חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

דף עזר לקו הקשב

מענים להפניה:

מענים פנימיים:

הנחיות לוגיסטיות – מהלך משמרת במשרד

 

מתנדבי ומתנדבות חברותא היקרים והיקרות, להלן ההנחיות הלוגיסטיות לקיום המשמרת. אנא קראו אותן בקפידה.

  • מיקום המשמרת

חדר הקו נמצא בחדר 401 בקומה מספר 4 בתוך 'מגדלי התאומים 1' ברמת גן,  ברחוב ז'בוטינסקי 33, רמת גן.  

כניסה אל מגדלי התאומים

הכניסה למגדלי התאומים פתוחה בכל שעות היממה וקיים שומר.ת בכניסה. 

חניה

ניתן להחנות ברחוב בנימין שם יש חניה בכחול לבן שאינה בתשלום בשעות הערב  ולרוב אכן יש חניות פנויות. 

כמוצא אחרון – ניתן לחנות בחניון הבניין ולקבל החזר מחברותא.

כניסה למשרדי חברותא

המשרדים נמצאים בקומה רביעית בחדר 401. בכניסה יש קודן. קוד הכניסה הינו 2580#. 

לסגור את הדלת אחריכם. הדלת ננעלת אוטומטית וכדי לצאת יש ללחוץ על הלחץ משמאל הדלת. 

  • עמדות המחשב והטלפונים – שתי עמדות המחשב של הקו נמצאות בחדר. יש להתחבר ליוזר kav.keshev@havruta.org.il עם הסיסמה markav1234.
  • עמדת קפה ומטבחון  

במשרדים יש מטבחון קטן ובו מקרר, בר מים, מיקרוגל. במשרד הראשי קיימת, עמדת קפה מצוידת, מכשיר נספרסו! ואתן.ם מוזמנותים כמובן לעשות בהם שימוש. 

  • שירותים  

השירותים נמצאים בקומת המשרדים ומחוץ להם. 







נהלי משמרת

 

  • משמרת תאויש ע"י שני מתנדבים.ות, בוגרי.ות ההכשרה של הקו.
  • קבוצת וואטסאפ למשמרת – לכל משמרת יש מלווה משמרת. קיימת קבוצת וואצאפ ייעודית למשמרות , בה יהיה קשר הדדי בין מתנדבי המשמרת לבין המלווה, להתייעצויות, פתרון תקלות וכו'.
    על המתנדב להגיב בקבוצת הוואטסאפ ולשתף פעולה עם מלווה המשמרת.
  • על המתנדב לשים לב לעדכונים והנחיות אשר נשלחים מעת לעת ע"י צוות הקו (בוואצאפ המתנדבים.ות ולדו"אל המתנדב.ת).

 

פתיחת משמרת 

 

  • עד 19:45 – הגעה לחדר פעילות הקו. במידה ומסיבה כלשהי נבצר מן המתנדב.ת להגיע בזמן, עליו לעדכן את המתנדבים.ות הנוספים באותה המשמרת ואת מלווה המשמרת לאותו הערב.

 

  • 19:45-20:00 – יש להתכונן לקראת המשמרת באופן הבא:

 

  1. להכין את הטלפונים, מערכת התיעוד (ע"ג המחשב), ואוגדני המידע.
  2. לוודא כי קו הטלפון פעיל – יעשה ע"י שיחת מלווה המשמרת לקו בעת פתיחת הטלפון (ב19:50). 
  3. בראשית המשמרת יש להתעדכן בתיעוד השיחות המופיע במערכת תיעוד השיחות, בעבור התקופה שעברה מאז נוכחות המתנדב.ת במשמרת קודמת.
  4. לוודא שיש מכשירי כתיבה ודפי טיוטה בהישג יד.

 

  1. באחריות המתנדב.ת לבקש מידע החסר לו לשם ביצוע המשמרת, ממלווה המשמרת.


  • 20:00 – תחילת משמרת

 

מהלך המשמרת

משמרת היא זמן פתיחת הקו בין השעות 20:00-22:00 בימים א' וד'.

 

כללי

  1. תיעוד הפניות הינו חובה. יש לתעד פניות באופן רלוונטי ואינפורמטיבי וזאת במערכת תיעוד הפניות המיועדת לכך, על פי ההנחיות. 
  2. בכל פנייה חריגה (פניית חירום) יש לעדכן את מלווה המשמרת לאותו ערב. 

 

מהלך שיחה 

  1. השיחות תנוהלנה ככול שרלוונטי בהתאם למבנה שיחה ועיקרי שיחה לדוגמא.
  2. היה ונתקל המתנדב.ת במהלך שיחת סיוע בהתנהגות אלימה, גסה, משפילה, תוקפנית או פוגענית בדרך כלשהי המופנית כלפיו באופן אישי, יקטע המתנדב.ת את השיחה ויסיימה, אך זאת באופן מנומס ומנומק ככול הניתן. 
  3. אין להפסיק שיחה במהלכה, גם אם מתעורר צורך נוסף (כגון צלצול נוסף במקביל).
  4. אין לבצע חיוג חוזר (כוכבית 42).
  5. אין בשום אופן למסור מספר טלפון אישי של המסייע, של מתנדב.ת אחר בקו, או של הגורמים המקצועיים בקו או בעמותה. הפניה של פונה לגורמים אלו תעשה על פי הנהלים המקובלים ועל גבי טופס מתאים בלבד.
  6. בתחילת השיחה יזדהה המשיב.ה כמתנדב.ת בקו הקשב של חברותא ובשמו הפרטי. במידה ויבחר המתנדב.ת לעשות כן, יוכל לעשות שימוש בשם חליפי, אך באופן עקבי ותוך עדכון איש הצוות האחראי והשותף למשמרת.

 

נוהל סיום משמרת: התאווררות ודיווח

 

  1. אנו נכוון לסיים את השיחות הפעילות לקראת 22:00, ובמקרה של שיחה נכנסת נפנה את הפוניםות להתקשר במועד פתיחת הקו הבא, תוך ציון שבזמן הקצר הנותר לא נוכל להקדיש לשיחה את הזמן הראוי לה.
    כמובן שיש לכם.ן שיקול דעת במקרים אקוטים (אובדנות ומצוקה קיצונית). 

 

  1. בסוף כל משמרת, יוקדשו 10 דק׳ (החל מ22:00 ועד 22:10) לסגירת המשמרת ועיבוד התכנים שעלו. המטרה של סיום המשמרת באופן זה היא להקדיש את הזמן הזה לעצמנו ולהפנות את המבט (והאמפתיה) פנימה. הזמן הזה יוקדש לשיחה קצרה בין המתנדביםות, לשתף אחת את השני באיך היתה המשמרת, והאם היו שיחות משמעותיות עבורםן / נושאים קשים שעלו. את הסבב יש לסיים בהודעת סיכום בקבוצת הוואצאפ. ההודעה נועדה לעזור לנו להיות במעקב ובקשר איתכםן.  בהודעה חשוב שתציינו האם היו תכנים חריגים / קשים שעלו בשיחות ומי מכםן ניהל.ה את השיחה, תחושות שלכם.ן בעקבות המשמרת, כמו גם צרכים פיזים שעולים (מחברות, תקלות טכניות וכו׳). 

 

  1. יוצאים מהיוזר במחשב, נועלים את דלת חדר הקו קשב ומחזירים את המפתח למקומו.
  2. נועלים את משרדי חברותא.
  3. מדווחים למלווה המשמרת על סיום ויציאה. 
  4. לילה טוב.



היעדרות ממשמרת

 

האחריות לאיוש המשמרת הינה של המתנדב.ת המשובץ.
לאור זאת, מתנדב.ת שנבצר ממנו להגיע למשמרת – 

 

  • יעשה מאמץ סביר לברר בין חברי.ות הקו על אפשרות להחלפתו, כל זאת מוקדם ככול הניתן. 
  • במידה ומתקשה בביצוע החלפה, יעדכן מוקדם ככול הניתן את אחד מאנשי צוות הקו ויבקש סיוע בביצוע החלפה. 
  • לאחר מציאת מחליף יעדכן את לוח המשמרות בהתאם, ויוציא הודעה לשאר המתנדבים על כך שנמצא מחליף. 

 

היעדרות או איחורים סדרתיים של מתנדב.ת ממשמרות ימנעו את המשך התנדבותו בקו.

 

מצבי חירום  – פונים במשבר חריף (אונס, בריחה/הרחקה מן הבית, אובדנות, נוער מנותק)

  1. מצבי חירום  – פונים במשבר חריף (אונס, בריחה/הרחקה מן הבית, אובדנות, נוער מנותק)
  2. נוהל טיפול בחשש לכוונה לאובדנות
  3. הנחיות להתערבות עם פונים במשבר-חריף
  4. טופס דיווח על טיפול באירוע חריג
  5. מידע, ארגונים, כתובות במקרה של פונה במשבר חריף (אונס, בריחה/ הרחקה מהבית, אובדנות, נוער מנותק)
  6. טיפול חירום מונע במקרה של חשש לחשיפה לנגיף HIV – עד 72 שעות (במקרה של אונס – חיוני)
  7. בית דרור – בית חרום לנוער להט"בי שברח/הורחק מביתו
  8. הגג הוורוד – הלנת חירום לצעירות.ים להט"ב (18-25)
  9. הוסטל (לא חירומי) לצעירים להט"ב (18-25) בחולון – לליווי ורכישת מיומנויות חיים
  10. עמותת נוער – מתחברים למשפחה
  11. פגיעה מינית (אונס, תקיפה, הטרדה)
  12. פגיעה מינית או התעללות בילד – חוות דיווח
  13. פרויקט ברק – מרכז למידה והשלמת בגרויות לנוער להט"בי (לא פעיל)
  14. פרויקט "ערים בלילה" לסיוע לנוער העוסק בזנות
  15. על"ם : ניידות הידידות של על"מ ופרויקט "הפוך על הפוך"
  16. "גגון" – מעונות חינם לחסרי בית
  17. ער"ן – עזרה ראשונה נפשית
  18. בית השאנטי – בית קלט 21-14 (במידה ובית דרור לא נותן פיתרון)
  19. מוקד 105 של המשטרה – לטיפול בעבירות סייבר ומחשב נגד קטינים








1. נוהל טיפול בחשש לכוונה לאובדנות

[עדכון אחרון: 10/7/2017]

 סדר פעולות במקרה של תוכן אובדני בשיחה:

כאשר מתנדב/ת קו הקשב מקבל פנייה טלפונית, או מבחין בהודעה באחד הפורומים הנסרקים על ידי הארגון, אשר תוכנם מעיד על חשש לאובדנות, עליו לנקוט בצעדים הבאים:

  1. לנסות ולדובב את הפונה, להמשיך ולדבר איתו/ה באמפתיה רבה, במטרה לברר מה מכאיב לו, מה קרה לאחרונה וכמה זמן מרגיש/ה ככה, האם הרגיש כך בעבר והאם ניסה לפגוע בעצמו בעבר ואיך. 
  2. הדבר החשוב ביותר הינו להעריך האם מדובר בכוונה מיידית וקונקרטית לאובדנות, הכוללת תכנית פעולה ברורה ומלאה, או האם מדובר במחשבות כלליות ללא תכנית 'ביצוע'. יש לשאול את הפונה ישירות ("האם חשבת על מועד? האם החלטת כיצד? האם עשית צעדים שונים של התארגנות? – למשל, אגירת כדורים, צעדי פרידה ממכרים וכו' "). 

ככל שהשפה בה משתמש הפונה ישירה ואקטיבית יותר כך החשש גדול יותר. לדוגמה "בא לי להרוג את עצמי" היא אמירה קונקרטית ואקטיבית יותר מאשר "בא לי למות" אשר היא פסיבית יותר. "אני רוצה לבלוע כדורים" היא אמירה קונקרטית יותר (יש אמצעי ביצוע) מאשר "אני רוצה להרוג את עצמי".

  1. יש לנסות בעדינות לברר פרטים אודות הפונה: גילו, עיסוקו, מקום מגוריו, היכן נמצא ברגע זה, האם מצוי לבד או עם מישהו בסביבתו, מי יודע על מצבו. 
  2. במקביל, ותוך כדי התנהלות השיחה, יש להיעזר באדם נוסף המצוי במשמרת על-מנת לעדכן את אחד מרכזי הקו ולפעול על-פי הנחיותיהם.
  3. במידה וקיים חשש מביצוע מעשה אובדני קונקרטי ומיידי, יעדכן רכז הקו ויוועץ עם כונן השירות הפסיכוסוציאלי. בהתאם להיוועצות זו ינחה רכז הקו את המסייעים: 
  • אינטרנט: לתייג את המשטרה (במידת האפשר). וכן ליצור קשר מיידי עם היחידה במשטרה המטפלת במקרי אובדנות דרך האינטרנט, בטלפון 02-5428888 . היחידה פעילה 24 שעות ביממה. חשוב במקרה של דיווח למשטרה לציין האם האדם בארון או לא, והאתר בו הושארה ההודעה. 
  • טלפון: ליצור קשר מיידי עם המשטרה (100). חשוב במקרה של דיווח למשטרה לציין האם האדם בארון או לא.  
  • במידה והפונה מבצע אקט אובדני במהלך השיחה: יש להזעיק גם אמבולנס (101) במידה והפונה מוסר פרטים ולאחר שקיימת כתובת המגורים המדויקת של הפונה. 

 

הפנייה להמשך טיפול במסגרת מערך הסיוע והתמיכה של חברותא:

במידה ותוכן השיחה אינו מעלה חשש לאובדנות קונקרטית, ובמידה והפונה שיתף פעולה והביע נכונות ורצון להיעזר בהמשך טיפול, יש להציע את השירות כמענה אפשרי. במידה וכן, יש למלא טופס הפנייה לשירות מערך הסיוע והתמיכה של חברותא (טופס און-ליין באתר חברותא).

סימנים מעוררי חשד לאובדנות:

 לכולנו נטייה טבעית להירתע ולהימנע מעיסוק באובדנות. קיימת מחשבה מוטעית לפיה אין להזכיר ולהעלות שיח על אובדנות בכדי 'לא להכניס לפונה מחשבות לראש'. גישה זו היא מוטעית. 

פונה במצוקה סביר שחשב מחשבות כאלו, ולכן באם מתעורר אצלכם חשד לקיומו של תוכן אובדני אך שהוא אינו נאמר בפועל, ניתן בהחלט להתייחס ביוזמתנו לנושא. בהתייחסות לנושא אנחנו יכולים לסמן לפונה שזה בסדר לדבר על כך, שהוא נמצא במקום מכיל ומבין. להלן סימנים מעוררי חשד:  

  • סימני דיכאון (חוסר מנוחה ועייפות רבה, נדודי שינה, קשיי קימה ניכרים בבוקר, שינויים בתיאבון ו/או ירידה במשקל, חוסר הנאה מדברים שנהנה בעבר, הסתגרות חברתית, אפתיה, שינויים בהרגלי המין).
  • נואשות וחוסר תקווה.
  • כאב נפשי בלתי-נסבל.
  • העדר טעם בחיים והיעדר משמעות בחיים.
  • התעניינות פילוסופית בחיים ובמוות.
  • הצדקה של התאבדויות. 
  • איומים ישירים ועקיפים (כגון "אין צורך שתדאגו לי").
  • מחשבות תכופות על אובדנות.
  • ניסיונות אובדניים קודמים או מעשי פגיעה עצמית בעבר ובהווה.
  • דיבור עצמי כאילו לאחר המוות.
  • התעסקות כפייתית במוות כמו למשל ביקורים תכופים בבתי קברות.
  • הקשבה למוזיקה בעלת תכנים אובדניים ודיכאוניים.
  • שינויים פתאומיים וקיצוניים בהתנהגות, התנהגות שאיננה הולמת את המצב.
  • שימוש מוגבר באלכוהול וסמים. 

זיהוי גורמי סיכון – לחץ ומשבר בעבר ובהווה

 גורמים אלו מהווים גורמי סיכון כחלק מהערכת המסוכנות והקונקרטיות.

  • ניסיונות אובדניים קודמים מצד האדם עצמו.
  • אובדנות בסביבה הקרובה שארעה לאחרונה (משפחה, חברים, מעגל קרוב).
  • היסטוריה של אובדנות במשפחה (הורים, סבים, דודים וכו) גם בעבר הרחוק יותר.
  • מקרי אובדנות בקהילה הגאה שאירעו בתקופה האחרונה (יכולים לשמש השראה או זרז).
  • אירועים חוזרים של פגיעה עצמית בעבר ובהווה (למשל – חיתוך cutting).
  • תגובה משפחתית קשה ליציאה מהארון שארעה לאחרונה.
  • ניכור ודחיה משפחתית – בכל פרק זמן.
  • אכזבה בשל אי מימוש ציפיות שנתלו ביציאה מהארון.
  • בידוד חברתי ודחייה חברתית.
  • פרידה משמעותית לאחרונה.
  • פיטורין או פרישה.
  • אירוע להט"בופובי
  • מחלות כרוניות או אקוטיות.
  • היסטוריה משפחתית של הפרעות במצב הרוח, אלכוהוליזם ואובדנות.
  • אלימות במשפחה – פיזית, מינית.
  • טראומה פיזית ו/או פסיכולוגית.
  • פגיעה מינית, זנות.

 

2. הנחיות להתערבות עם פונים במשבר-חריף

כללי

  1. בכל מקרה של שיחת חירום (נוער משוטט/מנותק, גירוש מהבית, אונס, מצב חירום אחר) יש לידע את מלווה המשמרת, במהלך ההתערבות, ולקבל הנחיות.
  2. לאחר סיום הטיפול יש לתעד את המקרה בטופס הבא.

3. טופס דיווח על טיפול באירוע חריג

 

תאריך: __________

 

  1. פרטי ממלא הדו"ח:
  1. שם המדווח:_____________________________.
  2. מספר הטלפון של המדווח: ___________________.

  1. שמות המשתתפים באירוע ומספרי הטלפון שלהם (במידה ויש): 
  1. _____________________________________________________________
  2. _____________________________________________________________
  3. _____________________________________________________________
  4. _____________________________________________________________

  1. תיאור האירוע (נא לכלול בתיאור תלונות גופניות והתרשמות מהמצב הרגשי והנפשי של המשתתפים): ___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
  2. פעולות התערבות שננקטו עד כה (נא לכלול גם גופי סיוע שעורבו בתהליך): _____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

  3. המלצות להמשך התערבות: _____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

 

  1. שם ממלא הדו"ח ____________________         חתימה:_______________________.

4. מידע, ארגונים, כתובות במקרה של פונה במשבר חריף (אונס, בריחה/ הרחקה מהבית, אובדנות, נוער מנותק)

 

  1. מוקד משטרת ישראל למניעת פעולה אובדנית

משטרת ישראל, באמצעות המוקד למניעת פעולה אובדנית, יכולה לאתר מספרי טלפון או פרטי זיהוי של מחשבים. 

02-5428888  או: מוקד 100

 

  1. עמותת "בשביל החיים" למניעת התאבדות ותמיכה במשפחות שיקיריהם התאבדו

 

עמותת בשביל החיים הוקמה במטרה לתמוך במשפחות שיקיריהן התאבדו וכן לסייע במניעת אובדנות. במידה ובשיחה עולות מחשבות אובדניות, בהנחה כי הן אינן מחייבות פעולת חרום (כלומר פנייה למוקד משטרת ישראל) , ובמקביל להפנייה למערך הסיוע והתמיכה של חברותא, ניתן להפנות את הפונה גם לעמותה זו, וכך יוכל להבין את ההשפעה של מעשה אובדני על משפחתו, על חבריו, וכן לקבל תמיכה ייעודית בנושא אובדנות. 

