Search
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
Search

"דע שאתה חשוב בעולם הזה"

בפעם הראשונה שסיפרתי להורים שלי שאני טרנסג'נדר, אימא שלי קצת הייתה בשוק אבל אבא שלי הוא הראשון שקיבל. לצערי הרב אבא שלי כבר לא איתנו, והרגשתי מאוד בודד. מכאן התחיל הרצון שלי להתחזק בדת ובאמונה, באתי מבית חילוני אז להתחיל כזה תהליך לבד זה לא כל כך פשוט כמו שזה נראה. 

שי אור הרשקו | יום הנראות הטרנסי


לרגל יום הנראות הטרנסית שחל מחר (שישי), שי אור הרשקו, פעיל חברותא משתף:

כשאני אומר לאנשים שאני טרנסג'נדר התגובות שלהם מחולקות ל-2 סוגים: יש כאלה שאומרים "וואו איזה אמיץ אתה!" וממש משבחים אותי על כלום, ויש את אלה שמרשים לעצמם לשאול שאלות כמו "מה יש לך בין הרגליים?", לרוב אני שולח אותם לוויקיפדיה שיתן להם תשובות. מבחינתי אין פה סיפור על אומץ ואני לא איזה "גיבור על" שיציל את המצב, אני בסה"כ שי אור, בחור פשוט שרק רוצה לחיות את החיים בכמה שיותר אותנטיות לעצמו ולנשמה שלו. 

בפעם הראשונה שסיפרתי להורים שלי שאני טרנסג'נדר, אימא שלי קצת הייתה בשוק אבל אבא שלי הוא הראשון שקיבל. לצערי הרב אבא שלי כבר לא איתנו, והרגשתי מאוד בודד. מכאן התחיל הרצון שלי להתחזק בדת ובאמונה, באתי מבית חילוני אז להתחיל כזה תהליך לבד זה לא כל כך פשוט כמו שזה נראה. 

לפני שנה וחצי היו לי חברים אחרים מסביבה קצת אחרת ממה שיש לי היום. אחד מהם פגע בי בצורה שלא אפרט עליה יותר מידי אבל עד היום אני מתאושש מזה. בעקבות אותו אירוע אותם חברים החליטו לנתק איתי את הקשר כך שנשארתי לבד. חיפשתי מקום שיוכל לעזור לי לסמוך על ה' ועל אנשים מחדש, ואז דיברתי עם חבר טוב שהכרתי באיגי, כשהייתי בתקופה לא פשוטה כשחשבתי שפשוט נועדתי לסבול. באחד הימים הוא אמר לי "דע שאתה חשוב בעולם הזה" וזה משפט שהולך איתי עד היום. הוא סיפר לי על "חברותא" ושזה ארגון להט"בי דתי. חשבתי אם ללכת או לא ובסוף החלטתי שאני הולך על זה – זה הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי באותה שנה.

מאז התחלתי בהדרגה לשמור שבת, מידי פעם תראו אותי עם כיפה על הראש, ללמוד על היהדות שלנו וללכת לבית כנסת בשבתות. האמת שלאחרונה הפסקתי ללכת לבית כנסת שהייתי מתפלל בו באופן קבוע כי אחד האנשים שם פשוט צעק עליי ללכת לעזרת הנשים. זה כמעט הידרדר לאלימות פיזית אבל למזלי זה עצר בצעקות ובאמירות של אנשים שלא מסוגלים לראות את הנשמה שמעבר לגוף שנולדתי איתו. 

ברחתי מאותה בית כנסת וכל מה שיכולתי לחשוב עליו היה "למה אין פה מישהו או מישהי שיחזיקו לי את היד ויזכירו לי שאני לא לבד?" למעשה זה בדיוק מאותה סיבה למה שקרה לי בבית הכנסת – הרבה אנשים בעולם שלנו עדיין חושבים שהחיצוניות היא כל מה שקובע. זה גורם לי לחשוב שלא משנה להם כמה אני חמוד, מצחיק ושר יפה, הם עדיין לא ירצו אותי רק כי אני טרנס. אבל אני יודע שזה לא נכון.

ולכן חשוב שתהיה נראות טרנסית, כי אנחנו חשובים בעולם הזה ויש לנו הרבה מה להציע. לא משנה אם זה מבחינת תעסוקה, לימודים, זוגיות ובעצם כל תחנות החיים, אם לא רואים אותנו, אנשים לא יידעו את זה. הם ימשיכו להתייחס אלינו אותו דבר, לשאול שאלות לא לגיטימיות, ולא להכיר אותנו באמת. אבל אני יודע את האמת: אם ה' ברא אותי ככה ועזר לי לעבור את השינוי הזה, זה סימן שמשהו טוב הולך לקרות. אני יכול לסמוך עליו שכמו שהוא רואה אותי ככה אחרים יראו אותי ויאהבו אותי כמו שאני.

מ מ' באהבה ל א'.

בדיוק כמוך לפני 20 שנה בדיוק, בשנת 2003, מצאתי את מה שהייתי חייב לחשוב שהוא ה"גאולה" של חיי. מצאתי את טיפולי ההמרה ורציתי להשתנות ולהתחתן עם אישה ולהיות כמו כולם

קרא עוד »

כמה ממכם בעד דברים רעים?

כלומר, לא דברים שנויים במחלוקת, פשוט דברים רעים. התשובה, אני מקווה בכל אופן, היא אף אחד, אף אחד לא בעד מה שרע וכולנו מנסים לצדד בטוב. ובכן, ניתן להסיק מכאן שלהיות בעד מה שטוב ולהתנגד לרע זה דבר משותף (כמעט) לכל האנושות – ולכן זה לא אומר הרבה. אני מציע לעשות את אותו התרגיל עם הומופובים. כמה ממכם בעד טיפולי המרה?

קרא עוד »

יציאת מצרים הפרטית שלי

עכשיו כשפסח נגמר אני יכול להגיד שעשיתי יציאת מצרים פרטית משלי. ניקיתי כל פיסת חמץ מהלב, ואני מוכן לשלב הבא. לכל חג ביהדות יש סימן משלו, משהו ללמוד ממנו. הפסח הזה, בערב חג שני של פסח, רגע לפני קריעת ים סוף, ישבנו- עידן, הבנזוג שלי, רועי- חבר שהוא יאחתי על מלא ואני- ויצאנו ביחד ממצרים, כל אחד משלו וכולנו יחדיו.

קרא עוד »

תהיו נאמנים לעצמכם!

לא לחיות זה לפחד. זה לשקוע בחרדות. זה להסתיר את עצמנו מהאנשים הכי קרובים אלינו.
ולפעמים זה מרגיש שאי אפשר אחרת, כי החיים האלה הם פאקינג מפחידים ואם חושבים עליהם יותר מידי – אפשר לשקוע בדיכאון קיומי.

קרא עוד »

שתפו את המאמר