אוריה בן ברית, חבר ועד לשעבר ומייסד שותף של הקשת הסרוגה משתף על פרויקט 'נקודת מפגש', פרויקט שיח והסברה בכיכר ציון בירושלים שנוסד בעקבות רצח שירה בנקי ז"ל

הערב היה שונה. התחלנו את ההשתלמות של נקודת מפגש, עם 15 משתתפות ומשתתפים בסך הכל, והרבה דם חדש זרם לכיכר הערב. חלק ותיקים, חלק פחות, אבל היה נחמד להרחיב את המעגל של נקודת מפגש, גם מילולית ממש, כדי להכניס עוד אנשים. אחרי מפגש של שלוש שעות הגענו לכיכר להתנסות מעשית

• במפגש שוחחנו על הכפתורים האדומים שלנו. לא קווים אדומים, שהם גבולות שאנחנו מציבים מבחירה, אלא דברים שמקפיצים אותנו ומכניסים אותנו למצב בו יוצאות לנו תגובות לא אופייניות לנו ואנחנו לא תמיד שלמים איתן. בהתחלה חשבתי על התנשאות קיצונית בתור הכפתור האדום שלי ולא חשבתי על עוד, אבל בהמשך הערב גיליתי שהקלת ראש או זלזול בתקיפה מינית ואלימות בכלל הם דברים רגישים מאוד אצלי מכל מיני סיבות. חשוב לשים לב לכפתורים האלה גם מחוץ לכיכר.

• סיפרו לי שהייתה שיחה עם כמה בחורים חרדים שנסובה על להט"ב ומיניות, ומשפט שגרתי בסגנון "כמו שאתה הולך ברחוב ונמשך לנשים אז ככה גם אני" קיבל תשובה מעניינת כשאחד מהבחורים אמר שהוא לא חווה את זה אף פעם. זה לא אומר בהכרח, אבל הציעו לו את האפשרות של א-מיניות ושמחתי לשמוע שהוא שמע את המושג אפילו שלא יצא לי לדבר איתו. לפעמים מושג קטן כזה יושב בראש ומסייע לסדר דברים אפילו שנים אחר כך.

• מישהו ניגש לאחד הפעילים של נקודת מפגש שהחזיק את הדגל וזיהה אותו. מסתבר שזה היה מישהו שהוא מכיר מלהב"ה. הבחור שאל אותו "מה קרה, הפכת להיות הומו?" ואז הפעיל ענה "כן, עברתי קורס ו-וואלה, התקבלתי" והלך. סוף

• מישהו חרדי ניגש לשאול אותי מה אנחנו עושים כשישבנו במעגל אז אמרתי לו שמדובר במעגלי שיח עם אנשים שונים על נושאים שונים והוא אמר בשיא הרצינות שהוא חשב שאנחנו עושים מדיטציה. מעניין.

שבת שלום!