מייל: info@path-to-life.org

קו חם "בשביל החיים" : 039640222

  • זהו מענה קולי בו משאירים הודעה וחוזרים חזרה.

 

5. טיפול חירום מונע במקרה של חשש לחשיפה לנגיף HIV – עד 72 שעות (במקרה של אונס – חיוני)

 

טיפול ה-PEP   (Post Exposure Prophylaxis) הינו טיפול מונע הניתן במקרה של  חשש לחשיפה לנגיף ה-HIV, למשל  במקרה שבו הקונדום נקרע במהלך קיום יחסי-מין, אונס, או קיום יחסי מין לא מוגנים בנסיבות כלשהן. הטיפול אינו יעיל במאת האחוזים ואין לראות בו בשום אופן תחליף לשימוש בקונדום, או שמירה על התנהגות מינית אחראית. הטיפול מורכב בדרך כלל משתיים או שלוש תרופות (המוכרות כחלק מהקוקטייל) הניתנות למשך 28 ימים ברציפות. הטיפול כרוך לעיתים בתופעות לוואי לא-קלות ואינו ניתן לכל דורש, אלא על פי החלטת רופא בחדר המיון, ובהתאם לרמת הסיכון של האירוע המתואר. 

מתי ניתן הטיפול?

רצוי להתחיל בטיפול סמוך ככל האפשר למועד האירוע המסכן מאחר ויעילותו פוחתת ככל שעובר הזמן. בשום מקרה הטיפול לא יהיה יעיל אם עברו כבר יותר מ-72 שעות

האם הוא יעיל?

הטיפול יעיל באנשים שלקחו אותו  תוך יומיים ממועד החשיפה . לעולם לא נוכל לדעת בוודאות האם ההדבקה נמנעה על ידי הטיפול או לא התרחשה מלכתחילה.  יחד עם זאת הטיפול המונע טרם הוכח כיעיל במאה אחוזים בבני אדם ובודאי שאין לראות בו תחליף לשימוש בקונדום

היכן וכיצד ניתן הטיפול:

הטיפול ניתן על ידי רופא בחדר המיון במרכזים הרפואיים הבאים: איכילוב (ת"א), סורוקה (באר-שבע), קפלן (רחובות), רמב"ם (חיפה), הדסה עין-כרם (י"ם), שיבא (תל-השומר), מאיר (כפר-סבא). 

 

הטיפול אינו ניתן לכל דורש ונתון להחלטתו של רופא בחדר מיון בלבד. עם הגעתך לחדר מיון, השתדל למסור לרופא מידע מקיף ככל האפשר בנוגע למקרה. ככל שתמסור יותר פרטים, כך הרופא יוכל להגיע להחלטה המתאימה ביותר בנוגע למידת הצורך במתן הטיפול ובהרכבו.

6. בית דרור – בית חירום לנוער להט"בי שברח/הורחק מביתו

 

בית דרור הינו בית זמני לנוער  להט"בי  אשר נפלט מהבית או ממסגרות שונות ואין לו בית . במקום יש מקום ל 15 דיירים .  המקום הינו בית זמני, יש עידוד בשילוב במסגרות שונות, יציאה לעבודה . בית דרור מסייע בהתמודדות עם הזהות המינית, בשיקום היחסים עם ההורים והמשפחה, ומהווה מקום ובית חלופי עד שהדברים הסתדרו. "אם נחשפתם לאלימות בגלל הנטייה המינית, גם אם זרקו אתכם מהבית וגם אם אתם חושבים לברוח, חשוב לנו שתדעו שאנחנו פה בשבילכם ושיש לכם לאן ללכת. אתם לא צריכים לברוח לרחוב" 

כתובת המקום : רח' יחיעם 15, שכונת התקווה, תל אביב. 

טלפון: 03-5164621 ניתן להתקשר 24 שעות ביממה.

ניתן להתקשר או פשוט לבוא ולדפוק בדלת – בכל שעה ובכל יום. 

כתובת אתר האינטרנט:  www.bethdror.org

כתובת מייל:   bethdror@012.net.il

שאלות ותשובות שחשוב לדעת:

האם הבית מיועד רק לגייז?
הבית מיועד לנוער בגילאי 15-18 שנזרקו מבתיהם או ברחו על רקע האוריינטציה המינית שלהם.

האם המקום מעורב?
כן בית דרור קולט בנים בנות ללא הבדל דת גזע או מין

האם המקום מיועד לדתיים / חילוניים / ערבים/יהודים/חבר העמים?
כמו בתשובה הקודמת הבית קולט מכל המגזרים כל עוד הם בגיל המתאים, ובעלי אזרחות ישראלית.

האם השהיה כרוכה בעלות כספית?
השהייה בבית דרור לא עולה כסף וכל נער/ה מקבלים דברים בסיסיים
מה מותר ומה אסור?
כמו בכל מקום יש חוקים וכללים שעל הנער/ה לקבל. המקום הוא עם מסגרת מסודרת, יש זמני פנאי, יש זמני פעילות, יש תורנויות, אפטרים וכיו"ב. בתוך הבית אסור להשתמש בשום סוג של אלימות, וכן אסור שימוש בכל חומר פסיכואקטיבי.

זכויות וחובות במקום?
כל נער מקבל שיחות טיפוליות, חופשים, אפטרים מבחינת הזכויות. נבנית לכל נער/ה תוכנית אישית שמותאמת לצרכיו אבל עם ההתבוננות המקצועית שלנו.
מעבר לזה על הנער לעמוד בחוקי המקום לכבד ולשמור עליו, להתייחס בכבוד ולעמוד במטלות הבית – שמירה על ניקיונו וכו'

מה בית דרור מציע, מעבר ללינה?
בבית דרור תקבלו פינה חמה, מקום יפה, הכוונה מקצועית, תוכנית אישית שכל מטרתה לעזור לכם להתקדם ולצאת מחוזקים. בבית דרור יש חוגים כל יום כמו אומנות וציור, תסריטאות וקולנוע, מנהיגות צעירה ועוד הרבה פעילות לנוער.
בבית דרור מערך של אנשי צוות ומתנדבים שנמצאים בשביל כל אחד ואחת מכם.

מה בנוגע לבית הספר?
תלוי מאיפה מגיע הנער. במידה ומגיעים מאזור המרכז וניתן להמשיך בבית הספר אנחנו נוודא שזה אכן יקרה, במידה ולא בית דרור יארגן לנער/ה בית ספר באזור ת"א.

איזה תהליך ניתן לעשות עם המשפחה?
בית דרור עושה עבודת גישור בין הנער/ה למשפחה במטרה להחזיר את הנער/ה חזרה לביתו. התהליך לוקח בד"כ לפחות ארבעה חודשים. המטרה להפגיש את הצדדים, לשבת, לראות איפה הקשיים ולנסות להגיע להסכמות משותפות תוך כבוד וקבלה של שני הצדדים.

7. הגג הוורוד – הלנת חירום לצעירות.ים להט"ב (18-25)

'הגג הוורוד' הנו בית קלט להלנת חירום לצעירים להט"ב (מדובר לבית הדומה ל'בית דרור' אולם מיועד לשכבת גיל מבוגרת יותר). בעוד בית דרור מיועד לבני נוער ועד גיל 18, הגג הוורוד מיועד לתת מענה לצעירים להט"ב שנפלטו מביתם או במצבי סיכון בגילאים 18-25 (במקרים מיוחדים, לאחר קבלת אישור ניתן יהיה לקבל גם בגילאים מעט מאוחרים יותר). 

אין צורך בהפניית עו"ס או תיאום מראש. ניתן פשוט להגיע למקום 24 שעות ביממה (אם כי, כמובן, במידת האפשר עדיף לתאם).

 

כתובת: רחוב בועז 35 ת"א

טלפון: 03-3798341

מייל: (שני מנהלת הגג הוורוד): shani@otot-il.org.il

פייסבוק: "הגג הוורוד – הלנת חירום לצעירות.ים להט"ב"

 

הגג הוורוד מיועד לצעירות ולצעירים מהקהילה הלהט"בית (גילאי 18-25) הזקוקים לקורת גג מידית וזמנית. מדובר על מענה לתקופה קצובה, החל מלילה אחד ועד מספר חודשים לצורכי התארגנות, מיצוי זכויות, תיאום טיפול המשך, גישור מול המשפחה ועוד.

 

נוסף למיטה חמה, המקום מציע מענה לכל הצרכים הבסיסיים: הגנה, ארוחות, מקלחת, מישהו לדבר איתו (או איתה), סיוע ראשוני במצבי חירום.

 

במהלך השהות בגג הוורוד יכולים הצעירים והצעירות לקבל סיוע במגוון תחומים. בין המענים המוצעים: סיוע פסיכוסוציאלי, מיצוי זכויות (כולל עזרה בתהליכים מול הביטוח הלאומי); הנגשת שירותי בריאות (וליווי לבדיקות רפואיות(; טיפול ותמיכה רגשית; סיוע בתחום מציאת התעסוקה; ליווי משפטי; גישור מול המשפחה; בניית תכנית שיקום, תיווך לשירותים ולמענים קיימים והשמה במסגרות המשך.

 

 

 

 

8. הוסטל (לא חירומי) לצעירים להט"ב (18-25) בחולון – לליווי ורכישת מיומנויות חיים

 

ההוסטל אינו פתרון להלנת חירום. ההגעה אליו אינה מידית 'מעכשיו לעכשיו' וכרוכה בראיון היכרות וקבלה עם צוות ההוסטל.   

 היות שלא מדובר במענה חירומי, הרי שמומלץ להפנות פונים רלוונטיים אל השירות הפסיכוסוציאלי של האגודה (בטופס הפנייה). צוות השירות הפסיכוסוציאלי יוכל להפנות את האדם ולקשר אותו/ה אל צוות ההוסטל לאחר בחינה מעמיקה יותר של הצרכים, או למצוא מענה אחר במידה ורלוונטי. (מובן שניתן לספר על ההוסטל לפונים, ולתת את הטלפון).

 

יצירת קשר עם ההוסטל: בטלפון 03-3798340

גילאי אוכלוסיית היעד: 18-25 (צוות ההוסטל יוכל במקרים חריגים לאשר גילאים מעט בוגרים יותר).

כתובת: ההוסטל שוכן בחולון. הכתובת תימסר בשיחה בין צוות ההוסטל למועמד/ת.

פרק זמן השהיה בבית: ממספר שבועות או חודשים ועד שנה וחצי

  

הוסטל לצעירים/ות להט“ב חולון, נותן מענה לצעירים ולצעירות בגילאי 18-25 מקהילת הלהט“ב הזקוקים/ות לליווי ולהכוונה ביציאה לחיים בוגרים ועצמאיים. ההוסטל מעניק טיפול במסגרת הלנתית הכוללת מעטפת ליווי אינטנסיבי לתקופה של עד שנה וחצי. בפרק הזמן שהצעירים/ות נמצאים/ות בהוסטל הם/ן רוכשים כלים ומיומנויות חיים הנוגעים לעולם התעסוקה, הכלכלה וניהול משק הבית, לצד מיומנויות חברתיות והרחבת מקורות התמיכה בקהילה הרחבה.

אוכלוסיית היעד:

ההוסטל מיועד לצעירים וצעירות מקהילת הלהט"ב בגילאי 18-25 הזקוקים/ות לתמיכה, ליווי וטיפול כולל קורת גג, ובניהם/ן:

  • צעירים חסרי מיומנויות לתפקוד עצמאי, הן מבחינת כישורי חיים והן מבחינת מיומנויות תעסוקתיות הזקוקים לליווי ברכישת מיומנויות אלו.
  • צעירים/ות הנמצאים/ות בתוך הליך של התאמה מגדרית וזקוקים/ות לליווי אינטנסיבי במהלך תקופה זו.



9. עמותת נוער – מתחברים למשפחה

עמותת נוער מתחברים למשפחה פועלת לאיחוי הקרע בין מתבגרים במשבר ובסיכון לבין הוריהם. אנו מאמינים כי המשפחה היא העוגן המשמעותי והמכריע בחייהם של המתבגרים וכי כאן צריכים להיות מושקעים מירב המשאבים. אין ספק כי תמיכתם של ההורים ויכולתם לייצר דיאלוג חיובי, חיוניים ליציאת המתבגר מהמשבר ועצירת ההידרדרות.   העמותה היא ידידותית לקהיל ובעלת ניסיון רב ביצירת דיאלוג מחודש בין הורים לילדים להט"בים.

עמותת נוער מתחברים למשפחה פועלת מתוך ההבנה כי בני נוער, בתהליך ההתבגרות, נמצאים באחד הצמתים החשובים, המכריעים, והרגישים ביותר בחייהם. הם חווים תהפוכות ומצבים רגשיים קשים שלעיתים מידרדרים עד לכדי ניתוק מהבית וממסגרות החינוך. במהלך שנות פעילותנו, בעקבות תהליך ההתערבות המשפחתית אותו אנו מפעילים, היינו עדים לאחוז ניכר של נערי רחוב שחזרו הביתה. משפחות שהגיעו מיואשות, רגע לפני נתק מילדיהם המתבגרים, הצליחו בעזרת התהליך ללמוד לנהל דו שיח, ולהתמודד עם המשבר מתוך מערכת יחסים שנבנתה מחדש. ההבנה והקבלה ההדדית של ההורים והמתבגרים מאפשרות מאפשרים למצוא מחדש את הבסיס ממנו ניתן להתחזק ולצמוח. 

ליצירת קשר: טל' 03-5164990, contact@amutat-noar.org

 

10. פגיעה מינית (אונס, תקיפה, הטרדה)

הקו לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית

קו החרום לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית. כאשר המתנדב מבין מתוך השיחה כי הפונה עבר תקיפה מינית,  ניתן להפנות למספרי התמיכה והסיוע הארציים:

  • 1202- נפגעות תקיפה מינית
  • 1203- נפגעי תקיפה מינית (בימי שלישי יש גם סיוע בשפה הערבית בשעות 20:00 עד 23:00).
  • 02-6730002 קו סיוע לנשים דתיות
  • 02-5328000 קו סיוע לגברים דתיים
  • 04-6566813 קו סיוע לנשים מהמגזר הערבי
  • 1800-220-230 קו סיוע באמהרית

 

מיט"ל – מרכז ישראלי לטיפול בפגיעות מיניות בילדים

פועלת כיום כחלק מפעילותה של עמותת בית לכל ילד. בהנהלת: לילאנה גרשנזון (ללי), פסיכולוגית קלינית, ד"ר תמר כהן- יועצת מקצועית.

טלפון: 02-6720650

סווא, מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית במגזר הערבי

ת"ד 2549 ירושלים, טלפון 02-6255566

 

מרכז ההגנה לילדים ולנוער (בית לין)

מתן מענה ראשוני ע"י צוות מקצועי לילדים ובני נוער שטרם מלאו להם 18 אשר נפגעו מינית או פיסית או נפשית. המרכז משרת את תושבי ירושלים והסביבה. השירות ניתן ללא תשלום. 

יצירת קשר

  • רחוב צ'ילה 6, קרית יובל, ירושלים. ת"ד 9079, מיקוד 91090
  • טלפון: 02-6448844, בימים א'-ה' בין השעות 08:30-16:30
  • פקס: 02-6421374
  • מייל: hagana@hagana.org.il
  • אתר אינטרנט: www.hagana.org.il

מרכזי חירום רפואיים:

מרכזים המטפלים בנפגעי תקיפה מינית עד 7 ימים מיום התקיפה. כולל: בדיקה רפואית, בדיקה למחלות מין, איסוף ראיות במידה והנפגע/ת יפנו להליך משטרתי, שיחה עם עו"ס.



המרכז לנפגעי תקיפה מינית בבי"ח ציון, חיפה

 

קומה 6 באגף המזרחי של בית החולים.

שעות פעילות: א'-ה' בין השעות 08:00-15:30

טלפון: 03-8359300/1

פקס: 04-8359306

מייל: noemi.edlis@b-zion.org.il

 

המרכז לטיפול בטראומה בית חולים איכילוב, תל- אביב

שעות פעילות: 24 שעות ביממה. טלפון: 03-6974707

 

המרכז לטיפול בפגעי תקיפה מינית בבית חולים וולפסון, חולון (חדר 4)

טלפון של המרכזיה בבית החולים: 03-5028211

אתר אינטרנט: http://wolfson.org.il/?CategoryID=402&ArticleID=890

 

פגיעה מינית בצה"ל

יועצת הרמטכ"ל לענייי נשים: 03-5696110

קו פתוח לחיילות: 03-5692222

  • זמינות מענה במספרים הנ"ל לוקה בחסר ולכן יש לתת את המספרים רק בנוסף למספר של הקו לנפגעי תקיפה מינית 1202/3. 

באתר "שוברות שתיקה" מצוין גם המספר 03-5697111, אך זו טעות. אין לתת אותו.

 

המועצה הלאומית שלום הילד- פרויקט ליווי ילדים נפגעי עבירה ועדים בהליך הפלילי

תוכנית ליווי ילדים נפגעי עבירה בהליך הפלילי הוקמה על מנת לתת מענה לקשיים יחודיים של ילדים ובני נוער קורבנות עבירה ועדים, וזאת באמצעות מתן מידע, תמיכה, ייעוץ, ליווי, תיווך וקישור.

טלפון של תוכנית הליווי: 02-6797980

פרטים כללים של המועצה לשלום הילד: רחוב פייר קניג 38 ירושלים. טלפון: 02-6780606

אתר אינטרנט: http://children.org.il

מייל: ncc@children.org.il

 

אל- סיואר

עמותה ערבית פמיניסטית לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית

ת"ד 44803 (ליד רחיק רינאוי)

קו סיוע לנשים ערביות במצוקה 04-8533044

משרדים: 04-8514038, 04-8536378

מייל: alssiwar@netvision.net.il

אתר אינטרנט: http://www.assiwar.org

 

קו סיוע לנשים ערביות בנצרת

עמותת נשים נגד אלימות. במידת הצורך גם מלוות למשטרה.

04-6566813, 24 שעות ביממה.

טלפון של המשרד: 04-6462138

 

שקמ"ה – לדבר בגאווה

שקמ"ה (שגרירות/שגרירי קידום מעמד האישה) היא קבוצה משותפת למרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית ת"א ולמרכז הגאה, אשר מטרתה התמודדות עם פגיעות מיניות במרחב הלהטבא"קי. מטרתנו כוללת יוזמות בתחום ההדרכה לגופי הסיוע ולגופים חברתיים בקהילה ומחוצה לה, כדי ליצור סביבה תומכת ומאפשרת דיבור לנפגעות ולנפגעים, וכן להעלות את המודעות לנושא.

בפייסבוק: שקמ"ה – לדבר בגאווה

 

11. פגיעה מינית או התעללות בילד – חוות דיווח

עלינו כקו סיוע מוטלת חובת דיווח, למשטרת ישראל או לפקיד סעד לחוק הנוער, על התעללות בקטין. מובן שלשם כך יש לדעת את פרטי הקטין, מידע אשר לרוב אין ברשותנו. 

המתנדב אינו רשאי ליצור קשר עם פקיד סעד או עם המשטרה באופן עצמאי, אלא עליו לדווח במהלך המשמרת למנחה המקצועי של הקו וכן בטופס דיווח על פונה במצוקה חריגה אשר ימולא ויושאר במגירת יעמ"ל

מהי חובת הדיווח? מה אומר החוק?  מתוך אתר משטרת ישראל


בשנת 1989 התקבל בכנסת התיקון לחוק העונשין, בנושא פגיעה והתעללות בקטינים ובחסרי ישע (תיקון מס' 26 ).

