דראג כשר למהדרין, יש דבר כזה? נראה שהיום אין אחד שלא נחשף לדראג: אם זה בטלוויזיה, במהלך בילוי ערב, בעבודה ואפילו בבית הספר, אך עולה השאלה – מה דעת ההלכה על דראג? האם דראג, כקרוס-דרסינג, מותר בכלל הלכתית?
ננסה לענות על שאלה זו דרך מסע הלכתי והיסטורי חוצה מדינות וזמנים. דרך ספרות השו"ת ניפגש עם מנהגי קרנבל יהודיים, רבנים זעופי פנים, גברים בלבוש אישה ונשים בלבוש גבר וכל זאת ועוד באווירה פורימית צוהלת!
נתראה!
לא לחיות זה לפחד. זה לשקוע בחרדות. זה להסתיר את עצמנו מהאנשים הכי קרובים אלינו.
ולפעמים זה מרגיש שאי אפשר אחרת, כי החיים האלה הם פאקינג מפחידים ואם חושבים עליהם יותר מידי – אפשר לשקוע בדיכאון קיומי.
קשיים אישיים ודיסוננסים זהותיים נתפסו בעבורי כחובה דתית. חשבתי שעל מנת לא להפוך את הדתיות שלי לפלסטר ליברלי, אני חייב להמשיך לתפוס בדעות שצרמו והפריעו לי. לא רציתי "לפתור" את השאלה הלהט"בית או הפמיניסטית. פתרון היה בעבורי השטחה, רידוד של המורכבות הקיימת.
