לעדכונים על פעילויות ואירועים:

ההגדרה שלי לא תמיד תישאר ככה

ההגדרה שלי לא תמיד תישאר ככה: עוד דברים שלמדתי אחרי שיצאתי מהארון מאת: Amitai Mintzer

המסע שלי להגדרה העצמית כ"הומו דתי" היה מפרך. אחרי שנים של הדחקה והתכחשות הצלחתי לאמץ את הזהות הלהט"בית, אך להשליך מייד הצידה את הזהות הדתית: זה פשוט לא הסתדר.

להיות דתל"ש לא הצליח לי, לא הייתי טוב בזה כל כך. התגעגעתי לשבת, לתחושת הביתיות, לתחושת נוחות ורוגע.

חוויתי את ההבנה שאני מעוניין לחיות כלהט"ב ודתי כהארה: אתה לא יכול להתכחש יותר לזהות שלך, אתה לא יכול להתפשר על כנות אישית. לכן, בסיום התיכון ובתחילת הישיבה יצאתי לדרך בה נדרשתי מעצמי להרכיב זהות אחידה וחזקה: הומו דתי אורתודוכס.

הדרך הזאת כללה כתיבת ספר שו"ת אישי: דע מה שתשיב לכל תהיה בנוגע לשילוב של זהות הומואית ודתית. למדתי ובדקתי וחקרתי ועסקתי ללא הפסקה (באופן שהיה נוטה להיות אובססיסי לעיתים) ביישוב המתח בין שתי הזהויות שלי. באופן טבעי, נזקקתי גם להכרה חיצונית בשילוב בין הזהויות האלה, כל העבודה לא הייתה משתלמת בעבורי בלי אישור מהסביבה שבאמת שכנעתי אותם.

לכן, הייתי צריך להראות להם שאני יכול להיות גם וגם לגמרי. להיות הכי דתי אורתודוכס שאפשר: שלא יוכלו לפטור אותי בטענה שאני "לא רציני מספיק". לכן, לא השתמשתי בהפסקות הצהריים, אלא ישבתי בבית המדרש כדי להוכיח שאני יכול להיות הכי רציני. החלטתי שלא לעשות משהו שחורג מגבולות האורתודוכסיה – לא ללכת למניינים שוויוניים וגם לא למצעד הגאווה בתל אביב. חשבתי שמצאתי את התשובה שלי. זהות שמכילה בתוכה ניגודים שמרכיבים אותי, תמהיל שאני יצרתי בעצמי.

ככל שעובר הזמן אני נוכח לדעת שהתשובה הייתה זמנית. העיסוק האינטנסיבי שלי בהגות קווירית ופמיניסטית דרש ממני להפנות את הביקורת גם כלפי החיים האישיים שלי. אותה תחושת חוסר נוחות שהייתה בזמן הארון חזרה: האם אני כנה עם עצמי? האם גבולות המתאר של הזהויות בהן אני חי תואמים את הרצונות והמחשבות שלי?

מעבר לכך, הצורך להצדיק זהות כלפי חוץ עייף אותי, לא היה בי רצון להמשיך לתחזק התנהגות רק כדי להוכיח לכולם ש"אפשר להיות גם וגם", הרגשתי שאני הולך בעולם עם ידיים קמוצות, בעמדת מגננה נצחית.

את האורתודוכסיה זנחתי. אחרי קבלה והפנמה של הביקורת הלהט"בית והפמיניסטית הרגשתי שאני לא יכול לשמור על גבולות הלכתיים מסוימים שנדמים לי כלא-מוסריים רק בשביל להישאר חלק. המבנה של הזהות הדתית והזהות ההלכתית שלי מורכב משיקולים שונים: להישאר באורתודוכסיה אינו אחד מהם.

התיוג כ"הומו" היה הדבר הבא שהייתי צריך להטיל בו ספק. אין לי זהות אחרת שאני מצליח לאחוז בה במקום זאת, אבל הנחות היסוד שלה ביחס לזהות מגדרית ומינית בינארית מעוררות בי תחושת צרימה בכל פעם שאני צריך להזדהות כך.