אלה הם עיקרי החוק, מתומצתים בשפה פשוטה  (אין זה הנוסח המשפטי): 

  • התעללות בילד  היא עבירה פלילית חמורה. אם המתעלל בילד הוא הורה, בן משפחה או אדם אחר האחראי על הילד – זו עבירה פלילית חמורה במיוחד. 
  • האחראים על הילד הם הוריו וגם מבוגרים אחרים (בני משפחה ואחרים, הקבועים בחוק), שהילד תלוי בהם ונתון למרותם. 
  • התעללות איננה רק פגיעה גופנית  והיא כוללת סוגי פגיעה שונים,  פגיעה מינית ופגיעה נפשית. 
  • ההורה של ילד, או אדם אחר האחראי על ילד, חייב לדאוג לבריאותו, לספק את צרכיו ולמנוע פגיעה והתעללות בו. הורה או אחראי על הילד שלא מנע התעללות בילד – התנהגותו עלולה להיחשב עבירה פלילית. 
  • על כל אדם מוטלת חובת דיווח לפקיד הסעד או למשטרה, בכל מקרה שיש לו יסוד סביר לחשוב שהאחראים על הילד מתעללים בו. 
  • על בני משפחתו של הילד ועל אנשי מקצוע מוטלת חובת דיווח מיוחדת. 
  • מי שיודע על התעללות בילדים ולא מדווח – עובר עבירה פלילית וצפוי לעונש מאסר. 
  • על עובדי חינוך במוסדות חינוכיים מוטלת חובת דיווח מיוחדת על כל פגיעה והתעללות בילד – וזאת בין אם הם אחראים על הילד באותו מוסד חינוכי בין אם הוא עצמו אחראי לאותו הילד ובין אם לאו. 
  • כאמור,  כל אדם, וכל עובד חינוך בכלל זה,שיש לו יסוד סביר לחשוב  שאחראי על ילד התעלל בו, חייב, על פי החוק,  לדווח על כך לפקיד סעד או למשטרה. "פקיד סעד" הוא עובד סוציאלי, המופקד על נושא זה, וניתן למצוא אותו בכל מחלקות הרווחה של הרשויות המקומיות. 
  • חשוב לזכור, כי דיווח לפקיד סעד או למשטרה איננו בגדר הטלת אשם או קביעה נחרצת, אלא בקשה לבדיקה מקצועית. המדווח על התעללות איננו נדרש להוכיח התעללות. כל מי שמדווח כנדרש בחוק ובתום לב, החוק מגן עליו מפני כל תביעה פלילית או תביעה אזרחית נגדו. 
  • חובת הדיווח איננה רק חובה חוקית, אלא היא גם חובה מצפונית ומוסרית. לעתים, הדיווח הוא הדרך היחידה לשבור את קשר השתיקה ולהציל את הילד. 

הערה:  "ילד" בפרק זה – הוא קטין שטרם מלאו לו  18!!! 

 

12. פרויקט ברק – מרכז למידה והשלמת בגרויות לנוער להט"בי (לא פעיל)

הפרוייקט לא פעיל נכון ל-2018. נא לא להפנות לשם.

קבוצות למידה המיועדות לנוער להט"בי (16-25) אשר נטש את ספסל הלימודים. האווירה היא תומכת ומעצימה, וכוללת אפשרויות סיוע נוספות. מטרת הקבוצה להעניק אופק השכלתי, וחוויה של הצלחה חיובית לנוער להטב"י אשר פעמים רבות קשיים הקשורים לנטיה המינית ואי קבלתה הובילו לפליטתם ממערכת החינוך או מסגרות אחרות. 

אלו מקצועות לומדים בפרויקט?
בשנת הלימודים הנוכחית לומדים אנגלית, מתמטיקה ולשון. בעתיד יתכן ויתווספו מקצועות לימוד נוספים.

מי הם התלמידים הלומדים בפרויקט?
בני נוער וצעירים בגילאי 16 עד 25, המשתייכים לקהילת הלסביות, ההומואים, הטרנסג'נדרים והביסקסואלים בישראל, המצויים בשלבים שונים של גיבוש הזהות המינית, שמסיבות כלשהן לא מצאו מסגרת מתאימה ללמוד בה או להשלים בה את תעודת הבגרות. התלמידים המצטרפים לפרויקט, מתקשים להשלים את תעודת הבגרות במסגרת בתי הספר של המדינה. 

 מה מונע מן התלמידים להשלים בגרויות במסגרות הקיימות?
הסיבות מגוונות, וכוללות סיבות כלכליות, אי סיפוק משאבי מדינה, סיבות חברתיות, קשיי למידה שלא טופלו כראוי והתמודדויות מורכבות נוספות המלוות את התלמידים ועוצרות בעדם מלהשתלב במסגרות אחרות. לשלל הסיבות מצטרפים קשיי ההתמודדות עם הנטייה והזהות המינית.

כמה שעות נלמד כל מקצוע בפרויקט?
כל אחד מהמקצועות נלמד פעמיים בשבוע. אורכו של כל שעור כשעתיים.

האם כל התלמידים בפרויקט לומדים לבגרות?
בהתאם לצרכיו של התלמיד וליכולותיו בונה צוות ההדרכה ביחד עם התלמיד תוכנית לימודים אישית המותאמת לתלמיד, בין אם לבגרויות ובין אם להשלמת בגרות או להשלמת סל השכלה יסודי. 

כמה תלמידים לומדים בפרויקט?
כיום לומדים בפרויקט כחמישה עשר תלמידים. 

הפרויקט מתמקד במתן עזרה רבה למספר מצומצם של תלמידים.

מהי רמת הלימודים?
רמת התלמידים מגוונת מאוד: לחלק מהתלמידים משלימים ידע בסיסי בעוד חלק אחר של התלמידים לומדים לבגרות.

 מה נדרש מן התלמיד הלומד בפרויקט?
התלמיד מחויב להגיע לכל השיעורים במקצוע ולהכין את מטלות הבית שיינתנו לו. האחריות על הישגיו של התלמיד היא בעבודה משותפת של התלמיד וצוות הפרויקט. התלמיד יקבל את הכלים המקצועיים מאנשי צוות הפרויקט והוא יצטרך להפעילם על מנת להצליח בלימודים.

 

מה הם זמני הלימוד ומקום הלימוד?
הלימודים מתקיימים בבית האגודה למען הלהט"ב בישראל, בית פזי שבמרכז תל אביב, בימי ראשון, שלישי וחמישי, מן השעה 16:00 עד השעה 21:00.

ליצירת קשר:

barak@glbt.org.il

בפייסבוק: "פרויקט ברק"

באתר האגודה: www.glbt.org.il    תחת "מהנעשה באגודה". 

 

13. פרויקט "ערים בלילה" לסיוע לנוער העוסק בזנות 

פרויקט ערים בלילה מסייע לנוער בזנות בגישה מקבלת שלא שופטת, לא מציקה ולא חוקרת. הפונה לא נדרש למסור שום מידע שלא ירצה לחלוק בו. ניתן לפנות ברגע של מצוקה, יום מבאס, או צרה ממשית. 

אין צורך למסור כל פרטים. טלפון: 054-9773666

ניתן להתקשר בימים:

א' בשעות 11:30-15:30
ג בשעות 20:30-22:30
ד' בשעות 14:00-19:00


מייל: erimbalayla@elem.org.il

פרטים נוספים באתר על"ם:   www.elem.org.il

14. על"ם : ניידות הידידות של על"מ ופרויקט "הפוך על הפוך" 

השאיפה הראשונית שלנו היא כמובן לחבר נער או נערה במצוקה חריפה עם הקבוצות, הארגונים והשירותים הפנים קהילתיים. אולם במידה ונער או נערה אינם מוכנים לכך בשום אופן, אפשר גם להציג בפניהם את השירותים שמפעיל ארגון על"מ. 

על"ם :   www.elem.org.il

עמותת על"ם הינה עמותה ארצית הפועלת בתחום נוער רחוב, נוער מנותק ונוער בסיכון. העמותה פועלת כיום בכמה מישורים . 

 

ניידות הידידות של על"מ

ניידות הידידות של עלם הן כלי רכב שהותאמו לשמש בסיס למפגש אישי עם בני הנוער. ברכב פינת ישיבה אינטימית, שתייה חמה וכיבוד קל, טלפון, דפי מידע, אמצעי מניעה ועוד. צוותי הניידות, המורכבים מאנשי מקצוע ומתנדבים, יוצרים קשר ראשוני עם המתבגרים המשוטטים ומעניקים להם סיוע, תוך מפגש חם, מקבל ופתוח, ללא תנאים מוקדמים.
הצעירים המשוטטים אינם מצליחים להיעזר בשירותי סיוע ממסדיים, וכך בהעדר יד תומכת ומכוונת, הם מוצאים עצמם על נתיב הידרדרות. צוותי ניידות הידידות של עלם מאתרים אותם ויוצרים עימם קשר ובהמשך מפנים אותם אל שירותי הנוער בקהילה להמשך טיפול. 
הצעירים המשוטטים, המהווים את קהל היעד לניידות, מגיעים מכל מגזרי החברה: ישראלים ותיקים ועולים חדשים, חילונים, דתיים וחרדים, יהודים וערבים. בני נוער אלה סובלים מהזנחה סביבתית, חברתית ונפשית. חלקם משתמשים בסמים או אלכוהול ומעורבים בפעילות אנטי חברתית. התנהגותם מאופיינת לעיתים בתוקפנות, קושי במתן אמון, בעיות בדימוי העצמי ופעמים רבות אף בזהות המינית.
צוותי ניידות הידידות של עלם פוגשים עשרות אלפי צעירים מדי שנה, אלפים מתוכם הם מתבגרים הפונים לעזרה בפעם הראשונה, אחרים הנם צעירים השבים לקבלת סיוע ותמיכה. צוותי הניידות מסייעים לבני נוער אלה בהשגת טיפול רפואי, מזון, מחסה, ליווי בהליכים פליליים ועוד. מאות מופנים אל שירותי הנוער בקהילה להמשך טיפול. אחרים זוכים לסיוע באיתור מסגרות לימודיות ובמציאת מקומות עבודה או מסגרות הולמות אחרות. 

ליצירת קשר עם מנהלי הניידות: 

אשדוד – ימית ביתן    054-6332224   nayedet.ash@elem.org.il

אופקים- ענבל 054-6334442

אילת– 054-9773813

בת ים – מיכל קדם   054-9773770   nayedet.bat@elem.org.il    

בית שמש- אמציה הילר  elem.betshemesh@gmail.com

הוד השרון– רועי עדן, 054-9773764, nayedet.has@elem.org.il

חולון – טל קלקשטיין    nayedet.hul@elem.org.il   

חיפה – דני סטריאן   054-9773822   nayedet.hai@elem.org.il   

ירושלים – אסף חורש   054-6334441   nayedet.jer@elem.org.il    

כפר סבא– רועי עדן, 054-9773764, nayedet.has@elem.org.il

לוד- ערבה 054-9773809, nayedet.ram@elem.org.il

חבל מודיעין – טליה אביתר  054-6492937 nayedet.mod@elem.org.il

נתניה – פריי דסה 054-6994445    nayedet.nat@elem.org.il    

רעננה– רועי עדן, 054-9773764, nayedet.has@elem.org.il

שדרות –  רעות זיו  054-6332228  nayedet.sde@elem.org.il

השרון והרצליה – ענבל טורקניץ  054-6332227   nayedet.has@elem.org.il

 

מרכזי מידע וייעוץ לנוער "הפוך על הפוך" 

צעירים רבים, המוגדרים על ידי הרשויות כ"נורמטיבים", סובלים ממצבי משבר ומצוקה, ביניהם בולטות תופעות של אלימות, הזנחה והתעללות במשפחה, דיכאון ונטיות אובדניות, חשיפה לשימוש בסמים ובאלכוהול, אנורקסיה ובולימיה, בלבול בזהות המינית ועוד.
מרכזי "הפוך על הפוך" הוקמו על מנת לאתר בני נוער אלה, לספק להם מענה לא פורמלי אשר בהיעדרו, הם עלולים להידרדר למצבי משבר נפשיים ורגשיים ולהיות מעורבים בפעולות אנטי חברתיות.
במרכזי "הפוך על הפוך", המעוצבים כבתי קפה, מתקיים מפגש המאפשר שיח ב"גובה העיניים" של מתבגרים עם אנשי מקצוע ומתנדבים, וכן של נערים, בינם לבין עצמם. המפגשים מתקיימים באווירה של פתיחות, יחס חם, חיבה וכבוד. במרכזים מתקיימות שיחות אישיות וקבוצתיות – ספונטניות ויזומות, וכן סדנאות בנושאים המעניינים את המתבגרים, כדוגמת: אהבה וזוגיות, מיניות ויחסי מין, סמים ואלכוהול, אלימות במשפחה ובבית הספר, יחסי הורים-ילדים, השרות הצבאי, מסגרות לימודים ועוד.
נוער נורמטיבי הניצב מול קשיים נמנע לעיתים קרובות מפנייה ליעוץ מחשש להיות מתויג, או פשוט כתוצאה מבושה. האווירה החמה והאופי הבלתי פורמלי במרכזי "הפוך על הפוך" מקלים על הנער או הנערה את החשש ויוצרים אצלם את הפתיחות הדרושה על מנת לבקש סיוע מאחרים. בזכות אופיו של המרכז מתאפשרת היכרות ראשונית, ולאחריה, בעת הצורך, אבחון לא פורמלי והתאמת המשך טיפול לכל מתבגר.
הצעירים המגיעים למרכזי "הפוך על הפוך", הם לרוב בני נוער בגילאי 13-18, החיים בבית ולומדים בבית הספר. הגישה הלא פורמלית של צוות מרכזי "הפוך על הפוך" מאפשרת להם לפתוח את סגור ליבם ולמצוא מענה לצורכיהם. אוכלוסייה נוספת הפונה ליעוץ היא של נוער מנותק, שאינו חלק ממסגרת משפחתית או לימודית קבועה, החווה מצבי מצוקה מתמשכים.
מרכזי "הפוך על הפוך" פזורים בשבע עשרה ערים בכל רחבי הארץ. מאות מתנדבים, מבוגרים ובני נוער, פועלים בהם. המרכזים פתוחים חמישה ימים בשבוע, בשעות אחה"צ והערב, וצעירים רבים מגיעים אליהם.
למעלה ממאה אלף נערים ונערות פנו בשנים האחרונות למרכזי "הפוך על הפוך" וקיבלו יעוץ וסיוע מצוות המתנדבים במקום. רבים מתוכם, אשר נזקקו לטיפול מתמשך ומורכב יותר, הופנו להמשך טיפול בשירותי קהילה אחרים.

בעלי תפקידים ליצירת קשר:

עינת וגר- אטיאס, מנהלת תחום , eynat@elelm.org.il
רחל צרויה, רכזת מקצועית rachel@elem.org.il
לילך שוורץ, רכזת מקצועית lilach_sh@elem.org.il

מועצה אזורית אבו- בסמה- מיועד למגזר הבדואי- נמצא בכפר קצר א-סר

אשדוד- קניון לב אשדוד, מתחם בתי הקולנוע לשעבר 08-8677532, Ashdod@elem.org.il

חולון- קפלן 16, טל' 03-6513729, hafuchlon@elem.org.il

כפר סבא- דוד אלעזר 3, סמוך לקניון ערים, 09-7419643,  hafuch.ksa@elem.org.il

נצרת עילית– הגפן 3, 04-6579247, hnaz@elem.org.il

נתניה- בקמן 3, 09-8626807, hafuch.n@elem.org.il

עכו– הדקל 1, 054-9773749 (סטאס) acco@elem.org.il

צפת- הפלמ"ח 100, 04-6869624, 054-9773833 (מען גלר)

קרית גת- שדרות לכיש 30, hafuch.kg@elem.org.il

קרית שמונה- בית בסמת, שד' תל-חי 25, מרכז מסחרי קרית שמונה, 054-9773411 (תהילה רייט), hafuchks@elem.org.il

שדרות- הדגל 4, 08-6610995, hafouchsderot@elem.org.il

 

15. "גגון" – מעונות חינם לחסרי בית

במקרה שאדם מבוגר (שאיני יכול להגיע לבית דרור) נפלט מביתו ואין כל פתרון אחר, או אמצעים כלכליים, ניתן לשקול להפנות ל"גגון" , מובן בהתייעצות עם עו"ס הקו. 

למען קבצני תל-אביב ודרי הרחוב, וכתחליף לספסל השדרה, הקמנו בשנת 1986 את "הגגון" – מעון דרי הרחוב, שלימים עבר למשכנו החדש ברח' ברגנר מס' 6 (בסמיכות למוזיאון האצ"ל) בואכה יפו. לנוכח העליה המדאיגה במספר דרי הרחוב, פתחנו מעון נוסף לדרי רחוב השוכן כיום ברח בן צבי 40 ביפו. וכן מעון לנשים דרות רחוב, הנמצא ברחוב צ'לנוב 18 ת"א.

מעונות גגון הינם חלק בלתי נפרד מפעילות עמותת לשובע.

במעונות גגון מקבל כל דר רחוב באשר הוא, ללא שאלות וללא קריטריונים (ללא כל תשלום כמובן) שירותים אלה: מיטה נקיה, בגדים נאותים, מקלחת חמה, ארוחות סדירות, טיפול רפואי וכן טפול שקומי על-ידי עובד סוציאלי מטעם עיריית ת"א-יפו. 

 

 עם תום הטיפול מופנה החוסה במעון למסגרות אחרות, כגון: דיור מוגן, בתי חולים פסיכיאטרים, בתי אבות, מוסדות גמילה, ולעיתים גם חוזר לחיק משפחתו, שהקשר עמה נותק זה מכבר.

 

במעונות גגון, מתגוררים כיום כ- 80 דרי רחוב לשעבר. בכל מעון מנהל ואב-בית במשרה מלאה. כל יתר העוסקים במלאכה עושים זאת בהתנדבות.

המעונות ובתי המחסה פועלים בשיתוף פעולה עם אגף הרווחה בעיריית ת"א/היחידה לדרי רחוב, ותחת פיקוחו.

עמותת לשובע- שמעונות גגון נמנים על מוסדותיה, מקפידה על קיום כל הוראת חוק העמותות ופקודת מס הכנסה ביחס למוסדות ללא כוונת רווח.

 

לפרטים נוספים: www.lasova.org.il  , 

או התקשרו עמנו למשרד העמותה 03-7520002 או למנהלת מעונות גגון –שירלי 050-6879701, אנדרי 050-6879703

 

16. ער"ן – עזרה ראשונה נפשית

במידה ומגיעה פניה אשר התורן משוכנע שלא שייכת אלינו, לעולם הלהט"בי על כל נגזרותיו (לפעמים יש פונים החושבים שזהו קו קשב כללי), אך התורן מזהה מצוקה, ניתן וכדאי להפנות לער"ן.

טלפון:  1201, 24 שעות ביממה

אתר ער"ן: www.eran.org.il

 

17.  בית השאנטי – בית קלט 21-14 (במידה ובית דרור לא נותן פיתרון)

בית השנטי, משמש גם כבית זמני, וגם כמסגרת ארוכת טווח לנוער בורח וחסר קורת גג, בגילאים 14-21 ללא הבדל דת, גזע, מין או מגדר. בבית השנטי מטפלים בבני נוער שנמצאים בסכנה מיידית או עומדים בפני הידרדרות לאלימות פיזית, ניצול מיני, עבריינות, זנות וכיוב'. בנוסף, מפעילים תוכניות מנע לבני נוער בסיכון בכל רחבי הארץ. 

