לעדכונים על פעילויות ואירועים:

האם להומו דתי מותר ללכת למקווה?

כינוס של רבנים ומטפלים דתיים בנושא הומולסבים בחברה הדתית נערך לפני כשבועיים. אחד הדוברים המרכזיים היה הרב יובל שרלו שסיפר איך התוודע לממדי התופעה ומה עמדתו בשאלות הלכתיות בסוגייה.
הציבור היהודי שומר המצוות בארץ ובעולם, מתמודד לאחרונה עם בעיות רבות בתחום בריאות הנפש. זו התפתחות מאוחרת יחסית, מכיוון שעד לא מזמן בעיות אלו לא נידונו כלל בתוך הציבור הדתי או שנידונו בחדרי חדרים באופן שדומה יותר לרכילות מאשר לדיון רציני.
בשנים האחרונות המגמה משתנה, ובעיות רבות יוצאות מהבוידעם וזוכות לחשיפה. מדובר בהתמכרויות ובעיות אכילה, קשיים של מתבגרים דתיים ובעיות זוגיות, נפגעי טראומה ונפגעי אמונה. אנשי טיפול ובריאות נפש דתיים יושבים עם רבנים, ומנסים לגבש יחד דרכי גישה לנושא. תוך כדי הדיון, מעשירים הרבנים את עולמם במושגים טיפוליים והמטפלים מעמיקים את ההיכרות עם מושגים הלכתיים ורעיוניים של היהדות.
במסגרת זו הוקם ארגון "נפש" – ארגון בינלאומי של אנשי טיפול יהודיים שומרי תורה ומצוות. ארגון זה הוקם בתחילה בארה"ב, ומזה כחמש שנים פועל גם בישראל. לאחרונה נערך בארץ כנס שיזם הארגון, כאשר חלק מהדיונים שהתקימו במסגרתו היו פתוחים לקהל הרחב וחלקם נועדו לאנשי מקצוע בלבד. אחד מהדיונים שנכללו בקטגוריה השנייה, עסק בהומואים ולסביות בחברה הדתית.

מהם דיני ייחוד עבור הומוסקסואל?

הדובר הראשי במושב היה הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר פ"ת ומרבני הארגון "צהר". הרב שרלו עונה מזה תקופה ארוכה על שאלות הגולשים באתר "מורשת", כך לדבריו התוודע, בין השאר, להומואים ולסביות דתיים שפנו אליו בבקשת דרכם. הרב שרלו אמר כי הופתע מממדי התופעה, שכלל לא היה ער לה לפני שהחל להשיב על השאלות ברשת. הרב שרלו אף הדגיש כי השתדל בתחילה ללמוד את החומר המחקרי בנושא ההומוסקסואליות, בהיותו חבר בוועדת הלסינקי העליונה לניסויים גנטיים בבני אדם ונתקל בקושי גדול ליישב את הידע המחקרי עם התשתית התורנית-אידיאולוגית בה הוא אוחז.
הרב שרלו חילק בדיון את דרכי ההתמודדות הרבנית עם נושא ההומוסקסואליות לשלוש קטגוריות בסיסיות: הקטגוריה הראשונה מורכבת מרבנים שכלל אינם מודעים לנושא ולא מבינים אותו. הם לא יודעים שהבעיה קיימת וממילא פטורים מלהתייחס אליה.
הקטגוריה השניה היא הרבנים שיודעים ש"הדבר הזה" קיים, אך משוכנעים לחלוטין שאפשר "לצאת מזה" באמצעות גישה טיפולית נכונה ובהצלחה של 100%. המוביל את הגישה הזו בארץ הוא הרב שלמה אבינר וארגון "עצת נפש". ארגון זה מציע להומואים ולסביות דתיים לעבור טיפול פסיכולוגי ולהשתחרר על ידי כך מן הנטייה המינית שלהם. הרב שרלו לא הביע דעה נחרצת לגבי יעילות הטיפול הזה, אך ניכר היה שהוא נוטה לפקפק ביעילותו לטווח ארוך.
הקטגוריה השלישית, אותה מייצג הרב שרלו בעצמו, מורכבת מרבנים החושבים שעצם השאלה "ניתן לצאת מזה או לא?" היא לא רלוונטית כלפי אדם הומוסקסואלי, כיוון שהנטייה המינית הנה חלק בלתי נפרד מזהותו. אדם כזה לא מבקש לחטוא או להתיר רסן, אבל הוא בהחלט מבקש שהרבנים יתייחסו לעובדת קיומו ויסבירו לו איך הוא אמור לחיות. התעלמות מהדברים או הסתתרות מאחורי הסיסמה "אפשר לצאת מזה" מביאים, לדברי הרב שרלו, לטרגדיות קשות ביותר, כמו אנשים שמתחתנים מתוך תקווה ש"יצאו מזה" והדברים נגמרים במפח נפש גדול ובמשברים קשים ביותר הפוגעים בבני הזוג ובילדים גם יחד. לאור הדברים הללו, פסק לאחרונה הרב שרלו כי חל איסור מוחלט על אדם הומוסקסואל להינשא מבלי לגלות לכלתו על אודות נטייתו המינית. זאת, בניגוד לדבריהם של רבנים המאמינים ש"אפשר לצאת מזה" וממילא אין חובה לספר.
הרב שרלו אף גיבש דף שאלות נפוצות (הערת עורך אתר "חברותא": את מסמך השאלות פרסמו בעבר באתר), המכיל התייחסות לנושאים מרכזיים שהעלו הומואים ולסביות דתיים שפנו אליו, רבים מהם חברים בפורום "גייז דתיים" בוואלה. מדובר בשאלות רבות, הן בתחום ההלכתי והן בתחום הרעיוני. האם מותר לזוג גברים לחיות ביחד בלי לקיים יחסי מין? האם מותר להם לשבת יחד בבית הכנסת? מתי לגלות את העניין לבת הזוג? האם להמליץ על הטיפול ב"עצת נפש" כאשר ידוע שרבים נפגעים מן הטיפול הזה? מהם דיני ייחוד עבור הומוסקסואל? האם מותר לו לשבת בעזרת גברים בבית הכנסת? ללמוד בפנימייה? ללכת לחוף נפרד? למקווה?

