בשיעור דרשני האחרון עם נתנאל אנגלמן למדנו על משמעותה של החירות, כהכנה לחג הפסח המתקרב ובא.
כבר בתורה, בזמן שבני ישראל במדבר ולקראת הכניסה לארץ ישראל, אנחנו עדים לגעגועים לעבדות שהיה להם במצרים, לסדר יום שזה נתן. ובזה מזכירה התורה את בני ישראל כי החירות ממצרים היא לא חופשית לחלוטין, הרי על הקב"ה אנחנו תלויים.
במסגרת הזאת ניסינו להבין דרך הוגים מסורתיים על החירות, בין ג'ון לוק לישעיה ברלין, להבין לאיזה חירות אנחנו בכל זאת שואפים. המיוחד בדת היהודית היא שחלק ממנה היא חיי קהילה, היא לא עובדת על אי בודד (וככה עם מי היינו מתווכחים?) אבל חלק מחיי קהילה כולל גם לוותר במידה מסוימת על החירות האישית שלך כאינדיבידואל, על מנת לשמור על האיזון והמהות של הקהילה אליה אנחנו משתייכים.
אבל כמובן במידה, כן? לכן ניסינו בשיעור לשאול אחד את השני האם אנחנו יודעים מהו באמת חופש? ובזה סיימנו את השיעור בהתבוננות דרך הרב קוק ופרנץ קפקא–שמא העבדות זה משהו אינהרנטי לחוויה שלנו תמיד או אפילו אם לא, שלהבין את מערכת החוק ותחושת החירות תמיד תהיה נשגב מאיתנו.
רוצים.ות גם ללמוד תורה באווירה קהילתית חברותאית? מוזמנים.ות לשיעור הבא אחרי חג הפסח!