ניתן להפנות, רצוי אחרי קיום שיחה טלפונית מקדימה.

בית השנטי תל אביב, כתובת: סמטת שלוש 17 נווה צדק, ת.ד 50041 , מיקוד 61500 תל אביב יפו, טלפון 03-5103339 , פקס 03-5168603

כפר הנוער "שנטי במדבר", כתובת: צומת ציפורים, 5 ק"מ דרומה משדה בוקר לכיוון מצפה רמון, טלפון 03-5195410 , פקס 03-5195411



18. מוקד 105 של המשטרה – לטיפול בעבירות סייבר ומחשב נגד קטינים

[עדכון אחרון: ספטמבר 2018]

*  במקרים כגון אלו המדווחים לקו יש לערב את רכזי הקו, ואת מרכז ניר כץ למאבק בלהט"בופוביה.

מוקד 105 הוא מוקד טלפוני שמפעילה משטרת ישראל לדיווח, מידע וסיוע בנושאי אלימות ופשיעה נגד ילדים ברשת. זהו מוקד משטרתי-אזרחי הנותן סיוע ראשוני לאירועי הפגיעה השונים ברשת.

מוקד 105 הוא מוקד משטרתי-אזרחי משולב. לצד השוטרים פועלים בו גם נציגים של השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) ממשרד החינוך, המקשרים בין המוקד למערכת החינוך באמצעות הגורמים הרלוונטיים.

דוגמאות לאירועים בהם עוסק המוקד:

  • ארועים פליליים: איום בהפצת תכנים, סחיטה ואיומים, פדופיליה, סחר בסמים, פגיעה בפרטיות.
  • אירועים שאינם פליליים: פגיעה מילולית, הפצת שמועה, ביוש (שיימינג), חרם, נידוי.
  • אירועי חירום (אובדנות וסיכון חיים): הצהרת כוונות אובדניות, סחיטה ואיומים על חיי אדם.
  • ילדים, בני נוער והוריהם יכולים לפנות למוקד ולקבל מענה מיידי על-ידי נציגי הגופים השונים בהתאם לצורך ולחומרת האירוע.

פנייה למוקד ושעות פעילות

  • ניתן לפנות למוקד בטלפון שמספרו 105.
  • המוקד נמצא בתקופת "הרצה" ופועל בשעות האלו:
    • בימים א' ו- ה' בשעות 07:30 – 15:00
    • בימים ב', ג' ו-ד' בשעות 07:30 – 21:00
    • ביום ו' בשעות 07:30 – 14:00
    • ביום שבת בין השעות 10:00 – 17:00
  • בהמשך אמור המוקד לפעול 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

 

 

טרנסג'נדרים

טרנסג'נדרים

א. טיפול ותמיכה נפשית לא.נשים טרנס*

מרפאות ומרכזי בריאות נפש המתמחים בטיפול בלהט"ב ומציעים שירותים לקהילה

ב. ארגון 'מעברים' למען הקהילה הטרנסית

ג. הפניות לנושאים במאגר המידע של 'מעברים'

  1. טיפול הורמונלי:
  2. ביינדרים
  3. ניתוחים
  4. שירות צבאי ושירות לאומי-אזרחי
  5. דיור, תעסוקה ומצבי סיכון
  6. מיצוי זכויות
  7. שינויי פרטים בתעודת הזהות

ג. פעילויות, קבוצות וקורסים לקהילה הטרנסית במסגרת 'מעברים'

  1. 'ברוכות הבאים' – שירות קבלת הפנים לטרנסג'נדרים
  2. קול משלך – סדנת סדנת נישוי קול לטרנסיות
  3. העצמה תעסוקתית לנוער טרנס*
  4. סיוע תעסוקתי לקהילה הטרנסית של המרכז הגאה (ת״א)
  5. קבוצת אקטיביזם טרנסית

ד. קבוצה חברתית פתוחה לכל חברי קהילת הטרנס – במרכז הגאה

ה. קבוצות לטרנסג'נדרים בירושלים (במסגרת הבית הפתוח)

  1. טרנס-מיטינג: קבוצה חברתית לאנשים מהקשת הטרנסג'נדרית, בכל הגילאים בבית הפתוח
  2. קבוצת הטרנסנוער

ו. טרנסג'נדר פלסטינים – במסגרת אסאוות – לא פעיל

ז. הורים ובני משפחה של טרנסג'נדרס בתל אביב ובחיפה (במסגרת תהל"ה)

ח. ברית הלביאות – קבוצה לאמהות של טרנס – ובני משפחה

ט. פעילויות לנוער טרנסג'נדרי במסגרת איגי – בתל אביב

י. פורומים און-ליין

י"א. השירות הפסיכוסוציאלי

י"ב. הוועדה לשינוי מין בבית החולים תל השומר

י"ג. תמיכה לטרנסים דתיים

י"ד. דירת קלט לסיוע לנשים טרנסג'נדריות

ט"ו. דירת קלט לסיוע לנשים טרנסג'נדריות

ט"ז. קבוצות חברתיות ודפי תוכן בפייסבוק

י"ח. מרפאה פסיכיאטרית לטרנס* בבי"ח בני ציון בחיפה

י"ט. מדריך הגשת בקשה לקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי




א. טיפול ותמיכה נפשית לא.נשים טרנס*

עודכן לאחרונה – 07.08.2023

מרפאות ומרכזי בריאות נפש המתמחים בטיפול בלהט"ב ומציעים שירותים לקהילה


מרפאת מגוון

מרפאת ״מגוון״ הינה מרפאה לפסיכיאטריה של גיוון מגדרי, ומהווה חלק מהמערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי תל אביב איכילוב. המרפאה נותנת מענה קליני לילדים.ות, נוער ובגירים.ות על הקשת המגדרית. המרפאה כוללת צוות רב מקצועי, ומשלבת עבודה קלינית עם מחקר, הוראה ולמידה. המענים הקליניים במרפאה כוללים הערכה וטיפול פסיכיאטרי, פסיכותרפיה, הדרכת הורים, וטיפול קבוצתי – כל אלו בראייה אינטגרטיבית הכוללת את הזווית המגדרית כחלק ממבט קליני מקיף על כל מטופל.ת ומשפחה, בגישה ליברלית והומנית. 03-6974707 Ps-c@tlvmc.gov.il

מרכז רפואי שיבא – הקליניקה הגאה לזוגיות, מיניות ומשפחתיות

הקליניקה הרב-מקצועית ממוקמת בבית חולים שיבא, תל השומר, ועוסקת ברווחתם ובבריאותם הפיזית והרגשית של חברות וחברי קהילת הלהט"ב ומשפחותיהם בכל הנוגע לזוגיות, מיניות ומשפחתיות. הטיפול הרב תחומי כולל רופאים מומחים לאורולוגיה, גינקולוגיה, פסיכיאטריה ושיקום, מטפלים מיניים (סקסולוגים), מטפלים זוגיים ומשפחתיים, פסיכולוגים, עובדות-סוציאליות, פסיכותרפיסטים מומחים לטיפול בהתמכרויות, פיזיותרפיסטיות של רצפת האגן, אחים, מתמחות ומתמחים. הטיפול מיועד לכל הגילאים, לכל המינים, המגדרים ומה שביניהם. ליחידים, זוגות, משפחות ומבנים אלטרנטיביים, לאנשים בריאים ומתפקדים, וכן לסובלים ממחלות ונכויות.

מרכז טיפול ויעוץ לבריאות הנפש של האגודה למען הלהט״ב –

במרכז לטיפול ויעוץ, האגודה מספקת סיוע לקהילה הלהט"בית בסוגיות ייחודיות ובאתגרים העולים לאורך מעגל החיים הלהט"בי: יציאה מהארון, דימוי גוף וערך עצמי, זוגיות והורות גאה, ליווי בתהליכי התאמה מגדרית, סיוע במצבי משבר ואובדן, טיפול בהתמכרויות ועוד

הקליניקה למשפחה הגאה

הקליניקה מספקת מעטפת של ייעוץ ותמיכה מקצועיים להסדרת כלל מערך החיים הזוגי, המשפחתי וההורית. בין השירותים המוצעים: טיפול וייעוץ זוגי, הדרכת הורים, טיפול משפחתי, טיפול בילדים ובמתבגרים, ליווי בתהליכי הורות להט"בית, הנגשת מידע משפטי.

שירותי רווחה לקהילת הלהט"ב באתר משרד הרווחה

כל אזרח המשתייך לקהילת הלהט"ב זכאי לליווי וטיפול על ידי עובדת סוציאלית מהלשכה לשירותים חברתיים ברשות המקומית. ניתן לקבל מענה טיפולי של עד שנה המוענק מגילאי 13 ואילך. בין המענים: שיחות פרטניות, השתתפות בקבוצה, תיווך והכוונה לארגונים המסייעים לאוכלוסיית הלהט"ב. בהתאם למקום המגורים ניתן למצוא את מחלקת הרווחה אליה יש לפנות לקבלת השירות

 

ב. ארגון 'מעברים' למען הקהילה הטרנסית

 [עדכון אחרון: 02/12/2017]

ארגון "מעברים" פועל למען כלל הקשת הטרנסג'נדרית: טרנסקסואליות, ג'נדרקווירים ומתלבטים במגדרן. הארגון תומך ומסייע בתהליכי שינוי אישיים של חברי וחברות הקהילה הטרנסית, תוך קידום תהליכים רחבים לשינוי חברתי. כל פנייה מתקבלת בברכה. כל שאלה, כל בקשת עזרה.

 

שמחים לקבל הצעות לעזרה והתנדבות. הארגון יושב/ת במרכז הגאה, גן מאיר, ת"א.

 

יצירת קשר

 

באתר קיים מאגר מידע מפורט בנושא טרנס והרשויות, מאוד מפורט – עם מספרי טלפון, פקס, טפסים נדרשים:   http://www.maavarim.org/new-page-2   



ג. הפניות לנושאים במאגר המידע של 'מעברים'

 [עדכון אחרון: 02/12/2017]

1. טיפול הורמונלי:

הסברים מפורטים לגבי ההשפעות של טיפול הורמונלי והדרכים לקבל טיפול זה: טיפול הורמונלי.

 

2. ביינדרים

הסברים לגבי השימוש בביינדר (משטיח חזה עבור F2M) ומקומות לרכישה: ביינדרים.

 

3. ניתוחים

פרטים מלאים לגבי הועדה הרפואית לשינוי מין בתל השומר': ניתוחים.

 

4. שירות צבאי ושירות לאומי-אזרחי

פרטים לגבי אופציות שירות צבאי ושירות לאומי, הסברים לגבי המדיניות הקיימת: שירות לאומי וצבאי.

 

5. דיור, תעסוקה ומצבי סיכון

אופציות לדיור חירום, שיקום תעסוקתי, מקומות עבודה טרנס פרנדליים, סיוע לצעירים בסיכון, סיוע למעורבים בזנות, מחלות מין וסיוע נוסף: דיור, תעסוקה ומצבי סיכון.

 

6. מיצוי זכויות

נושאים משפטיים, התנהלות מול המשטרה ועוד: מיצוי זכויות.

 

7. שינויי פרטים בתעודת הזהות

הסברים ונהלים לגבי שינוי שם ומין בתעודת הזהות: שינויי פרטים בתעודת הזהות.

ג. פעילויות, קבוצות וקורסים לקהילה הטרנסית במסגרת 'מעברים'

 [עדכון אחרון: 02/12/2017]

1. 'ברוכות הבאים' – שירות קבלת הפנים לטרנסג'נדרים

אילו אופציות פתוחות בפניכםן? היכן תוכלו למצוא מטפלים, רופאות, ובעלי מקצוע אחרים טרנס-פרנדלי? נשמח לסייע בביורוקרטיה הכרוכה בשינוי, משרד הפנים, ביטוח לאומי, ועוד! השירות פתוח לטרנסג'נדרים/ות, מתלבטים במגדרם, חברים/ות, בני ובנות משפחה.

השירות הוא בעצם עזרה פרטנית, בטלפון, מייל או הודעה באתר. כלומר ניתן לפנות מכל הארץ. 



2. קול משלך – סדנת סדנת נישוי קול לטרנסיות

סדנת נישוי קול מרוכזת לטרנסיות על הקשת הM2F. הסדנה מורכבת ה-12 מפגשים ומטרתה לעזור למי שרוצה למצוא ולהפיק קול נשי יותר, במרחב בטוח. לינק להרשמה לקורס.

​​

3. העצמה תעסוקתית לנוער טרנס*

במטרה לייצר העצמה לקראת תעסוקה לצעירות, צעירים, טרנס*, ומתלבטות/ין במגדרן/ם (עד גיל 20). במהלך התכנית, המשתתפות/ים מקבלות/ים כלים ורוכשות/ים מיומניות מיוחדות לקראת העסקה במקומות עבודה והכנה לחיים הבוגרים.

 

4. סיוע תעסוקתי לקהילה הטרנסית של המרכז הגאה (ת״א)

ייעוץ תעסוקתי וסיוע במציאת עבודה לחברי.ות הקהילה הטרנסית.
השירות מוצע ללא עלות, ובמסגרתו תוכלו ליהנות מייעוץ, תמיכה וליווי תעסוקתי על ידי מומחים.ות, ולקבל כלים מעשיים שיעזרו לכם להתמודד עם האתגרים הייחודיים שאתם.ן חווים בשוק העבודה, ולהתגבר על הקשיים הרגשיים ועל החסמים הנלווים להם.
עו"ס מיכל ויילדר
Sanderov_m@mail.tel-aviv.gov.il
052-3029309

 https://lgbtqcenter.org.il/transwork/

5. קבוצת אקטיביזם טרנסית

קבוצה ששמה לה למטרה לחזק את הדור הבא של אקטיביסטים בקהילה הטרנסית.



לפרטים נוספים וזמני פעילות – ניתן להפנות לפרטי הקשר של 'מעברים' או לדף 'חוגים וקבוצות' של המרכז הגאה.

 

ד. קבוצה חברתית פתוחה לכל חברי קהילת הטרנס – במרכז הגאה

 [עדכון אחרון: 02/12/2017]

קבוצה חברתית פתוחה לכל קהילת הטרנסג'נדרים וחבריה; בנים, בנות, גברים, נשים, ועוד…

בואו להיפגש, להכיר, לדבר על מה שבא ולהעביר את הזמן הכי שמח שאפשר.

המפגש פתוח לטרנסג'נדרים, טרנסקסואליות, מתלבטות, טרנסג'נדריות, טרנסים ומתלבטים, בני ובנות זוג, משפחה, חברים וחברות מכל קצווי הקשת הטרנסג'נדרית.

הקבוצה החברתית פועלת לפי מודל שבועי – שבוע אחד היא תנהל שיח, ובשבוע העוקב הקבוצה תנהל ערבי תוכן משתנים. 

את הקבוצה מנחים ניקי סבר ושני ואן דן ברג.

 

לפרטים נוספים: 03-5252896 שלוחה 0

בהנחיית: ניקי סבר

אתר: 'חוגים וקבוצות' במרכז הגאה. 

 

ה. קבוצות לטרנסג'נדרים בירושלים (במסגרת הבית הפתוח)

[עדכון אחרון:7/12/2018]

1. טרנס-מיטינג: קבוצה חברתית לאנשים מהקשת הטרנסג'נדרית, בכל הגילאים בבית הפתוח 

כל מי שמשתייך.ת לקהילה הטרנסג'נדרית בין אם טרנס, טרנסית, ג'נדרקוויר.ית, מתלבשת, אבינרי.ת, אג'נדר וכל מי שמרגיש.ה שייכת מוזמנים.ות להגיע לקבוצה. הקבוצה מוגדרת קבוצת בוגרים כלומר מ-18 עד אין סוף.


יצירת קשר: ניתן לפנות למנחה הקבוצה בפייסבוק Niki Sever

או ווטסאפ/הודעות (נא לא להתקשר) 0507106963.



2. קבוצת הטרנסנוער

קבוצת הטרנסנוער! – קבוצה לקשת הטרנסית של בנ"ץ [בני נוער וצעירים] בשיתוף עם מעברים. 

לפרטים והרשמה יש למלא את הטופס: טופס הרשמה.

לפרטים נוספים, שאלות ולבטים: teenteam@joh.org.il 0544898717

 

קישור: קבוצות ופעילויות בבית הפתוח.

בנ"ץ  – תכנית הנוער והצעירים של הבית הפתוח:  https://www.joh.org.il/youth 

יצירת קשר, פרטים ושאלות במייל: community@joh.org.il

אפשר גם ליצור קשר עם נדב שוורץ, רכז קהילה בבית הפתוח: 054.5445823

ו. טרנסג'נדר פלסטינים – במסגרת אסאוות – לא פעיל 

 

מרץ 2018 – לא קיים. הטלפון לא פעיל ולא עונים למייל.

אימייל בקשר לפעילות בקבוצות: groupcoordinator@aswatgroup.org

כתובת אתר האינטרנט של ארגון אסאוות:  www.aswatgroup.org/

ליותר פרטים לגבי הפעילויות או לפנייה לקו, אנא התקשרו: 04-8662357/9

 

ז. הורים ובני משפחה של טרנסג'נדרס בתל אביב ובחיפה (במסגרת תהל"ה)

[עדכון אחרון: מאי 2018]

מפגשים דו שבועיים להורים ובני משפחה לטרנסג'נדרס. הקבוצה פתוחה להורים, בני זוג, ילדים, אחים, וכל אדם הקרוב לאדם טרנסג'נדר (היו בקבוצה גם סבים וסבתות ודודים ובני דודים). הקבוצה נפגשת אחת לשבועיים, בימי שני. ההצטרפות לקבוצה כרוכה בפגישה מקדימה עם מנחת הקבוצה, לכן אנשים מתבקשים שלא להגיע למפגש של הקבוצה ללא תיאום מוקדם. המפגשים מתקיימים אחת לשבועיים ביום שני במרכז הגאה בתל אביב. אתר: המרכז הגאה.

 

הקבוצה בהנחיית נורה גרינברג. ההצטרפות לקבוצה כרוכה בפגישה מקדימה עם נורה, ולכן אנשים מתבקשים שלא להגיע למפגש של הקבוצה ללא תיאום מוקדם.

נורה גרינברג: 054-4450686   

 

הורים לטרנסג'נדרס שרוצים לפרוק את הלב ולדבר עם מתנדב תהל"ה יכולים לפנות ישירות בטלפון לנורה.

בנוסף – קיימת גם קבוצת תמיכה להורים ובני משפחה של טרנסג'נדרים בחיפה.

באתר תהל"ה נמצא פירוט דרכי המפגש וטלפון המנחה של כל קבוצה:

קישור לדף קבוצות התמיכה באתר של תה"לה.



ח. ברית הלביאות – קבוצה לאמהות של טרנס – ובני משפחה

[עדכון אחרון: ספטמבר 2018]

קבוצת ברית הלביאות היא קבוצה של אמהות לילדים ונוער טרנסג'נדרי, ובני משפחותיהם, מכל הארץ. הקבוצה נועדה להיות מרחב בטוח לאמהות ומשפחות של ילדים טרנסג'נדרים.  במסגרת המרחב הבטוח ישנה הקפדה על שמירה על הפרטיות, וניתן לשתף חוויות , רגשות וידע, לתמוך ולהכיל בקבוצת שווים.

