ד"ת לשוני לערב פסח – אור לארבעה עשר בודקין את החמץ

אם בודקים חמץ בלילה מדוע השנה אומרת "אור לארבעה עשר" * דבר תורה לשוני על לשון סגי נהור במקורות שמטרתה לשמור על לשון נקייה

לשון "סגי נהור" היא הדרך שמכנים דבר מה במילה בעלת משמעות הפוכה כדי לשמור על לשון נקייה.

לדוגמה: משמעות המילה 'אור' בלשון המקרא היא 'ההיפך מחושך', כגון "העם ההולכים בחשך ראו אור גדול" (ישעיה ט, א), "זרח בחשך אור לישרים" (תהילים קיב, א). בניגוד לפירוש המקובל אנו מוצאים פרשנים המפרשים את המילה 'אור' במשמעות הפוכה למשמעות הראשונה – חושך. לדוגמה: רש"י מפרש את הפסוק "ולילה אור בעדני" (תהילים קלט, יא): "והלילה יהיה מאפיל לנגדי".

bdikat_chametzמלשון חז"ל ואילך רבות הדוגמות לפירוש המילה 'אור' במשמעות של ערב ולילה. לדוגמה: "אור לארבעה עשר בודקים את החמץ", והרי זמן בדיקת חמץ הוא בלילה ולא ביום. וכן בגמרא "אורתא" (בבלי פסחים ב ע"ב) הוא חושך בארמית. ואכן, בן-יהודה במילונו (בן-יהודה, ערך 'אור') מביא 'אור' גם במשמעות של 'ערב', תחילת הלילה. הוא מציין כי בארמית ובסורית 'נגה' ו'אור' משמשים גם במשמעות של בין הערביים ומוסיף: "והוא אולי בלשון סגי נהור, וזהו מטבע בפרט עמי המזרח לכנות דבר בהיפוכו…".

(מתוך "ניגודי משמעות בשורשים עבריים" מאת אלישבע כהן. פורסם בכתב העת דעת לשון – מחקרים בלשון העברית לתקופותיה, מכללת אפרתה, ירושלים תשס"ח)

החלומות שהיו לי התרסקו ומצאתי את עצמי בודד ושבור

אני לא מאשים, לא אותה ולא אותי. גם לא את הממסד הדתי, על אף שאם הדברים היו אחרת הרבה מאד כאב היה יכול להיחסך. אני רק מבקש שתאמינו. שתאמינו לה, שתאמינו לי. את המחיר שלי אני כבר שילמתי, אין לי מה לעשות עם זה ואין לי טעם להאשים את המציאות שהייתה יכולה להיות אחרת. אני רק מקווה שעוד אנשים לא יעברו בגיהינום הזה. אל תתנו לזה לקרות בקלות דעת ואל תטיפו מוסר ואידיאולוגיה לאלו שיישאו את כאבם לבדם.

קרא עוד »

שתפו את המאמר