כך, מגדל הקלפים היפה שלי התפרק לגורמים, וזהות שעמלתי זמן רב כדי להרכיב נשארה בראשי כמעין שריד ארכיאולוגי, מבנה לכיד והגיוני שנראה מנותק במידה מסוימת מהחיים האישיים שלי. למרות זאת, אני משער שקיים הבדל בין שנות התיכון העליזות שלי לבין הזמן הזה. על אף שגם כעת אין לי זהות מבוססת לחלוטין, וגם עכשיו התהיות משאירות אותי מבולבל לעיתים, הפעם אני חווה את זה אחרת. אני מאפשר לעצמי להרגיש בנוח במרחב הזה. הק' בקהילת הלהטב"ק אינו מסמל רק קוויריות אלא גם questioning, לא זהות אלא מהלך נפשי של חיפוש ותהייה. אני לא חי בשביל לספק תשובות לגורם חיצוני ששואל מי אני – אני נמצא בתהליך בלתי פוסק של לבישת ופשיטת זהויות, וזה נוח.

סדנת כתיבה מונחית

לכתוב את מה שבפנים. את מה שלמדנו להשתיק ולהפנים. לא להדחיק, לא להחליק, אלא לחלוק את שעל הלב. שכבר למד לכאוב אך גם להתאהב.

קרא עוד »

ליין אוי גיי זמיר

מקוות שהתעוררתן חמודות מתוקות, כי אחרי המסיבה מוש מוש מוש שהיתה לנו קשה לקום!! אריאלה רשף המדהימה עלתה והרימה לנו את הרחבה, ו100 חברותות פיזזו אמש במועדון ה"אמור" בתל אביב, עד שהמנהל בא ואמר "רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית". אוי גיי זמיר 2 – הייתם מדהימים והיה מדהים! תודה שבאתם ונתראה במסיבה הבאה

קרא עוד »

סדרת ארון הקודש

"ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.

קרא עוד »

אני חושב שהמילה שחיפשת היא "קוויר"

הרב אברהם סתיו, אני חושב שהמילה שחיפשת בפתיחת דבריך היא קוויר (או אולי גיי באנגלית), אדם שהוא חריג מהציפיות הסיס-הטרו-נורמטיביות של החברה שלנו, ולא המילה הומו או הומוסקסאול. כשאנשים להט"בים מזדהים עם דמויות כמו בובספוג או אלזה "ומשייכים" אותן לקהילה הגאה הם לרוב לא מסווגים אותם מבחינת נטייה מינית או זהות מגדרית, אלא מצביעים על חוויה משותפת. בדרך כלל החוויה הזאת לא תהיה של אחת הזהויות הכלולות באותיות להטבא"ק+. זו פשוט חוויה כללית יותר, החוויה של שונות בתוך חברה שמניחה שכל בן נמשך לבת, שמבוגרת בשנות ה-30 שלה צריכה להתעניין בקשרים רומנטים, ושהחוויה המגדרית של כל אחד.ת היא או גבר או אשה. המילה היותר כוללנית לזהות השונה הזו היא המילה קוויר. הקושיה – איך ייתכן שלספוג או לכוכב ים תהיה נטייה מינית או זהות מגדרית שונה, רלוונטית כמו הקושיה איך ייתכן שבובספוג מדבר, שיש לו רישיון נהיגה, ושהוא לובש חולצה מכופתרת ועניבה.

קרא עוד »

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, ואיננו מסוגלים עוד לחשות. מחזיקנא טיבותא לרב בני לאו שנענה לדברי הרב יובל שרלו וכתב הצעה לחיי משפחה להט"ב בקהילה הדתית (קישור בתגובה הראשונה), ונגע בנקודות רבות ומגוונות. אחרי שהנושא צף מול תלמידים שלי, באתי להגיב לחלק מדבריו, ולהשלים בחלק ממה שנראה בעיני. אשמח לתגובות.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.