 

הקבוצה מקיימת:

  • מפגשים לכלל המשפחה
  • מפגשי אמהות בלבד
  • פעילות לילדי הקבוצה

 

יצירת קשר:

בטלפון: (שירלי) 0524617273

 

במייל: alliancelioness@gmail.com

 

בפייסבוק: חפשו 'ברית הלביאות'

חדש!! אתר ברית הלביאות – אתר שמטרתו לספק מענה למשפחות הנמצאות במסע המרתק להתאמה מגדרית של הילד.ה שלהם. 

מה ניתן למצוא שם? 

*שאלות ותשובות להורים בתחילת המסע

*מאמרים בנושאים נרחבים וקישורים למידע נוסף ברחבי הרשת

*מידע על הפעילות של ברית הלביאות

*חוויות אישיות

https://leviot.org.il/

 

ט. פעילויות לנוער טרנסג'נדרי במסגרת איגי – בתל אביב

 [עדכון אחרון: 02/12/2017]

  1. קבוצות לטרנס במסגרת איגי: קיימות מספר קבוצות תמיכה וחברתיות, פרטים באתר של איגי.
  2. המטריה – מועדון לנוער טרנס: מפגשים במסגרת איגי, מיועד לצעירים וצעירות טרנס. יהיו פינות ישיבה, שולחן איפור, בגדים שמתים למצוא בית חדש, אפשר לתרום בגדים ממגדר עבר. יהיו מוסיקה ומשהו לנשנש, ניצור מקום שאפשר לשבת ולהעביר בו כמה שעות בחודש.

 

פרטים נוספים באתר איגי: www.igy.org.il



י. פורומים און-ליין

פורום נוער טרנסג'נדרי של "איגי"

להגיע לקבוצה זה לא הדבר הכי קל, ובדיוק בשביל זה איגי סללה לכם דרך קלה יותר: קודם כל, תתחילו בפורומים, שם תוכלו להכיר חברים חדשים, לדבר איתם ולהתחיל להרגיש בבית. ישנם פורומים רבים בכל מני נושאים, ובהם גם פורום טרנסג'נדרס ומגדר.

בכדי להיכנס לפורומים נכנסים לאתר הבית של איגי: www.igy.org.il ושם לוחצים על הקישורית "פורומים" .

 

פורום טרנסג'נדרס וחברים של "תפוז"

נכנסים לאתר הפורומים של תפוז, ותחת האות "ט" נמצא הפורום הרלוונטי. 

www.tapuz.co.il/Forums



י"א. השירות הפסיכוסוציאלי

 [עדכון אחרון: 02/12/2017]

השירות הפסיכוסוציאלי של האגודה מכיר היטב את הקשיים איתם מתמודדים אנשים טרנסים. יש אפשרות לקבל טיפול מסובדר בטרנסים מיעוטי יכולת. בנוסף, אחד המטפלים בשירות הוא עו"ס יונתן מרטון מרום שהוא טרנס.

אפשר להפנות לשירות הפסיכוסוציאלי בדרכים הרגילות: קישור לפרק באוגדן.

 

י"ב. הוועדה לשינוי מין בבית החולים תל השומר

[עדכון אחרון: 17/12/2017]

ליצירת קשר ראשוני לקביעת תור אצל הפסיכולוגית. למעוניינים/ות בתהליך שינוי מין כולל ניתוח תחתון בארץ. 

מזכירת הוועדה – זיוה: 03-5302677

המזכירה נמצאת בימים א' עד ד' שעות: 09:00 – 13:00 בערך, לפעמים גם ביום ה'. 

כתובת מייל של המזכירה: ziva.margalit@sheba.health.gov.il

 

לפני הפניה אפשר להיוועץ בנינה הלוי – פעילה למען טרנס:  052-4893210 

פרטים מלאים לגבי הועדה הרפואית לשינוי מין בתל השומר נמצאים בדף הבא באתר 'מעברים': ניתוחים

 

י"ג. תמיכה לטרנסים דתיים

 

קיימת קבוצת פייסבוק פומבית – "כרצונו – טרנסיות/ים דתיות/ים וחברים".

אפשר ליצור קשר דרך הקבוצה הנ"ל ולהגיע לקבוצת פייסבוק סודית. 

 

י"ד. דירת קלט לסיוע לנשים טרנסג'נדריות

הוקמה בתל אביב דירת קלט לסיוע לנשים טרנסג'נדריות. מדובר על נשים (מייל טו פימייל) אשר מסיבות שונות אינן יכולות למצוא פתרון דיור, או לא יכולות לשהות במסגרת המשפחתית שלהן בשל תהליך השינוי. (יש כנראה דירת קלט גם לגברים טרנסג'נדרים, פרטים בקרוב).

הגילאים היכולים להיות מופנים לדירה הנם 18-30. בדירה יכולות לשהות 4 נשים, כאשר בדירה חיה גם אישה טרנסג'נדרית נוספת, אחראית בית. 

המקום מנוהל על ידי עו"ס. 

שימו לב: זוהי אינה דירת חירום, כלומר לא ניתן להיכנס לדירה באופן מיידי 'מעכשיו לעכשיו'. הכניסה לדירה היא רק לאחר הפנית עו"ס ולאחר קיום ראיון. 

מי שרלוונטי (טרנסג'נדרים הסובלים מחוסר קבלה במסגרת המשפחתית/ביתית, טרנסג'נדרים אשר בפוטנציאל לחוסר יכולת למצוא מגורים) ניתן להפנות ליצירת קשר ראשוני עם דירת הקלט בשני אופנים:

  1. דרך השירות הפסיכוסוצאלי באמצעות טופס ההפניה הרגיל.
  2. ניתן להפנות (לתת את מספר הטלפון) של העו"ס האחראי לדירה, ירון: 054-4958831
  3. מייל של העו"ס ירון: yarong@otot-il.org.il

 

ט"ו. דירת קלט לסיוע לנשים טרנסג'נדריות

עודכן לאחרונה 07.08-2023

בתים והוסטלים שמיועדים לנוער ולצעירים להט"בי ומציעים מענים לטווח ארוך וקצר



בית לינה

בית לינה להלנת חירום לאנשים על הקשת הטרנסית, העוסקיםות בזנות, חסרי קורת גג וחסרי עורף משפחתי, מגיל 18 ומעלה. 

בית הלינה ממוקם בתל אביב יפו.

שירותים הניתנים במקום –

  1. לינת חירום
  2. ארוחות חמות ומקלחת חמה
  3. מיצוי זכויות וסיוע למציאת מגורי קבע
  4. השמה לתעסוקה
  5. טיפול ריגשי וליווי לתהליכים רפואיים

הבית נמצא בליווי ופיקוח של משרד הרווחה.
ליהיא – 053-3033504  lihi.szafir@gmail.com

בית דרור

קורת גג זמנית הנותנת מענה לבני נוער להט"ב מכל רחבי הארץ לתקופת משבר. מופעלת על ידי עמותת אותות. 

הוסטל דרורים

ההוסטל ממוקם בנס ציונה, ומשמש כמסגרת טיפולית-חינוכית ארוך טווח לבני נוער להט"ב, בייחוד בני נוער על הקשת הטרנסית, בגילאים 12-18, המתמודדים עם טווח רחב של קשיים ומתקשים להשתלב במסגרות כלליות. ההוסטל קולט בני נוער מכל רחבי הארץ המופנות דרך לשכות רווחה, עובדים סוציאליים, שירות מבחן, מסגרות אבחון של רשות חסות הנוער, ומבית דרור. עקרונות הטיפול בהוסטל מבוססים על טיפול מאשש מגדר, יצירת מרחב בטוח ללהט"ב תוך הכרות  עם הסוגיות הייחודיות של האוכלוסייה הלהט"בית, טיפול מכוון בטראומה ועוד. ההוסטל מופעל על ידי עמותת "אותות- דלת לחיים חדשים".

הגג הורוד

שלטר הממוקם בתל אביב לצעירים/ות להט"ב בגילאים 18-25, שהינם חסרי עורף משפחתי. השלטר נותן מענה לזקוקים/ות לקורת גג במסגרת הלנתית עם מעטפת ליווי ותמיכה לתקופה של מספר ימים בודדים עד ארבעה חודשים. מופעלת על ידי עמותת אותות. 

אבני דרך

בית לצעירים/ות להט"ב בדרך לחיים בוגרים ועצמאיים. הבית שוכן בחולון. מופעלת על ידי עמותת אותות. 

הלב 24/7 – קטינים על רצף הזנות

מרכז המציע טיפול ומניעת ניצול מיני מסחרי בקרב בני נוער וצעירים. עובדים גם עם להט"ב. בין שירותי המרכז: מרחב פתוח, לינה במרכז שפתוח 24/7, עזרה בתעסוקה, ליווי אישי, סיוע משפטי.

דירות מעבר לצעירות וצעירים על הקשת הטרנסית

דירות מעבר לצעירים/ות טרנסים/ות בגילאי 18-30 ללא עורף משפחתי. ליצירת קשר – עו״ס דורינה שני: טלפון: 052-4489444, דוא"ל doreena@otot-il.org.il

צבא ישראל – יחידת יוהל"ם – יועצת הרמטכ"ל לענייני המגדר

יחידת יוהל"ם אמונה על ייעוץ לרמטכ"ל ולפורום מטכ"ל בנושא קידום שוויון הזדמנויות מגדרי. היחידה מטפלת בנושאים ייחודיים שתכליתם קידום שוויון הזדמנויות בשירות, הרחבת השתתפות ושילוב נשים בתפקידים ומקצועות רלוונטיים, ושילוב חיילים/ות טרנסג'נדרים בשירות. כמו כן יחידת יוהל"ם אחראית מימוש והוצאה לפועל של המדיניות בנושא פגיעה על רקע מיני בצה"ל, ומפעילה את מהו"ת – מרכז תמיכה לנפגעי ונפגעות פגיעה על רקע מיני ואלימות במשפחה ובזוגיות. נוסף על כן, יחידת יוהל"ם מעניקה סיוע וליווי למשרתות ולמשרתים בנושאים הקשורים לפריון, היריון והורות בשירות.

עמותת שלומית לשירות לאומי אזרחי – נחשול טרנס

תכנית המיועדת לצעירים.ות על הקשת הטרנסית, אשר נמצאים בשלבים השונים של שינוי המגדר.

המתנדבים.ות בתכנית מקבלים ליווי אישי של הרכזת, החל מהריאיון האישי, דרך השילוב במקום השירות ועד לסיום השירות. כמו כן אחת לשבועיים מתקיימת סדנא קבוצתית. בסדנא מקבלים המתנדבים.ות כלים להתמודדות עם השרות והכנה לקראת שילובם בחיים האזרחיים לאחר השירות, תוך התייחסות למאפיינים הייחודיים לקבוצה זו. קיימת אפשרות לדיור במהלך השירות למתנדבים.ות הנמצאים מתאימים בדירות שאינן ממוגדרות באיזור תל אביב.

 

ט"ז. קבוצות חברתיות ודפי תוכן בפייסבוק




י"ח. מרפאה פסיכיאטרית לטרנס* בבי"ח בני ציון בחיפה

 

את מרפאת אי הלימה מגדרית (טרנסג'דרים) מנהלת ד"ר אודיל רוביצ'ק ששמה לעצמה יעד להוות בית פתרונות לכל הסוגיות והקונפליקטים אתם מתמודדים טרנסג'נדרים. הטיפול, שמתבצע בשיתוף עם ד"ר דורה מלל, כולל הבנת הזהות המגדרית של הפונים ללא שיפוטיות וכן, בחינת אפשרות לטיפולים נוספים כגון: טיפול הורמונלי, אסתטי וניתוחי.

לפרטים ולשאלות צלצלו לטל': 04-8359661 או העבירו פקס' – 04-8359567. ניתן גם להשאיר הודעה ואנו מבטיחים לחזור לכל פונה ופונה. 

דוא"ל: odile.robicsek@b-zion.org.il​




י"ט. מדריך הגשת בקשה לקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי 

(עדכון אחרון: 22/4/2017)

טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות סובלים לעתים קרובות מאפליה בתעסוקה, על אחת כמה וכמה אלה שאינם עוברים כגברים או כנשים באופן מלא. במקרים אלה ניתן לדרוש קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, עד לגובה של 2000 ש"ח בחודש. 

למי מיועדת קצבת הנכות? 

  • הקצבה ניתנת לטרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות אשר:  
  • לא מצליחות למצוא עבודה בגלל שהן טרנסיות.  
  • סובלים מהטרדות טרנספוביות שמקשות עליהם נפשית להחזיק בעבודה.  
  • לא מצליחות להשתלב בעבודות בשכר ראוי לכישורים וליכולות שלהן כי הן טרנסיות.  
  • עוברים תהליכי שינוי המונעים מהם להשתלב בעבודה או להתמיד בה. 

גובה הקצבה נקבע בהתאם לגובה הנכות הכללית וכושר העבודה של המבקשת.

פרטים נוספים אפשר למצוא במסמך הבא (מתוך האתר של פרוייקט גילה) : מדריך הגשת בקשה לביטוח לאומי.

הסברים לגבי ביטוח לאומי באתר 'מעברים': קצבת ביטוח לאומי.




ל. ארגונים ושירותי ארגונים לקהילה הטרנסית
סיוע משפטי באמצעות המחלקה המשפטית של האגודה למען הלהט"ב ומשרד עורכי הדין קלעי רוזן ושות'

המחלקה המשפטית של האגודה למען הלהט"ב ומשרד עורכי הדין קלעי רוזן ושות' מפעילה מערך ייצוג וסיוע משפטי לאוכלוסייה הטרנסית בשיתוף עם משרד עורכי הדין קלעי רוזן ושות'

פרויקט גילה להעצמה טרנסית

מהווה בית לחלומות, עזרה הדדית, שינוי מדיניות והנגשה של שירותים, משאבים והזדמנויות לקהילה הטרנסית. הפרויקט מציע הכשרות לצוותים מקצועיים, ליווי לא.נשים על הקשת הטרנסית, עזרה משפטית, וכן מעורב בתהליכי שינוי מדיניות תוך דגש על הצרכים והרצונות של טרנס מהפריפריה החברתית-כלכלית-גיאוגרפית-לאומית.

המרכז הטרנסי

מרכז קהילתי של פרויקט גילה להעצמה טרנסית והאגודה למען הלהט"ב, המוקדש כולו לקהילה הטרנסית. מהווה בית לפעילות קהילתית, חברתית ותרבותית, לצד מגוון שירותים פרטניים עבור א.נשים על הקשת הטרנסית ובני/בנות משפחתם. במרכז תמצאו ידע על וחיבור אל כלל השירותים הניתנים לקהילה הטרנסית ברחבי הארץ.

מעברים לקשת הטרנסית

מחזקת אנשים על הקשת הטרנסית באמצעות ידע ומשאבים. העמותה פועלת על מנת להנגיש ידע לא.נשים על הקשת הטרנסית, חבריהן ומשפחותיהן, ואנשי מקצוע; לפתח פעילות ומענה מקומיים; ולקדם מדיניות ציבורית מיטיבה לקשת ולמגוון מגדרי.

מערך עו"ס טרנס של מעברים

בשביל כל שאלה בנושא וגם מיצוי זכויות מול ביטוח לאומי, שיקום, זכויות רפואיות ועוד.

טרנסיות ישראל

עמותה הפועלת לקידום זכויות הקהילה הטרנסית בישראל, העצמה כלכלית של הקהילה הטרנסית בין היתר באמצעות קידום תעסוקתי, שיקום תעסוקתי, מענקים והלוואות, פעילות הסברה ופעילות שדולה לקידום ניראות חיובית של הקהילה, קידום מעמדה המשפטית של הקהילה הטרנסית באמצעות לווי בהליכי מיצוי זכויות והליכים משפטיים, שיקום נשים טרנסיות במעגל הזנות באמצעות העצמה כלכלית, חברתית ומשפטית.

הבית הטרנסי של טרנסיות ישראל

הבית הטרנסי פועל בניהול עמותת טרנסיות ישראל, והינו מקום לנשים טרנסיות לחוות העצמה נשית, הדרכה וסיוע בכל התהליך המגדרי. כמו כן, מהווה מרכז חברתי דרך ארוחות חג ושבת.

ברית הלביאות

ארגון של משפחות לילדות, ילדים ונוער טרנסג'נדר ומגוון מגדר. מטרת הארגון – להטמיע תמיכה ואישוש של ילדים טרנסג'נדרים בקרב משפחות, מסגרות מוסדיות והחברה הישראלית כולה, וכך – לדאוג לרווחתם.

 

המרכז הגאה – קבוצות עבור הקהילה הטרנסית

כולל קבוצות לנישוי וגברור קול, קבוצות חברתיות, מנטורינג, קבוצה להורים ועוד.

בשבילך

מרכז מקוון ללסביות וטרנסיות דתיות.

בריאות, איידס, תמיכה לנשאים, התנהגות מינית זהירה, התמכרויות

 

בריאות, איידס, תמיכה לנשאים, התנהגות מינית זהירה, התמכרויות

  1. טיפול חירום מונע במקרה של חשש לחשיפה לנגיף HIV – עד 72 שעות
  2. PREP – טיפול למניעת הידבקות בנגיף ה-HIV
  3. הועד למלחמה באיידס
  4. ארגון החיים עם HIV
  5. מרפאת לוינסקי – מרפאה לאבחון וטיפול במחלות מין (ידידותית מאוד לקהילה)
  6. הקו הפתוח של הועד למלחמה באיידס – התייעצות ושאלות
  7. בדיקות איידס בבתי החולים, ובמרכזים נוספים בכל רחבי הארץ
  8. בדיקות איידס במרפאות במרכזי הקהילה בת"א ובירושלים
  9. תמיכה לנשאים (קבוצות, מפגשים) – במסגרת הועד למלחמה באיידס
  10. פורום תפוז – איידס/HIV
  11. מרפאת "כללית" במרכז הגאה – להרגיש בנוח עם רופא המשפחה
  12. קו יעוץ בנושא מין ומחלות מין – של מרפאת לוינסקי
  13. אתר מידע בנושא מין ומחלות מין – של מרפאת לוינסקי
  14. קבוצה המיועדת להורים של נשאים מהקהילה הגאה
  15. קבוצות למכורים לסמים ואלכוהול
  16. אתר מידע על סמים ואלכוהול וערבובם
  17. המרפאה הפתוחה – בדיקות ל HIV , עגבת ומחלות מין בבית הפתוח בירושלים
  18. רופאת משפחה בבית הפתוח בירושלים
  19. קבוצת הפייסבוק 'הכי בריאים שיש'








1. טיפול חירום מונע במקרה של חשש לחשיפה לנגיף HIV – עד 72 שעות

טיפול ה-PEP) Post Exposure Prophylaxis) הנו טיפול מונע הניתן במקרה של  חשש לחשיפה לנגיף ה-HIV, למשל  במקרה שבו הקונדום נקרע במהלך קיום יחסי-מין, אונס, או קיום יחסי מין לא מוגנים בנסיבות כלשהן. הטיפול אינו יעיל במאת האחוזים ואין לראות בו בשום אופן תחליף לשימוש בקונדום, או שמירה על התנהגות מינית אחראית. הטיפול מורכב בדרך כלל משתיים או שלוש תרופות (המוכרות כחלק מהקוקטייל) הניתנות למשך 28 ימים ברציפות. הטיפול כרוך לעתים בתופעות לוואי לא-קלות ואינו ניתן לכל דורש, אלא על פי החלטת רופא בחדר המיון, ובהתאם לרמת הסיכון של האירוע המתואר. 

מתי ניתן הטיפול?

רצוי להתחיל בטיפול סמוך ככול האפשר למועד האירוע המסכן מאחר ויעילותו פוחתת ככל שעובר הזמן. בשום מקרה הטיפול לא יהיה יעיל אם עברו כבר יותר מ-72 שעות.

