קַבְּלִי נָא אוֹתִי
בְּבֵינוֹנִי
בְּגוּף רִאשׁוֹן
בִּנְטִיּוֹתַי – כֻּלָּן
וְאַבְטִיחַ לָךְ
כִּי אֶהֱיֶה לָךְ גּוּף שֵׁנִי
פָּעִיל, סָבִיל
מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
נִבְנֶה לָנוּ עָתִיד
בְּסִיסוֹ אֵיתַ"ן
מוּסָפִיּוֹת הוֹסִיפִי לִי
כְּאַוַּת נַפְשֵׁךְ
רַק אֲבַקְּשֵׁךְ,
שְׁלֹא לַחְקֹר,
לֹא לְהַחְזִירֵנִי לְצוּרַת מָקוֹר
הַרְשִׁי לִי אֶת עֲבָרִי לְהַשְׁאִיר בַּעֲבוּרֵךְ
עָבָר נִסְתָּר
כל הזכויות שמורות למחבר. לתגובות: Nadav320@zahav.net.il
דיספוריה היא אמיתית.
לפעמים פשוט לוקח חיים שלמים בשביל להבין אותה. ולקרוא לה בשם.
מה יעשה אדם הרוצה לרסן את מערכת המשפט, להעלות את המיסוי על עשירים, להנהיג את שיטת השוברים במערכת החינוך, לתת לכל אדם תחת שלטון ישראל זכות הצבעה לפרלמנט, אך למסד בחוק את זהותה התרבותית היהודית העברית של המדינה, כך שהיא תתמוך כלכלית במוסדות תרבותיים תורניים בלי קשר לחלקם באוכלוסייה של יהודים שומרי מצוות? היש לאדם כזה מפלגה להצביע לה? בעייתו שלו ובעייתו של הלהט"ב הדתי אינן שונות מבחינה פוליטית כלל וכלל
"יצאתי מהארון בגיל 10. בגיל 22 התחתנתי עם סטרייטית שידעה שאני הומו. סיפרתי לה כבר בדייט הראשון"
הומו דתי שנשוי לאשה סיפר את סיפורו בערב מיוחד לקהילה הדתית בקדומים. הייתי שם ואני מברך על קיום הערב הזה.
משפחות שכולות מקבלות ליווי ועזרה מרגע שנודע שיקירן נפגע. הברית הקושרת את העורף לחזית לא ניתקת כשהחייל בחזית נפגע. אפשר לקרוא לזה חוב מוסרי. אולי זה חוב מסוג אחר. החוב הוא ביחס לאנשים הקרובים שהקריבו את היקר להם, למעננו, למען המדינה ואזרחיה. אם בני זוג בחרו לחיות את חייהם הזוגיים ללא מיסוד כהלכה, יכולה להיות לכך אחת משתי משמעויות:
