לשון "סגי נהור" היא הדרך שמכנים דבר מה במילה בעלת משמעות הפוכה כדי לשמור על לשון נקייה.
לדוגמה: משמעות המילה 'אור' בלשון המקרא היא 'ההיפך מחושך', כגון "העם ההולכים בחשך ראו אור גדול" (ישעיה ט, א), "זרח בחשך אור לישרים" (תהילים קיב, א). בניגוד לפירוש המקובל אנו מוצאים פרשנים המפרשים את המילה 'אור' במשמעות הפוכה למשמעות הראשונה – חושך. לדוגמה: רש"י מפרש את הפסוק "ולילה אור בעדני" (תהילים קלט, יא): "והלילה יהיה מאפיל לנגדי".
מלשון חז"ל ואילך רבות הדוגמות לפירוש המילה 'אור' במשמעות של ערב ולילה. לדוגמה: "אור לארבעה עשר בודקים את החמץ", והרי זמן בדיקת חמץ הוא בלילה ולא ביום. וכן בגמרא "אורתא" (בבלי פסחים ב ע"ב) הוא חושך בארמית. ואכן, בן-יהודה במילונו (בן-יהודה, ערך 'אור') מביא 'אור' גם במשמעות של 'ערב', תחילת הלילה. הוא מציין כי בארמית ובסורית 'נגה' ו'אור' משמשים גם במשמעות של בין הערביים ומוסיף: "והוא אולי בלשון סגי נהור, וזהו מטבע בפרט עמי המזרח לכנות דבר בהיפוכו…".
(מתוך "ניגודי משמעות בשורשים עבריים" מאת אלישבע כהן. פורסם בכתב העת דעת לשון – מחקרים בלשון העברית לתקופותיה, מכללת אפרתה, ירושלים תשס"ח)