האם הוא יעיל?

הטיפול יעיל באנשים שלקחו אותו  תוך יומיים ממועד החשיפה . לעולם לא נוכל לדעת בוודאות האם ההדבקה נמנעה על ידי הטיפול או לא התרחשה מלכתחילה.  יחד עם זאת הטיפול המונע טרם הוכח כיעיל במאה אחוזים בבני אדם ובוודאי שאין לראות בו תחליף לשימוש בקונדום. 

היכן וכיצד ניתן הטיפול:

הטיפול ניתן על ידי רופא בחדר המיון במרכזים הרפואיים הבאים: איכילוב (ת"א), סורוקה (באר-שבע), קפלן (רחובות), רמב"ם (חיפה), הדסה עין-כרם (י"ם), שיבא (תל-השומר), מאיר (כפר-סבא). 

הטיפול אינו ניתן לכל דורש ונתון להחלטתו של רופא בחדר מיון בלבד. עם הגעתך לחדר מיון, השתדל למסור לרופא מידע מקיף ככל האפשר בנוגע למקרה. ככל שתמסור יותר פרטים, כך הרופא יוכל להגיע להחלטה המתאימה ביותר בנוגע למידת הצורך במתן הטיפול ובהרכבו.





2. PREP – טיפול למניעת הידבקות בנגיף ה-HIV

בשבועות האחרונים אישר משרד הבריאות את השימוש בארץ ב-PREP דהיינו בטיפול תרופתי הניתן באופן קבוע למי שאינו נשא, ומיועד למניעת הידבקות בנגיף ה-HIV.

אף על פי שהתרופה אושרה לשימוש, היא עדיין לא נכנסה לסל התרופות, או לביטוחים המשלימים, ולפיכך עלות רכישתה אלפי שקלים.

בין השאלות שנשאלות: מה המשמעות הרפואית של הטיפול, תופעות לוואי, כיצד מתייחס הטיפול ב-PREP למחלות מין אחרות. שאלות נוספות הן אדמיניסטרטיביות – מה המצב החוקי של השימוש בתרופה? מי מאשר את נטילתה? איך משיגים אותה וכו'.

להלן כתבה מהאתר של הועד למלחמה באיידס שכוללת הסבר על מהי התרופה, איך לקחת אותה, מה הסיכונים, מה בדבר מחלות מין אחרות : 

   http://www.aidsisrael.org.il/article/infonews-prep

 

אנא זכרו, תפקידינו (כמו בכל נושא) אינו להמליץ או שלא להמליץ לאדם לקחת את הטיפול. הבחירה בכך קשורה באורחות חייו.  וודאי שימוש בטיפול באופן מושכל עדיפה על קיום יחסי מין לא מוגנים ללא כל אמצעי זהירות כלל, אך מצד שני גם לטיפול חסרונות כגון תופעות לוואי, וכן סיכון בעליית תחלואה במחלות מין אחרות.

לכן תפקידינו הוא להכיר את המידע, להעביר אותו לפונה, ולחשוב יחד אתו/ה (ולא במקומו/ה) על המקום האפשרי של טיפול זה כחלק מחייו והתנהגותו המינית באופן כללי.

3. הועד למלחמה באיידס 

הועד הוא ארגון גדול ומרכזי למלחמה בהתפשטות נגיף האיידס על ידי הסברה ופעילות חברתית. אתר הועד הוא מן העדכניים והמקיפים ביותר בעברית, ובו ניתן למצוא מידע רב על נגיף הHIV, דרכי המניעה, טיפול בנשאים, והבנה טובה יותר של מהלך המחלה והתמודדות עם חיים כנשא במישורים חברתיים, אישיים, משפטיים, ורפואיים. 

יצירת קשר בטל: 03-5613000, בשעות הפעילות של המרכז. 

כתובת האתר: www.aidsisrael.org.il

 

בדיקות איידס אנונימיות במסגרת הועד למלחמה באיידס 

להסבר מפורט ביותר על תהליך הבדיקה וסוגי הבדיקות השונות הקיימות (בדיקה רגילה הנותנת תוצאות תוך שלושה ימים, בדיקה מהירה הנותנת תוצאות תוך 30 דקות) , כדאי לפנות לאתר האינטרנט של הועד למלחמה באיידס. המידע מופיע תחת הכותרת "בדיקות HIV" . כתובת האתר:

www.aidsisrael.org.il

שאלות נוספות על הבדיקות בטל: 03-5613000, בשעות הפעילות של המרכז. 

תל-אביב

ימי א-ה 17:00-20:00

ימי ג', ו, גם בשעות 10:00-13:00

רחוב הנצי"ב 18 פינת רח' בית הלל (פניה ראשונה ימינה בשדרות יהודית, באזור מגדלי עזריאלי)

הבדיקות אנונימיות ואין צורך לקבוע תור!

באר-שבע

יום ב'  18:00-20:00

יום ו' 1100-1300

רחוב מצדה 6/40 , מרכז הנגב

לפרטים נוספים: 08-6486519

הבדיקות אנונימיות ואין צורך לקבוע תור!

הבדיקות כרוכות בתשלום הנע בין 60 ₪ ל-150 ₪ (בהתאם לסוג הבדיקה, מהירה או רגילה, וכן האם מדובר בסטודנט, חייל, בן נוער וכו'). 

4. ארגון החיים עם HIV

[עדכון אחרון: דצמבר 2019]

״ארגון החיים עם HIV" הינו עמותה רשומה של אנשים החיים עם HIV למען אנשים החיים עם HIV. ההתארגנות שמה לה למטרה לייצג את אלה החיים עם הנגיף בישראל, לדאוג למעמדם, זכויותיהם ורווחתם, וליצור קהילה חיובית תומכת. 

לבירורים, שאלות והרשמה ניתן לפנות לכתובת האימייל של העמותה: israelipozforum@gmail.com

דף פייסבוק: דף הזדהות ותמיכה בארגון החיים עם HIV

 

5. מרפאת לוינסקי – מרפאה לאבחון וטיפול במחלות מין (ידידותית מאוד לקהילה)

מרפאת לוינסקי הנה מרפאה קהילתית לאבחון, טיפול ומניעת מחלות מין.
המרפאה קיימת מאז 2002, ממוקמת בתחנה המרכזית החדשה (קומה 5).
המרפאה נותנת מענה לאולוסייה הכללית ולאוכלוסייה בסיכון (נשים, גברים בזנות, מהגרי עבודה, עובדים זרים, נוער בסיכון, מכורים לסמים, הומלסים וכדומה).

צוות המרפאה הנו צוות רב מקצועי (רופא, אחות, עובדים סוציאלים, מזכירה)

אמצעי יצירת קשר: 

03-5373738, טלפון במרפאה, פקס: 03-6875157 

שעות פתיחת המרפאה יום א' 13:00-20:30 יום ב' 11:00-18:00 יום ג' 15:00-20:30 יום ד' 13:00-19:30 יום ה' 09:00-12:30 עדיף להתקשר בשעות הפעילות 




6. הקו הפתוח של הועד למלחמה באיידס – התייעצות ושאלות

 הועד למלחמה באיידס מקיים קו טלפוני פתוח להתייעצות, שאלות למקרים ותגובות, דרכי הדבקה, מתי לפנות ולמי. 

שעות פעילות הקו :  בימי א-ד, בשעות 2000-2200 , 

טל:  03-5613300

7. בדיקות איידס בבתי החולים, ובמרכזים נוספים בכל רחבי הארץ 

במרפאות רבות בערים הגדולות, ובבתי החולים הגדולים, נערכות בדיקות איידס. רשימה, שעות וכתובות, מופיעה באתר הוועד למלחמה באיידס, תחת הכותרת "בדיקות HIV".  

כתובת האתר: www.aidsisrael.org.il

 

8. בדיקות איידס במרפאות במרכזי הקהילה בת"א ובירושלים 

מרפאת הבית הפתוח בירושלים 

הבית הפתוח בירושלים, רחוב הסורג 2, קומה א (לא רחוק ממדרחוב בן יהודה במרכז העיר). הבדיקות נערכות ביום א' בשעות 17:00-21:00

קיימת אפשרות לבדיקות אנונימיות., ומתקיימות בדיקות מהירות (לבדיקות המהירות מומלץ להגיע מוקדם, לקראת 1700). 

אתר הבית הפתוח: www.joh.org.il

 

מרפאת המרכז העירוני הגאה בגן מאיר בת"א

בימי רביעי בשעות 19:00-21:30 מתקיימות במרכז הגאה (קומה שנייה, חדר בקצה המסדרון, במרפאה) בדיקות איידס. בדיקות אלו הן אנונימיות ומתקיימות בחינם. מתקיימות גם בדיקות מהירות, התשובה עליהן תינתן בתשלום 150 ש"ח – לכיסוי עלויות.  

 

9. תמיכה לנשאים (קבוצות, מפגשים) – במסגרת הועד למלחמה באיידס

החיים עם נגיף האיידס אינם חייבים להיות חיים של בדידות.  במסגרת הועד למלחמה באיידס נערכות קבוצות חברתיות וקבוצות תמיכה לנשאים ונשאיות, כמו כן ניתן לפגוש נשא ותיק "אחד על אחד" אשר משמש ידיד מלווה ותומך.  

בין הקבוצות: קבוצת פסיכודרמה, קבוצת ביוגרפיה, קבוצה לתמיכה בנשאים הומואים צעירים 18-26 אשר נדבקו לאחרונה, ועוד. 

כל הקבוצות, מטרותיהן, מהלך הפגישות, והנחיות נוספות מפורטות באתר הועד למלחמה באיידס , תחת הכותרת "קהילה". 

www.aidsisrael.org.il

לפרטים על כל הקבוצות ניתן לפנות גם לאבינוף מן הועד למלחמה באיידס בטלפון 035613000, שלוחה 104. 

 

10. פורום תפוז – איידס/HIV

באתר תפוז קיים פורום "איידס/HIV"  ובו ניתן לנהל דיונים, לשאול, להציע הצעות, ופשוט לשתף. כתובת אתר הפורומים של תפוז הוא:   www.tapuz.co.il/forums

 

11. מרפאת "כללית" במרכז הגאה – להרגיש בנוח עם רופא המשפחה

המרפאה חדשה וייחודית לקהילה הגאה ובה 3 רופאי משפחה ושירותים נוספים.
בעבר המרפאה היתה במרכז הגאה בגן מאיר, אך בסוף 2021 עברה למתחם שוק בצלאל, רחוב המכבי 2,

טלפון לקביעת תור:  057-9900328 או: 03-5252896 שלוחה 0

המרפאה עוסקת בכל נושא של רפואת משפחה, ונועדה בין היתר להקל על אלו מקהילת הלהט"ב אשר גישה לרופא המשפחה אינה נוחה להם. 

ניתן לראות שעות פעילות ולקבוע תור דרך האתר –
http://www.ganmeir.co.il/

12. קו יעוץ בנושא מין ומחלות מין – של מרפאת לוינסקי

מרפאת לוינסקי מפעילה שירות מענה טלפוני בנושאי מין, מיניות, מחלות מין ו- HIV.

בטלפון שמספרו 03.7919704

בימים ושעות:

א'

10:00 – 20:00

ב'

10:00 – 20:00

ג'

10:00 – 20:00

ד'

10:00 – 17:00

ה'

09:00 – 11:00

 

13. אתר מידע בנושא מין ומחלות מין – של מרפאת לוינסקי

אתר ובו מידע מעודכן ונגיש על מין, מחלות מין, הידבקות וכו'.

www.safe-sex.co.il

 

14. קבוצה המיועדת להורים של נשאים מהקהילה הגאה

הקבוצה מונחית ע"י נעמי הרניק מארגון תהל"ה ואבישג רוביןשטיין מהוועד למלחמה באיידס.

יצירת קשר

נעמי: 054-4698441, Naomi.harnik@gmail.com

אבישג: 054-3200016, social@aidsisrael.org.il

 

15. קבוצות למכורים לסמים ואלכוהול

 [עדכון אחרון: 21/11/2016]

מכורים אנונימיים – קבוצה למכורים לסמים ואלכוהול, פגישות ללא עלות המבוססות על עזרה של מכור למכור.

קבוצה לקהילה הגאה וחברים מתקיימת בכל יום שבת בשעה 20:00 במרכז הגאה, גן מאיר, קומה 2 בסטודיו.

אתר של מכורים אנונימיים ישראל:  http://www.naisrael.org.il/




16. אתר מידע על סמים ואלכוהול וערבובם

 [עדכון אחרון: 25.01.2023]

אתר המספק מידע אודות סמים, ומציג טבלה לערבובים אפשריים או כאלה שיש להימנע מהם.
יכול לתת מידע חשוב ומציל חיים עבור הפוניםות שלנו

https://combo.tripsit.me/

17. המרפאה הפתוחה – בדיקות ל HIV , עגבת ומחלות מין בבית הפתוח בירושלים

 

[עדכני לתאריך: 7/12/2018]

המרפאה פועלת על בסיס צוות פעילים מתנדב ומנוהלת ע"י צוות רפואי.

על מנת לשמור על חיסיון הנבדקים הבית עצמו סגור בשעות הקבלה של המרפאה מלבד לנבדקים ולאנשי הצוות.

המרפאה פתוחה בימי ראשון בין השעות 17:00-20:30

כתובת היא רחוב הסורג 2 (קומה א'), ירושלים.

 

דרכים ליצירת קשר:

  • ניתן לפנות לכתובת המייל בכל עת 

 

  • hiv-clinic@joh.org.il
  • או בטלפון 058-5565415 בימי ראשון בלבד בין השעות 16:00-21:00



18. רופאת משפחה בבית הפתוח בירושלים 

[עדכני לתאריך: 7/12/2018]

ד"ר יעל רונן, מומחית ברפואת משפחה מקבלת מטופלים/ות במרפאה בבית הפתוח ומעניקה שירותי רפואת משפחה GLBTQ FRIENDLY.

 

השירות מיועד בשלב זה למטופלי שרותי בריאות כללית. מטופלים מקופות אחרות מוזמנים בשמחה לקבל ייעוץ רפואי, אולם אין באפשרות המרפאה לנפק להם הפניות / אישורים (אלא רק מרשמים פרטיים).

 

ד"ר יעל רונן מקבלת מטופלים ביום א' בין 17:00 ל-20:00 לפי סדר ההגעה.

 

19. קבוצת הפייסבוק 'הכי בריאים שיש'

עדכני לתאריך: 26.03.2022

 קבוצת פייסבוק בה צוות רופאים (בהובלת רועי צוקר) עונים על שאלות של להטב בנושאי בריאות.

"ייסדנו את קהילת הכי בריאים שיש כי חברי וחברות הקהילה הגאה חשובים לנו. אנחנו שואפים להנגיש מידע רפואי ובריאותי, לתת עצות ולענות לשאלות, לפתח שיח כן וללמוד מכם.

אנחנו מבינים שיש צורך במענה רפואי ייחודי ושונה, ואנחנו כאן כדי להבטיח מענה שיוויוני ראוי, מכבד ונטול שיפוטיות, ומתן טיפול מתאים בסובלנות ובליווי בהתאם לצורך.

מוזמנות ומוזמנים להעלות מחשבות, שאלות ובעיות, ואם יש צורך ניתן לפנות באמצעות פנייה אנונימית או בעזרת הטופס האנונימי: https://forms.gle/Lo6QaFo9aVqNGQwd7

אנחנו כאן בשבילכם,

נטע, נילי, עמוס, אולגה, רועי, חוה ואדוה פחות"




להטב דתיים, טיפולי המרה 

 

א. בת קול – ארגון לסביות דתיות

בת-קול – ארגון לסביות דתיות, הוקמה בשנת 2005 בידי נשים שאינן מוותרות על זהותן הדתית, וגם לא על זכותן לממש את חייהן כלסביות.

הארגון מקיים פעילויות רבות, הכוללות קבוצות ומפגשי תמיכה ללסביות דתיות נשואות, קבוצת צעירות, קבוצה לבנות שלושים+ ועוד. 

אתר "בת קול" :   http://www.bat-kol.org/

 

המעוניינת להצטרף לבת-קול יכולות לשלוח מייל בצורה אנונימית לגמרי ללא חשש מחשיפה, ולקבל פרטים על הארגון. כתובת המייל היא:
info@bat-kol.org 

או:להתקשר לקו המידע ללסבית דתיה
הקו פועל בימים שני ורביעי
בין השעות 20:00 – 22:00
ומספרו: 054-313-3239
בקו המידע ללסבית הדתיה ניתן לקבל אינפורמציה באופן ישיר ובלתי אמצעי, ולשאול כל שאלה בנוגע לארגון בת-קול ולפעילות בו. זהו איננו קו תמיכה. השיחות לקו המידע יכולות להיות אנונימיות, והפרטיות בו נשמרת בקפידה

תהליך ההצטרפות לבת-קול פשוט, והוא כולל שליחת מייל או שיחת טלפון.
תוך כמה ימים תפנה אליך במייל מקבלת פנים שתשמח להיפגש איתך באחת על אחת, להכיר לך את הפנים מאחורי הארגון ואת האפשרויות העומדות בפניך. לאחר הפגישה תצורפי לרשימת המכותבות של בת-קול, וכך תוכלי לדעת על כל הפעילויות שבת קול מקיימת ולהשתתף בהן. 

בקבוצות חברתיות דתיות לצעירים וצעירות במסגרת איגי

נכון לתשע"ד קיימות 4 קבוצות לצעירים וצעירות דתיים : בנות צעירה (15-19);  בנים צעירה (15-19) ; בנים בוגרת (18-23) ובנות בוגרת (18-23) . המפגשים של כל מתקיימים בת"א.בשביל לדעת בדיוק איפה ומתי המפגשים יערכו, צריך ליצור קשר עם אחד המדריכים של הקבוצה הרלוונטית.  

הטלפונים של המדריכים נמצאים באתר איגי. תחת "קבוצות"

  www.igy.org.il 

דתיות – צעירה

הללי שי: 054-4306986

עדי בן דוד: 050-8822007           

דתיות – בוגרת

מיכל  050-6526413

רייצ'ל  054-6359302

דתיים צעירה

אריאל אוחיון      054-2214148        

יואב אפטר        052-653-0302         

דתיים בוגרים        

אלקנה בלומנטל           052-4775080 

דרור דורון                   054-6382611

 

ג. המניין הגאה

במרכז העירוני הגאה בת"א מתקיימים ביום כיפור ובחגי ישראל האחרים מניין ותפילות. יש להתעדכן באתר המרכז העירוני הגאה בהתקרב מועדי החגים המרכזיים. 

www.gaycener.org.il

כמו כן ניתן לקבל מידע לגבי מועדי התפילות של "המרכז הגאה" במייל:

Pride.minyan@gmail.com

פרטים נוספים – בדף הפייסבוק: "המניין הגאה The Pride Minyan"

ד. "מחיל-אל-חיל": קבוצה לחרדיות לסביות (קבוצת לימוד ודיון)

הקבוצה פועלת במסגרת "בת-קול", וכדאי להתעדכן באתר www.bat-kol.org  תחת "פרויקטים".

הקבוצה נפגשת אחת לכמה שבועות ללימוד בצוותא בירושלים. הלימוד מתבסס על מקורות חז"ל בנושאים שונים: הלכה, השקפה, מוסר ותנ"ך. השיעורים מתפתחים לדיונים שונים, בין השאר לדיונים על הקונפליקט של להיות לסבית וחרדית. 

המפגשים מהווים גם עידוד ותמיכה לקושי שאיתו את מתמודדת בכל רגע ורגע, בקהילה ובמשפחה. אם את מרגישה שייכת ומתאימה מקומך איתנו.

hayil@bat-kol.org

 

ה'. בית המדרש הלהטב״י

"ואהבת"- בית המדרש הלהטב״י , הוא מקום בו תוכל/י ללמוד תורה ולפגוש יהדות באווירה מקבלת ומכילה, זהו מקום בו כל אחד חופשי להביע את דעותיו. והוא פתוח לדתיים ולחילוניים כאחד. הלימוד הוא בנושאים שונים ומגוונים, ומתקיים כפעמיים בשבוע בתל אביב.

 למידע נוסף צרו קשר: veahavta.lgbt@gmail.com

קבוצת ״בית מדרש ואהבת״ בפייסבוק:

https://www.facebook.com/groups/792203710825071

 או בטלפון (ירדן) : 0544504368






ו'.  הל"ל – סיוע לחוזרים בשאלה 

כידוע, האגודה אינה מעודדת בהכרח חזרה בשאלה (ניתן לקיים אורך חיים להט"בי ומאמין גם יחד). אולם, לעיתים הפונה חותר לכיוון הזה וכן מתלבט גם בקשר לאפשרות חזרה בשאלה. במקרה כזה ניתן לציין בפניו את קיומה של עמותת הלל שמסייעת לחוזרים בשאלה.  ה.ל.ל אינה מנסה לשכנע אדם לשנותם. היא מסייעת רק לפונים אליה מרצונם. 

יצירת קשר:

  • הקו הפתוח: 1700-70-70-73 ימי א-ה בשעות 19:00-22:00
  • טלפון נוסף בי-ם: 02-6221359

 

ז. קשת גאווה – הקונגרס העולמי של להט"ב יהודיים

The World Congress of Gay, Lesbian, Bisexual, and Transgender Jews: Keshet Ga’avah consists of around 50 member organizations in Argentina, Australia, Austria, Canada, France, Germany, Hungary, Israel, Mexico, The Netherlands, Spain, Sweden, the United Kingdom, and the United States. The World Congress holds conferences and workshops representing the interests of lesbian, gay, bisexual, & transgender Jews around the world. The focus of these sessions varies from regional, national, continental, to global.

יצירת קשר:

אתר אינטרנט: www.glbtjews.org

מייל:  coordinator@glbtjews.org

 

ח.   עצת נפש  (לידיעה בלבד)

עצת  נפש הינו ארגון הפועל 'לשנות' ולתקן הומוסקסואלים באמצעות 'טיפול' וסדנאות. כמדיניות איננו מפנים לעצת נפש, ועלינו לנסות ולפרוש בפני הפונה את הסכנות העצומות ב'טיפול' שכזה והנזק אשר הוא גורם בטווח הקצר והארוך. 

לידיעת המתנדב:

www.atzat-nefesh.org

ט.   "כמוך"  (לידיעה בלבד)

כמוך הינה עמותה של הומוסקסואלים אורתודוכסים. העמותה מנסה להביא לשילוב הומואים דתיים בקהילה הדתית האורתודוכסית, אך מאידך גם מפנה לעמותת "עצת נפש" ומעודדת טיפולי 'שינוי' והמרה של הומוסקסואלים. אין להפנות לעמותה זו. 

http://www.kamoha.org.il/

י'. שב"ל (שהכל ברא לכבודו) – ארגון הפועל לשינוי במערכת החינוך הדתית

שב"ל הנה התארגנות להט"בים (לסביות, הומוסקסואליות, טרנס, ובי-סקסואלים) בני ובנות החברה הדתית, שמטרתה קידום הסובלנות בחברה הדתית. מרצי שב"ל מופיעים בפני קבוצות שונות בחברה הדתית (כמו ישיבות תיכוניות ומכינות צבאיות), בעיקר מחנכים ורבים, מספרים את סיפורם האישי ועונים לשאלות, וחושפים את הקהילה הדתית ללהט"בים שבתוכה. הם אינם פונים לבני הנוער עצמם אלא לאנשי הצוות מתוך מחשבה ששינוי אמיתי יבוא לא רק מהשטח אלא גם באופן ממוסד.

זהו לא ארגון חברתי אלא חינוכי- התנדבותי. להפנות אנשים שרוצים לקחת חלק בהתנדבות.

ליצירת קשר 





יא'. אתר המספק מידע נגד טיפולי המרה

אתר המרכז את כל המידע ודרכי התגוננות מפני טיפולי המרה.

האתר הוקם על ידי בוגרי חברותא.

https://www.hamara.info/



טיפולי המרה

טיפולי המרה- נתונים של הרב רון מהו"ד (ישראל)

מבין 291 הפונים, 94 התחתנו מתוך אמונה ש"זה יעבור" אולם 59 מהם התגרשו או נמצאים בהליכי גירושים. 30 אנשים הגדירו את הטיפול כהצלחה ואילו 261 ככשלון. 248 אנשים הצהירו שלא חל שינוי בנטייתם לאחר הטיפול, 24 אמרו שהם נמשכים כעת יותר לנשים ואילו 19 דיווחו על אובדן כל חשק מיני. הפונים השקיעו 10000-5000 ש"ח לטיפול ולאחריו רבים דיווחו כי סבלו מדכאונות ממושכים, שנאה עצמית, פגיעה בתפקוד ובחשק המיני ומשבר באמונה. רק 55 אנשים פנו לאחר מכן לפסיכולוג מוסמך. 57% מבין המטופלים חזרו בסופו של דבר בשאלה (חלוץ ד., 2012 אצל קורן, ע.).

 

בעיות ונזקים העלולים לנבוע מטיפולי המרה

אותם אנשים שהולכים לטיפולי ההמרה הופכים להיות יותר פגיעים מעצם החשיפה לחוויות נגד להט"בים שנתפסות כטראומטיות. הם נמצאים במאבק בין הציפייה המשפחתית, חברתית ודתית מהם לבין נטייתם, מה שמחזק את תחושות האשמה והכשלון.

נמצא שטיפולי המרה יכולים לגרום לדיכאון כרוני, בטחון עצמי ירוד, קשיים בתחזוקה של מערכות יחסים וקשיים בתפקוד המיני (Haldeman, 2002 ).

יתר על כן בפן החברתי, הטיפולים הללו מחזקים את התפיסה שהומוסקסואליות נחותה ושהקשיים שהאדם חווה נובעים מהפרעה שלו ולא כתוצאה מתפיסה חברתית- פוליטית הקיימת בחברה (Tozer& McClanahan, 1999).

לפי כתב עת מפורסם בנושא זה המצדד בטיפולי המרה (Masters& Johnson), אחד מכלי הניבוי הטובים ליעילות הטיפול הוא רצון עצמי לשינוי האורינטציה המינית. במילים אחרות ניתן להגיד שזה תלוי במידת הדחייה של המטופל מהזהות ההומוסקסואלית שלו (Murphy, 1991). אנשים במצב זה הם למעשה במצב נפשי פגיע במיוחד, ומכאן שבעיקר עבורם מסוכן להציע טיפולי המרה כיוון שאין להם בסיס איתן לזהותם וסביר להניח שגם לא כתף תומכת.

 

לא קיימת הוכחה אמפירית שטיפולי המרה יעילים בשינוי אוריינטציה מינית להטרוסקסואלית (Tozer& McClanahan, 1999). כך גם גורסת הסתדרות הפסיכולוגים בישראל בנייר העמדה אותו הפיצו ב-2011: "בהמלצותיה, קבוצת המשימה של  ה-APA   דוחה כל טיפול המרה אשר מבוסס על ההנחה שהומוסקסואליות הינה מחלה נפשית הדורשת טיפול ומזהירה, כי אין הוכחות מדעיות לאפקטיביות של טיפול שכזה מחד גיסא, ובצידו סיכונים הכוללים: דיכאון, חרדה ואובדנות, מאידך גיסא". 

מספר חולשות של המחקרים שטוענים שהצליחו לשנות אוריינטציה מינית:

  • במרבית המחקרים קיימות בעיות באוכלוסיית המדגם כמו למשל שהמשתתפים באותם מחקרים הוגדרו כ"ביסקסואלים" ולא "הומוסקסואלים".
  • מעט מאוד מחקרים השתמשו במדדים אובייקטיבים כמו דופק, זיעה, מיקוד מבט וכו'. כלומר מרביתם השתמשו במשובים עצמיים. משובים אלה בעייתיים מאחר שהמטופל עלול לרצות את המטפל ולדווח על שינוי. בנוסף הסטיגמה החברתית שאופפת את הקהילה הלהט"בית יכולה לגרום במכוון או בעקיפין להיסט במשובים. (Tozer& McClanahan, 1999)
  • המחקרים שדיווחו על "הצלחות" עשו זאת בכ-30% מהמקרים וברובם לא נעשה מחקר ארוך טווח כך שלא ניתן לשלול חזרה לאורינטציה המינית לפני הטיפול (Tozer& McClanahan, 1999; Murphy, 1991). במחקר מסוים בו כן ביצעו מעקב לאחר 5 שנים, 28.4% מהמטופלים לא הצליחו לשמר את האורינטציה המינית החדשה שלהם (Murphy, 1991).

הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, על אף עמדתה כי אין הוכחה לאפקטיביות של טיפולי המרה, הגדירה מספר כללים אתיים המחויבים בכל מקרה בו מתבצע בכל זאת הליך שכזה  (רשימה חלקית):

  • על המטפל ליידע את המטופל לגבי יעילות הטיפול (Tozer& McClanahan, 1999). עליו אף   להזהיר את המטופל מפני קשיים ובמידת הצורך אף  מקיום סכנות שישנן בתהליך טיפולי  שכזה. זאת, על מנת שהמטופל יוכל להחליט בצורה מיטבית   וחופשית אם הוא מעוניין לעבור טיפול אשר מטרתו להשפיע על זהותו המינית ההומוסקסואלית (נייר עמדה בנושא טיפולי המרה, 2011).
  • על המטפל לכבד את זכותו וכבודו של המטופל. דבר שאינו מובן מאליו מאחר שטיפולי המרה משקפים באופן בוטה תרבות הטרוסקסואלית הומופובית. (Tozer& McClanahan, 1999). אם הוא איננו יכול לקבל את המטופל על בסיס עמדה לא שיפוטית, מקבלת ואמפאטית, עליו לפסול את עצמו מלטפל באותו מטופל (נייר עמדה בנושא טיפולי המרה, 2011).
  • על הפסיכולוג לעזור לפתח אווירה של סובלנות וקבלה, להפיץ מידע ולהגן על מיעוט נרדף בכלל ועל הפונים לטיפולו בפרט. עליו להימנע מלשמש  שליח של קבוצה דתית או חברתית-תרבותית כלשהי, המבקשת למנוע מן האדם לחיות בדרך ההולמת את  זהותו/ נטייתו (נייר עמדה בנושא טיפולי המרה, 2011).

 

לסיכום

העמדה של חברותא ושל הקו, הינה שאנו מתנגדים לטיפולי המרה, ולא מפנים לטיפולי המרה. 

עמדה זו מבוססת על כמה יסודות:

  • הטיפולים הללו לא מוכחים כיעילים ויש להם השלכות שליליות מרובות והרסניות. 
  • חברותא דוגלת בכך ששונות בנטייה מינית או זהות מגדרית אינה מחלה או בעיה, ולכן הכיוון הנכון אותו יש לקדם הינו שינוי עמדותיה של החברה. 

 

ביבליוגרפיה

  • הסתדרות הפסיכולוגים בישראל (2011), נייר עמדה בנושא טיפולי המרה. www.psychology.org.il
  • קורן, ע. (2013). זהות מינית הומואים ולסביות דתיים, מאמר שני בסדרה. הדוקטור פורטל רפואה ובריאות.
    באתר: http://www.hadoctor.co.il/
  • Haldeman, D. C. (2002). Gay rights, patient rights: The implications of sexual orientation conversion therapy. Professional Psychology: Research and Practice33(3), 260.
  • Murphy, T. F. (1991). The ethics of conversion therapy. Bioethics5(2), 123-138.
  • Tozer, E. E., & McClanahan, M. K. (1999). Treating the Purple Menace Ethical Considerations of Conversion Therapy and Affirmative Alternatives. The counseling psychologist27(5), 722-742.

נוהל טיפול בחשש לכוונה או לביצוע אובדנות



נוהל טיפול בחשש לכוונה או לביצוע אובדנות

א. סדר פעולות במקרה של תוכן אובדני בשיחה:

ב. אמפתיה, מתן תקווה, שבירה של ראיה סכמטית (ראיית מנהרה)

ג. הפנייה להמשך טיפול במסגרת מערך טיפול וייעוץ:

ד. סימנים מעוררי חשד לאובדנות:

ה.  זיהוי גורמי סיכון – לחץ ומשבר בעבר ובהווה

א. סדר פעולות במקרה של תוכן אובדני בשיחה:

כאשר מתנדב/ת קו הקשב מקבל פנייה טלפונית, אשר תוכנם מעיד על חשש לאובדנות, עליו לנקוט בצעדים הבאים:

  1. לנסות ולדובב את הפונה, להמשיך ולדבר איתו/ה באמפתיה רבה, במטרה לברר מה מכאיב לו, מה קרה לאחרונה וכמה זמן מרגיש/ה ככה, האם הרגיש כך בעבר והאם ניסה לפגוע בעצמו בעבר ואיך.
  2. הדבר החשוב ביותר הנו להעריך האם מדובר בכוונה מידית וקונקרטית לאובדנות, הכוללת תכנית פעולה ברורה ומלאה, או האם מדובר במחשבות כלליות ללא תכנית 'ביצוע'. יש לשאול את הפונה מפורשות את שאלת האובדנות ("האם אתה מדבר למעשה על התאבדות?"/ "האם אתה מתכוון להתאבד"?). שאלה האובדנות היא הראשונה בסדרה של שאלות שמטרתן לברר עד כמה הכוונה היא מוחשית וקונקרטית, ומידית. ("האם חשבת על מועד?  האם החלטת כיצד? האם עשית צעדים שונים של התארגנות? – למשל, אגירת כדורים, צעדי פרידה ממכרים וכו' ").  ככל שהשפה בה משתמש הפונה ישירה ואקטיבית יותר כך החשש גדול יותר. לדוגמה "בא לי להרוג את עצמי"  היא אמירה קונקרטית ואקטיבית יותר מאשר "בא לי למות"  אשר היא פסיבית יותר. "אני רוצה לבלוע כדורים" היא אמירה קונקרטית יותר (יש אמצעי ביצוע) מאשר "אני רוצה להרוג את עצמי".
  3. יש לנסות בעדינות לברר פרטים אודות הפונה: גילו, עיסוקו, מקום מגוריו, היכן נמצא ברגע זה, האם מצוי לבד או עם מישהו בסביבתו, מי יודע על מצבו.
  4. על המתנדב.ת לעדכן את מלווה.ת המשמרת בכל שיחה שעולה בה תוכן אובדני. 
  5. במידה וקיבלנו מענה שלילי בשאלת הבירור לאובדנות (משמע- אין כוונה או תכנית לפגיעה עצמית) וכאשר השיחה עם הפונה מסתיימת בנימה חיובית, בה הפונה ציין.ה בפנינו כי יוצא.ת עם תחושות טובות יותר והקלה לאחר השיחה – אין צורך לפנות למשטרה.

מה כן נדרש? 

  • המלצה על ער"ן כגוף הזמין 24/7 ומקצועי בתחום האובדנות. זמין בטלפון 1201
  • לעדכן את מלווה.ת המשמרת באופן בו הסתיימה השיחה
  • בתיעוד השיחה בתוכי,יש לשים לייבל "תוכן אובדני". בנוסף ללייבלים הקיימים. 
  1. במידה וקיבלנו מענה חיובי בשאלת הבירור לאובדנות (משמע- יש כוונה או תכנית לפגיעה עצמית) או שהשיחה נגמרה ללא התייחסות קונקרטית ואי בהירות בדבר, על המתנדב.ת לפעול באופן הבא:
    •  לעדכן את מלווה.ת המשמרת. יש לעשות זאת במהלך השיחה עם הפונה לאחר שצויינה כוונה קונקרטית, או בסיום השיחה במידה ולא ברור אם יש כוונה קונקרטית או לא.
    • לשאול את הפונה אם רוצה להתפנות למיון פסיכיאטרי. זו שאלה מורכבת, ויש לשאול אותה בזהירות וברגישות. אך לשאלה זו יש גם כח רב בנרמול הסיטואציה והתחושות הקשות ומתן כח חזרה לפונה ביכולתו.ה לעזור לעצמו.ה.
      ישנם מיונים פסיכיאטרים שונים אליהם ניתן להתפנות, חיפוש בגוגל "מיון פסיכיאטרי" יתן שלל אופציות, כגון:
      • במיון בביה"ח המוכרים יש פסיכיאטר זמין, ובעת ההגעה ניתן לבקש ללפגוש אותו. 
      • המרכז לבריאות הנפש גהה – הלסינקי 1, פתח-תקווה
        מיון: 03-9258297
  • אברבאנאל – קק"ל 15 בת ים. מיון: 03-5552600
  • על מלווה.ת המשמרת להתקשר לעו"ס הקו (לא משנה אם בטלפון העבודה או האישי).
  • עו"ס הקו תבחן את המקרה, ותפעל בהתאם. 
  • במידה ואין מענה אצל עו"ס הקו, יש להתקשר לנטע מנהלת מערך טיפול וייעוץ – .
  • בתיעוד השיחה בתוכי,יש לשים לייבל "תוכן אובדני" + "בטיפול עו"ס הקו". בנוסף ללייבלים הקיימים. 
  • במידה ומדובר בחייל.ת שאינם אזרחים, לא ניתן לפנות למשטרה, אך יש מוקד מיוחד של הצבא שזמין 24/7 ונקרא מוקד צה"ל, במספר : 1111
    • במוקד תענה מרכזיה שבה צריך להגיע למוקד "מהות" בלחיצה על השלוחות 5, 2. חשוב שיהיה פרטים מזהים- ת.ז. או מספר אישי הכי טוב, אבל כל פרט שיש יוכל לסייע.
    • המטרה היא שהמוקד יעזור וישלח אל החייל.ת אנשים, יצמידו לו.ה השגחה, ויקחו לו.ה את הנשק וכמובן, יחברו לקב"ן.ית במידה ואין כבר. 
      • זכרו – כשיש ספק – אין ספק. אנחנו נערב את המשטרה, כגוף מקצועי להתמודדות עם מקרי אובדנות, בכל מצב של תכנית קונקרטית או חוסר בהירות. 
      • אחריות הפניה למשטרה / מוקד צה"ל היא על עו"ס הקו ולא על המתנדבים.ות או המלווים.ות.  