לסיכום הדיון, הדגיש הרב שרלו שלוש נקודות בסיסיות:
1. חשוב מאד שהרבנים הדנים בעניין יידעו במה מדובר ויוכלו להדריך את הבחורים מתוך ידיעה עמוקה והבנה במה מדובר.
2. כל טיפול בנושא, מן הראוי שישלב אנשי מקצוע ורבנים בגישה רב מערכתית שכוללת מענה מקצועי מחד ודיון השקפתי והלכתי מאידך, כאשר כל צד מודע להתמודדות של הצד השני.
3. קהלים הולכים וגדלים בוחנים את הרבנים ואת היהדות לאור היחס שלהם לשונה ולאחר. התעלמות מן האחר או יחס עויין אליו, גורמים דחייה בקרב אנשים רבים. לפיכך, אין מנוס מלדון בנושא של דתיים הומולסביים באחריות ובכובד ראש.

בתום המושב אפשר לומר שנעשתה היסטוריה. בלובי המקום אורגן מניין לתפילת במנחה, כשברור לכולם שחלק מהמניין מורכב מדתיים הומוסקסואליים. אף אחד לא שאל האם מותר לצרף הומו למניין. פשוט נקבעה עובדה.

מתוך nrg יהדות, ט"ז באדר א'התשס"ה (27 בפברואר 2005)

בחור בן 18-19, שהולך לטיפול "מקצועי" ו"מבטיח", תרתיי משמע, שנותן תחושה של עוצמה, ביטחון, כמו טריפ מופלא על קוקאין משובח במיוחד הנארז בתוך מעטפת של מציאות אפשרית וחוקית לחלוטין… יש יותר מזה?!

אחד הדברים שאפיינו את הטיפול זה הדגש על כך שניתן לשנות דברים- הנטייה הזאת היא נרכשת ואיננה מולדת, נאמר, ולכן אין שום בעיה לשנות את זה. המפתח הוא בי וזה תלוי רק ברצון שלי. עניין של בחירה.

קרא עוד »

סדנת כתיבה מונחית

לכתוב את מה שבפנים. את מה שלמדנו להשתיק ולהפנים. לא להדחיק, לא להחליק, אלא לחלוק את שעל הלב. שכבר למד לכאוב אך גם להתאהב.

קרא עוד »

ליין אוי גיי זמיר

מקוות שהתעוררתן חמודות מתוקות, כי אחרי המסיבה מוש מוש מוש שהיתה לנו קשה לקום!! אריאלה רשף המדהימה עלתה והרימה לנו את הרחבה, ו100 חברותות פיזזו אמש במועדון ה"אמור" בתל אביב, עד שהמנהל בא ואמר "רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית". אוי גיי זמיר 2 – הייתם מדהימים והיה מדהים! תודה שבאתם ונתראה במסיבה הבאה

קרא עוד »

סדרת ארון הקודש

"ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.

קרא עוד »

אני חושב שהמילה שחיפשת היא "קוויר"

הרב אברהם סתיו, אני חושב שהמילה שחיפשת בפתיחת דבריך היא קוויר (או אולי גיי באנגלית), אדם שהוא חריג מהציפיות הסיס-הטרו-נורמטיביות של החברה שלנו, ולא המילה הומו או הומוסקסאול. כשאנשים להט"בים מזדהים עם דמויות כמו בובספוג או אלזה "ומשייכים" אותן לקהילה הגאה הם לרוב לא מסווגים אותם מבחינת נטייה מינית או זהות מגדרית, אלא מצביעים על חוויה משותפת. בדרך כלל החוויה הזאת לא תהיה של אחת הזהויות הכלולות באותיות להטבא"ק+. זו פשוט חוויה כללית יותר, החוויה של שונות בתוך חברה שמניחה שכל בן נמשך לבת, שמבוגרת בשנות ה-30 שלה צריכה להתעניין בקשרים רומנטים, ושהחוויה המגדרית של כל אחד.ת היא או גבר או אשה. המילה היותר כוללנית לזהות השונה הזו היא המילה קוויר. הקושיה – איך ייתכן שלספוג או לכוכב ים תהיה נטייה מינית או זהות מגדרית שונה, רלוונטית כמו הקושיה איך ייתכן שבובספוג מדבר, שיש לו רישיון נהיגה, ושהוא לובש חולצה מכופתרת ועניבה.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.