דבר תורה לשוני לשביעי של פסח – קריעת/בקיעת/גזירת ים סוף?

אז מה באמת קרה לים סוף - הוא נקרע, נבקע או נגזר? במקרא מוזכרת לשון "בקיעה", אבל בחז"ל ובהגדה לשון "קריעה". מדוע שינו חז"ל? * דבר תורה לשוני שמדגים תהליכים סמנטיים בלשון העברית
splitting_red_sea

חלק ראשון - לחץ להגדלה
חלק ראשון - לחץ להגדלה
חלק שני - לחץ להגדלה
חלק שני - לחץ להגדלה
חלק שלישי - לחץ להגדלה
חלק שלישי - לחץ להגדלה
חלק רביעי - לחץ להגדלה
חלק רביעי - לחץ להגדלה
חלק חמישי - לחץ להגדלה
חלק חמישי - לחץ להגדלה
חלק שישי - לחץ להגדלה
חלק שישי - לחץ להגדלה

חלק שביעי - לחץ להגדלה
חלק שביעי - לחץ להגדלה
מתוך "'קריעת ים סוף' כמשקפת תהליכי לשון" מאת ציון עוקשי. פורסם בכתב העת דעת לשון – מחקרים בלשון העברית לתקופותיה, מכללת אפרתה, ירושלים תשס"ח

יום הבחירות

מה יעשה אדם הרוצה לרסן את מערכת המשפט, להעלות את המיסוי על עשירים, להנהיג את שיטת השוברים במערכת החינוך, לתת לכל אדם תחת שלטון ישראל זכות הצבעה לפרלמנט, אך למסד בחוק את זהותה התרבותית היהודית העברית של המדינה, כך שהיא תתמוך כלכלית במוסדות תרבותיים תורניים בלי קשר לחלקם באוכלוסייה של יהודים שומרי מצוות? היש לאדם כזה מפלגה להצביע לה? בעייתו שלו ובעייתו של הלהט"ב הדתי אינן שונות מבחינה פוליטית כלל וכלל

קרא עוד »

אין זה מקומם של יהודים

לפני מאתיים שנה, כאשר בקייב הלכה אדל לבית הספר וסיימה לאכול את ארוחתה, היא מלמלה בשפתיה את ברכת המזון. כאשר שמעו על כך הבנות האחרות הלשינו עליה למורה כי היא יהודיה ומשכו אותה משערה. לפני אלף שנה, כאשר יוסף הלך בשווקים שבפס, לקחו ממנו כמה בחורים את ספריו וזרקו אותם לבאר רק משום ש"אין זה מקומם של יהודים".

קרא עוד »

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *