חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

דף של ספינה (שירי וונוס 4)

oceanאמר רבן גמליאל וכו´ הייתי מצטער על תלמיד חכם. ומנו? רבי עקיבא.
וכשעליתי ליבשה בא ודן לפני בהלכה. אמרתי לו: בני מי העלך?
אמר לי: דף של ספינה נזדמן לי וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו בראשי.
מכאן אמרו חכמים – אם יבואו רשעים על אדם ינענע לו ראשו
[יבמות קכא, ע"א]

דף של ספינה

לחשוב את שחלף בנו מאז שנה,
את שעבר דרכנו בלהט חרבו של זמן,
את שֶֹאת החשכה, את האנחות,
וגם את הרינה,
מפחיד!

לולא מלמפרע מתכווץ הכול לכדי דברים
אשר דברת אליי בנחת בשלווה.
לולי אני מבחין בך אוחז בידי
וקורא לי רוץ בינות אש הברקים
– אתה לי בן יחיד.

אזי כבר אין בי כוח עוד
נפלתי שדוד בקרב האחרון שלך.
אבל אתה הלוא תשלח אליי גם להבא
בלב הסער והחשך
את טהר דבריך
שאביב פורח בם תמיד.

הערת המחבר:
שם שיר נגזר מדברי רבי עקיבא המובאים לעיל ממסכת יבמות, ורגילים לפרש כוונתו שבכך כינה את התורה כקרש הצלה בים סוער.

כל הזכויות שמורות למחבר, לתגובות: johanes6169367@walla.com

אמש צוין יום הזכרון הטרנסי. יום שלם של אחדות ותקווה לצד יום שכולו זכרון ואבל

ביום הזה אני נזכרת בכל הא.נשים על הקשת הטרנסית שהכרתי ושסיימו את חייהם, בכל הקשיים המנטליים והחברתיים שהקהילה הטרנסית, הקהילה שלי – חווה באופן יומיומי.

קרא עוד »

החלומות שהיו לי התרסקו ומצאתי את עצמי בודד ושבור

אני לא מאשים, לא אותה ולא אותי. גם לא את הממסד הדתי, על אף שאם הדברים היו אחרת הרבה מאד כאב היה יכול להיחסך. אני רק מבקש שתאמינו. שתאמינו לה, שתאמינו לי. את המחיר שלי אני כבר שילמתי, אין לי מה לעשות עם זה ואין לי טעם להאשים את המציאות שהייתה יכולה להיות אחרת. אני רק מקווה שעוד אנשים לא יעברו בגיהינום הזה. אל תתנו לזה לקרות בקלות דעת ואל תטיפו מוסר ואידיאולוגיה לאלו שיישאו את כאבם לבדם.

קרא עוד »

אנשים שנולדו עם נקודות חן צריכים להתפלל בחלק האחורי של החדר

אני חושב על זה שעם הזמן, נהיינו יותר מרק אדם וחווה. ככל שיש יותר בני אדם, ככה יש גם יותר גיוון חיצוני ופנימי, דעות וצורת מחשבה שונות. אך לפני זה, הנה כמה מילים על שנאת חינם

קרא עוד »

ללא שם / י' מחיפה

הפכתי עולמות והצלחתי! השגתי תרומה של 100 ציציות לפי דרישת הרב. כשהבאתי את הציציות, יצא לי משפט שעד עכשיו אני לא מאמין שאמרתי אותו

קרא עוד »

אני לא מוכן יותר לשקר. לחייך ולהגיד שהכל סבבה כששואלים איך היה בצבא, אני היום כבר לא חיי בפחד, אני חיי בכעס ואני לא אשתוק.

* לחברה שנעלו אותי מחוץ לחדר בגשם, בשלוש בלילה, כי פחדו שההומו שאיתם בחדר יגע בהם: אני מקווה שתגבשו לעצמכם זהות מורכבת ועשירה, כזאת שלא מבוססת ורק על גבריות רעילה ווסאח של יחידה מובחרת ותפסיקו להרגיש שהומו ששוקל 60 קילו מאיים לכם על הקיום.

קרא עוד »

שתפו את המאמר