 

ב. אמפתיה, מתן תקווה, שבירה של ראיה סכמטית (ראיית מנהרה)

אדם הנמצא במצוקה רבה ובעל מחשבות אובדניות רואה את העולם כנטול תקווה, כמנהרה חשוכה המובילה רק לכיוון אחד (מוות) ללא שום אפשרות אחרת.  לכן, מרכיב מרכזי בשיח עם אדם המעלה תכנים אובדניים הוא מתן תקווה. זאת ניתן לעשות בשורה של דרכים:

  1. לחזק על עצם הפנייה לקו, שמעידה על כוחות, וזהו צעד משמעותי לקבלת עזרה אותו הפונה כבר ביצע. ("הנה, למרות הקושי שלך, בחרת לפנות אלינו. כל הכבוד. אתה כבר עושה ומסייע לעצמך").
  2. מתן לגיטימציה ואמפתיה לעצם הקושי של הפונה ("אני שומע כמה קשה לך, ניכר הכאב שלך. ספר לי יותר על התחושות שלך"). הדבר יוצר אמון, מאפשר לשוחח על הכאב שלו.
  3. לדבר מפורשות על תקווה וליצור שיח של תקווה.  למשל: "נכון שהדברים נראים קשים, ונכון שהכאב שלך קשה. אבל יש תקווה, יש מה לעשות. תן לנו לסייע לך (למשל על ידי הפנייה למערך טיפול וייעוץ)".  
  4. לשבור את 'ראיית המנהרה': לדבר מפורשות על כך שכרגע הוא רואה את הדברים בדרך מאוד מוחלטת אבל שלמעשה יש אפשרויות אחרות ("אני יודע שכרגע הכל נראה שחור, אבל למעשה יש כל מני אפשרויות, אחת מהן היא מערך טיפול וייעוץ שלנו, ויש גם נוספות. בוא נחשוב עליהן ביחד.)
  5. לבקש מן הפונה לשוחח על אלמנטים חיוביים בחייו ("אתה חשוב לחברים שלך, ספר לי עליהם").
  6. ליצור שיח של אכפתיות סביב הפונה ("לי אכפת ממך" , "כואב לי לשמוע על מה שעובר עליך" , "אתה חלק מהקהילה שלי ואתה חשוב לי").

 

ג. הפנייה להמשך טיפול במסגרת מערך הסיוע והתמיכה:

 

במידה ותוכן השיחה אינו מעלה חשש לאובדנות קונקרטית, ובמידה והפונה שיתף פעולה והביע נכונות ורצון להיעזר בהמשך טיפול, יש להציע את השירות כמענה אפשרי. במידה וכן, יש למלא טופס הפנייה למערך הסיוע והתמיכה, אך יש לציין בטופס פנייה דחופה, זאת לצורך פנייה מהירה לתיאום טיפול עבור הפונה.

 

ד. סימנים מעוררי חשד לאובדנות:

 

לכולנו נטייה טבעית להירתע ולהימנע מעיסוק באובדנות. קיימת מחשבה מוטעית לפיה אין להזכיר ולהעלות שיח על אובדנות בכדי 'לא להכניס לפונה מחשבות לראש'. גישה זו היא מוטעית.

פונה במצוקה סביר שחשב מחשבות כאלו, ולכן באם מתעורר אצלכם חשד לקיומו של תוכן אובדני אך שהוא אינו נאמר בפועל, ניתן בהחלט להתייחס ביוזמתנו לנושא.  בהתייחסות לנושא אנחנו יכולים לסמן לפונה שזה בסדר לדבר על כך, שהוא נמצא במקום מכיל ומבין .  להלן סימנים מעוררי חשד

  • סימני דיכאון (חוסר מנוחה ועייפות רבה, נדודי שינה, קשיי קימה ניכרים בבוקר, שינויים בתיאבון ו/או ירידה במשקל, חוסר הנאה מדברים שנהנה בעבר, הסתגרות חברתית, אפאתיה, שינויים בהרגלי המין)
  •  נואשות וחוסר תקווה
  •  כאב נפשי בלתי-נסבל
  • העדר טעם בחיים והיעדר משמעות בחיים
  • התעניינות פילוסופית בחיים ובמוות
  • הצדקה של התאבדויות
  •  איומים ישירים ועקיפים (כגון "אין צורך שתדאגו לי")
  • מחשבות תכופות על אובדנות
  • ניסיונות אובדניים קודמים או מעשי פגיעה עצמית בעבר ובהווה
  • דיבור עצמי כאילו לאחר המוות
  • התעסקות כפייתית במוות כמו למשל ביקורים תכופים בבתי קברות
  • הקשבה למוסיקה בעלת תכנים אובדניים ודיכאוניים
  • שינויים פתאומיים וקיצוניים בהתנהגות, התנהגות שאיננה הולמת את המצב
  • שימוש מוגבר באלכוהול וסמים 
  •  

 

ה.  זיהוי גורמי סיכון – לחץ ומשבר בעבר ובהווה

 

גורמים אלו מהווים גורמי סיכון כחלק מהערכת המסוכנות והקונקרטיות.

  • ניסיונות אובדניים קודמים מצד האדם עצמו
  • אובדנות בסביבה הקרובה שארעה לאחרונה (משפחה, חברים, מעגל קרוב)
  • היסטוריה של אובדנות במשפחה (הורים, סבים, דודים וכו') גם בעבר הרחוק יותר.
  • מקרי אובדנות בקהילה הגאה שאירעו בתקופה האחרונה (יכולים לשמש השראה או זרז).
  • אירועים חוזרים של פגיעה עצמית בעבר ובהווה (למשל – חיתוך cutting) 
  • תגובה משפחתית קשה ליציאה מהארון שארעה לאחרונה
  • ניכור ודחיה משפחתית – בכל פרק זמן
  • אכזבה בשל אי מימוש ציפיות שנתלו ביציאה מהארון
  • בידוד חברתי ודחייה חברתית
  • פרידה משמעותית לאחרונה
  • פיטורין או פרישה
  • אירוע להט"בופובי 
  • מחלות כרוניות או אקוטיות
  • היסטוריה משפחתית של הפרעות במצב הרוח, אלכוהוליזם ואובדנות
  • אלימות במשפחה – פיזית, מינית
  • טראומה פיזית ו/או פסיכולוגית
  • פגיעה מינית, זנות

הנחיות לוגיסטיות – מהלך משמרת במשרד

ארגונים ופעילויות – ירושלים

ארגונים ופעילויות – ירושלים

  1. הבית הפתוח בירושלים
  2. הייעוץ הפתוח (בבית הפתוח בירושלים) – קליניקה להט"בית במחיר מסובסד לחברי הקהילה בירושלים
  3. קבוצה חברתית לגילאי 50 פלוס בבית הפתוח בירושלים
  4. פרויקט "מחוץ לארון, בתוך המשפחה"
  5. בתי קפה גאים, מסיבות וליינים (ירושלים)
  6. המרפאה הפתוחה – בדיקות ל HIV , עגבת ומחלות מין בבית הפתוח בירושלים
  7. רופאת משפחה בבית הפתוח
  8. בנ"ץ (בני נוער וצעירים) בבית הפתוח בירושלים
  9. באנה – קבוצת הנשים הצעירות של הבית הפתוח בירושלים (25-35)
  10. קבוצת נשים לסביות וקויריות 45+ בבית הפתוח בירושלים
  11. טרנס-מיטינג: קבוצה חברתית לאנשים מהקשת הטרנסג'נדרית, בכל הגילאים בבית הפתוח
  12. קשורימות – קבוצה לעולם הקשירות והבדס"מ בבית הפתוח בירושלים
  13. קבוצות חברתיות ופעילויות קהילתיות בבית הפתוח בירושלים
  14. קבוצת דוברי אנגלית בבית הפתוח בירושלים
  15. קבוצה חברתית לנוער מתלבט בזהותו המינית/ מגדרית

 

1. הבית הפתוח בירושלים

המרכז הקהילתי של קהילת הלהט"ב בירושלים. מספר רב מאוד של קבוצות ופעילויות (כולל טרנס, דתיים וכו'). אתר הבית הפתוח ובו פירוט כל הפעילויות והקבוצות: www.joh.org.il

כתובת הבית הפתוח בירושלים: רח´ הסורג 2 (קומה א´) ירושלים (לא רחוק ממדרחוב בן יהודה, במרכז העיר. טלפון: 02-6250502

להצטרפות, התנדבות ושאלות: info@joh.org.il

 

פעילויות קבועות בבית הפתוח:

  • קבוצת בני נוער וצעירים – גילאי 15 עד 18. נפגשים אחת לשבוע ביום רביעי בין 18:00 ל-21:00  (אוקטובר עד אוגוסט).
  • קבוצת צעירים – גילאי 18 עד 23. נפגשים אחת לשבוע ביום חמישי בין 20:00 ל-23:0 (אוקטובר עד אוגוסט).
  • בכל מוצ"ש – פעילות פתוחה בדומה למטבחון, לגילאי 15 עד 23 כל השנה, שעתיים אחרי יציאת השבת.
  • קבוצת נשים 45 פלוס נפגשת פעם בחודש.
  • קבוצת טראנס נפגשת פעם בשבועיים.
  • קבוצת הטרנסנוער – קבוצה לקשת הטרנסית של בנ"ץ [בני נוער וצעירים] בשיתוף עם מעברים.
  • קבוצת BDSM.
  • קבוצת מיניות אלטרנטיבית.
  • ייעוץ פתוח של פסיכולוגים וחונכים.
  • הורה בקפה – מפגש בין הורים ובני נוער.
  • מרפאה פתוחה – ימי ראשון 17:00 עד20:00, בדיקות HIV בתשלום, אנונימי עם תוצאות מהירות.   

למידע נוסף ומעודכן – לפנות לאתר http://www.joh.org.il/ או לפייסבוק https://www.facebook.com/JLM.Open.House 

מספרי טלפון נוספים:

  • רכזת תפעול – 054-9001797
  • רכזת בני נוער וצעירים – 054-4898717
  • מנכ"לית – אלינור סידי – 054-4292196

 

2. הייעוץ הפתוח (בבית הפתוח בירושלים) – קליניקה להט"בית במחיר מסובסד לחברי הקהילה בירושלים

[עדכני לתאריך: 7/12/2018]

הייעוץ הפתוח הוא שרות במסגרת הבית הפתוח בירושלים, המציע טיפול פסיכולוגי במחיר מיוחד לחברי וחברות הקהילה הלהט"בית בירושלים.

ניתן לפנות באופנים הבאים:

בטלפון: 058-5928357

במייל: Health@joh.org.il

בטופס פנייה באתר הבית הפתוח: https://www.joh.org.il/psychsupport

 

3. קבוצה חברתית לגילאי 50 פלוס בבית הפתוח בירושלים

 [עדכני לתאריך 24/12/2015] 

שם הקבוצה "ארון עתיק". הקבוצה נפגשת פעם בשבועיים בשעה 17.00 בבית הפתוח רח' הסורג 2.
טלפון ליצירת קשר – עדן: 054-9122795
מייל: aronatik@joh.org.il

 

4. פרויקט "מחוץ לארון, בתוך המשפחה"

"מחוץ לארון, בתוך המשפחה" הנה יוזמה שמוקדשת לעזור להורים ובני משפחה אחרים להתמודד עם, ואף לקבל את, האוריינטציה המינית ו/או הזהות מגדרית של ילדיהם.  במסגרת היוזמה, אנו מציעים טיפול משפחתי  מבוסס התקשרות – ללא עלות – בקליניקות בתל-אביב, באר-שבע, ובבית זית (על יד ירושלים). המטרה העיקרית של הפרויקט היא לעזור למשפחות לשמור על קשרים אוהבים, תומכים ומכבדים. בנוסף, אנו מתבוננים בתהליך הטיפול ומודדים את תוצאותיו וזאת על מנת לשפר ולהציע את הטיפול הטוב ביותר.

למעוניינים ניתן ליצור קשר עם פרופ' גארי דיימונד: gdiamond@bgu.ac.il  טל: 052-5793090

לפרטים נוספים: דף פייסבוק, אתר הפרוייקט.

 

5. בתי קפה גאים, מסיבות וליינים (ירושלים) 

וידאו- בר

גיי בר קטן מעל פאב הקסטה במרכז י-ם מעוצב ברוח שנות ה-80. פתוח כל ימות השבוע מ-20:00 ובשישי מ-22:00.

יצירת קשר: 

  • כתובת: הורקנוס 1, י-ם.
  • טלפון: 054-7263567
  • פייסבוק: videopub

 

תמול שלשום

מסעדה, בית-קפה וחנות ספרים גיי פרנדלי בנחלת שבעה

רחוב סולומון 5, ירושלים. 

טל: 02-6232758

דוא"ל:   info@tmol-shilshom.co.il

 

נוקטורנו

בית קפה, גיי פרנדלי.

 בצלאל 7, ירושלים.

02-625-8510

 

6. המרפאה הפתוחה – בדיקות ל HIV , עגבת ומחלות מין בבית הפתוח בירושלים

 

[עדכני לתאריך: 7/12/2018]

המרפאה פועלת על בסיס צוות פעילים מתנדב ומנוהלת ע"י צוות רפואי.

על מנת לשמור על חיסיון הנבדקים הבית עצמו סגור בשעות הקבלה של המרפאה מלבד לנבדקים ולאנשי הצוות.

המרפאה פתוחה בימי ראשון בין השעות 17:00-20:30

כתובת היא רחוב הסורג 2 (קומה א'), ירושלים.

 

דרכים ליצירת קשר:

  • ניתן לפנות לכתובת המייל בכל עת 

 

  • hiv-clinic@joh.org.il
  • או בטלפון 058-5565415 בימי ראשון בלבד בין השעות 16:00-21:00



7. רופאת משפחה בבית הפתוח  

[עדכני לתאריך: 7/12/2018]

ד"ר יעל רונן, מומחית ברפואת משפחה מקבלת מטופלים/ות במרפאה בבית הפתוח ומעניקה שירותי רפואת משפחה GLBTQ FRIENDLY.

 

השירות מיועד בשלב זה למטופלי שרותי בריאות כללית. מטופלים מקופות אחרות מוזמנים בשמחה לקבל ייעוץ רפואי, אולם אין באפשרות המרפאה לנפק להם הפניות / אישורים (אלא רק מרשמים פרטיים).

 

ד"ר יעל רונן מקבלת מטופלים ביום א' בין 17:00 ל-20:00 לפי סדר ההגעה.



8. בנ"ץ (בני נוער וצעירים) בבית הפתוח בירושלים

[עדכני לתאריך: 7/12/2018]

קבוצת הנוער – לחניכים וחניכות עד כיתה י"ב

קבוצת הנוער הדתי – לחניכים וחניכות מרקע דתי עד כיתה י"ב

קבוצת הצעירים – לחניכים וחניכות בגילאי 18-22 .

קבוצת הצעירים הדתיים – לחניכים וחניכות מרקע דתי בגילאי 18-21.

קבוצת הטרנסנוער- לחניכים וחניכות על קשת הטרנס.

קבוצה בגוש עציון – לצעירים וצעירות מאזור הגוש

 

כל הפעילויות פתוחות לכלל החניכים ללא התחייבות, תשלום,

או צורך להגדיר שום דבר.

 

יצירת קשר: 

בכדי להצטרף לאחת מהפעילויות יש ליצור קשר באחת מהאפשרויות הבאות:

  • בכתובת המייל של רכזת בנ"ץ  teenteam@joh.org.il
  • בפייסבוק של "הבית הפתוח בירושלים"
  • בטלפון: 0544-898717
  • באתר הבית הפתוח, יש טופס יצירת קשר תחת 'בני נוער וצעירים – בנץ'
  • אתר אינטרנט: www.joh.org.il
  • כתובת: הבית הפתוח בירושלים: רח´ הסורג 2 (קומה א´) ירושלים (לא רחוב ממדרחוב בן יהודה, במרכז העיר)
  •  

לכל אלו שחוששים להגיע ישירות לקבוצה קיים "מדריכ-אישי" מדריכי הקבוצות נפגשים עם חברה חדשים כשעה לפני תחילת הפגישה ומקבלים את פניהם, והופכים את המפגש עם הקבוצה קל ונינוח יותר.

 

9. באנה – קבוצת הנשים הצעירות של הבית הפתוח בירושלים (25-35)

[עדכני לתאריך: 7/12/2018]

הקבוצה מיועדת לכל מי שמזדהה כאישה (או גם וגם) על הקשת הלהט"בית בגילאי 22-35.

מדובר בקבוצה חברתית, ובין הפעילויות – הרצאות, שיחות, ערבי סרט ועוד.

המפגשים נערכים בבית הפתוח והם פתוחים למצטרפות חדשות לכל אורך השנה.

יצירת קשר:



10. קבוצת נשים לסביות וקויריות 45+ בבית הפתוח בירושלים

[עדכני לתאריך: 7/12/2018]

קבוצת נשים ירושלמיות לסביות וקוויריות 45+ .

מדובר בקבוצה חברתית, הנפגשת פעם בחודש בבית הפתוח. בין הפעילויות הנוספות: מסיבות, טיולים, ארוחות משותפות ועוד.

יצירת קשר במייל jerusalez@gmail.com



11. טרנס-מיטינג: קבוצה חברתית לאנשים מהקשת הטרנסג'נדרית, בכל הגילאים בבית הפתוח 

[עדכני לתאריך: 7/12/2018]

כל מי שמשתייך.ת לקהילה הטרנסג'נדרית בין אם טרנס, טרנסית, ג'נדרקוויר.ית, מתלבשת, אבינרי.ת, אג'נדר וכל מי שמרגיש.ה שייכת מוזמנים.ות להגיע לקבוצה.

 

הקבוצה מוגדרת קבוצת בוגרים כלומר מ18 עד אין סוף


יצירת קשר: ניתן לפנות למנחה הקבוצה בפייסבוק Niki Sever

או ווטסאפ/הודעות (נא לא להתקשר) 0507106963.



12. קשורימות – קבוצה לעולם הקשירות והבדס"מ בבית הפתוח בירושלים

[עדכני לתאריך: 7/12/2018]

קבוצה פאנסקסואלית רבגונית, רב מגדרית, בדס"מית המיועדת לכל מי שמתעניין.ת לקשור ו/או להקשר במרחב בטוח.
הקבוצה פתוחה לגילאי 18 ומעלה, אוהבי.ות חבלים מכל השתייכות באשר היא ללא אפליה על רקע של מגדר, מין, דת, רקע תרבותי, אתניות, מעמד, ידע וניסיון.

 

הקבוצה הוקמה על-ידי ותכיל א.נשימות המאמינים.ות ופועלים.ות על פי עקרונות ה- SSC:  בטוח, שפוי ובהסכמה הדדית. מי שלא יפעלו על פי העקרונות האלו, יוצאו מתוך הפעילות והקבוצה.

 

יצירת קשר ושאלות: באתר הבית הפתוח, תחת 'פעילויות וקבוצות' – ישנו טופס יצירת קשר.



13. קבוצות חברתיות ופעילויות קהילתיות בבית הפתוח בירושלים

[עדכני לתאריך: 7/12/2018]

בבית הפתוח קבוצות חברתיות ופעילות חברתית מגוונת, הכוללת ערב משחקים, מועדון סרט גאה, קבוצה קווירית, ועוד.

יצירת קשר ושאלות: באתר הבית הפתוח, תחת 'פעילויות וקבוצות' – ישנו טופס יצירת קשר.






14. קבוצת דוברי אנגלית בבית הפתוח בירושלים

[עדכני לתאריך: 7/12/2018]

 

בבית הפתוח פועלת קבוצת דוברי אנגלית.

יצירת קשר ושאלות: באתר הבית הפתוח, תחת 'פעילויות וקבוצות' – ישנו טופס יצירת קשר.



15. קבוצה חברתית לנוער מתלבט בזהותו המינית/ מגדרית

[עדכון אחרון: 27/2/2019]

 

קבוצה חברתית לנוער מתלבט בזהותו המינית/ מגדרית בכיתות ט-יא. הקבוצה היא דיסקרטית ומיועדת לנוער שמעוניין להתעסק, כקבוצה בנושאים של זהות, גאווה, אקטיביזם ועוד. הקבוצה היא במתנ"ס קהילתי בית הכרם.

 

תמרה יצחק: 0525380192

טופס משוב לאחר שיחה:

המשוב לא עולה? לחצו כאן

להמשוב אירוע חריג לחצו כאן

שיבוץ משמרות:

להגשת משמרות לחצו כאן

לשיבוץ בתצוגה מלאה לחצו כאן