אמר רבן גמליאל וכו´ הייתי מצטער על תלמיד חכם. ומנו? רבי עקיבא.
וכשעליתי ליבשה בא ודן לפני בהלכה. אמרתי לו: בני מי העלך?
אמר לי: דף של ספינה נזדמן לי וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו בראשי.
מכאן אמרו חכמים – אם יבואו רשעים על אדם ינענע לו ראשו
[יבמות קכא, ע"א]
דף של ספינה
לחשוב את שחלף בנו מאז שנה,
את שעבר דרכנו בלהט חרבו של זמן,
את שֶֹאת החשכה, את האנחות,
וגם את הרינה,
מפחיד!
לולא מלמפרע מתכווץ הכול לכדי דברים
אשר דברת אליי בנחת בשלווה.
לולי אני מבחין בך אוחז בידי
וקורא לי רוץ בינות אש הברקים
– אתה לי בן יחיד.
אזי כבר אין בי כוח עוד
נפלתי שדוד בקרב האחרון שלך.
אבל אתה הלוא תשלח אליי גם להבא
בלב הסער והחשך
את טהר דבריך
שאביב פורח בם תמיד.
הערת המחבר:
שם שיר נגזר מדברי רבי עקיבא המובאים לעיל ממסכת יבמות, ורגילים לפרש כוונתו שבכך כינה את התורה כקרש הצלה בים סוער.
כל הזכויות שמורות למחבר, לתגובות: johanes6169367@walla.com
