אוריה בן ברית, חבר ועד לשעבר ומייסד שותף של הקשת הסרוגה משתף על פרויקט 'נקודת מפגש', פרויקט שיח והסברה בכיכר ציון בירושלים שנוסד בעקבות רצח שירה בנקי ז"ל
באיחור קל, רשמים מכיכר ציון ביום חמישי האחרון 
• לא מעט חרדים ודתיים אוהבים לעשות סלפי אתי ודגל הגאווה – לא, באמת. הרוב אפילו לא בצחוק ומבקשים ממש יפה אם זה בסדר להצטלם אתי(!). זו תופעה משעשעת ומרעננת.
• יש אנשים שמבחינתם הקבלה היא הלכה למשה מסיני מינימום – דיברה אתי מישהי שאמרה לי שלא יכול להיות שאני לא מעוניין בנשים כי "נולדתי עם אישה" ומשהו על "סוד הנסירה". עניתי לה שנולדתי מהבטן של אמא שלי לבד ככל הידוע לי, ושאני לא מקבל את זה. היא שאלה אם אני לא חושב שהקבלה היא חלק מהיהדות, אז עניתי לה שאני הולך על פי ההלכה ולא על פי כל מיני תורות שמדברות על עולמות עליונים ולא יורדות לקרקע המציאות. היא לא הייתה מוכנה לקבל את זה שאני פשוט לא נמשך לנשים ומבחינתה האפשרות היחידה הייתה שלא ניסיתי מספיק. נו שוין. איחלתי לה שלא תתחתן עם בחור הומו שלא אוהב אותה במחשבה שהוא "יעבוד על עצמו" וזה יצליח ביניהם.
• אם מתעלמים מאנשים שמקללים אותך זה עובד – כן, זה קטע כזה. פשוט להתעלם מהקיום שלהם והם מתנדפים, לפחות ככה אצלי.
• יש נערים שחוזרים שבוע אחרי שבוע לדבר אתי או עליי – כנראה סקרנים, מי יודע. כל פעם מחדש אומרים "תראו, הוא הומו. אתה הומו, נכון? תגיד שאתה הומו" וכו'. כמו חיה בקרקס רק מבחירה ועם תועלת אמתית כלשהי 
***נ.ב.!!!*** • יש דתיים-לאומיים שמאמינים ב"הכל או כלום" – המסר מחלק מהשיחות שאני מקיים הוא "זה לא מסתדר אז תפסיק להיות דתי". שמעתי את זה גם מחוץ לכיכר, גם מאנשים לא דתיים. לא חבר'ה, אני הומו דתי. אם זה לא פתיר אצלכם בראש הבעיה היא אצלכם, יש לי תשובות (ששמעתם) והן מספקות אותי וזה מה שחשוב לי. אני לא אזרוק את כל מה שאני מאמין בו כי הצעתם לי את זה הרגע.
