלא להציע נווה מדבר, למי שבעזרת עשרות מאמרים ומאות קללות במסדרון, נשלח חסר כל למסע במדבר.

קרא עוד »

שתפו את המאמר