חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

ספר: דוד, יהונתן וחיילים אחרים

בשורת ראיונות אישיים מספרים לוחמים לשעבר על חוויית השירות בצה"ל, מנקודת מבטם של מי שהחלו לגבש זהות הומוסקסואלית במהלך תקופה זו. מקומם המיוחד של המרואיינים, כמי שלקחו חלק מלא בתפקידי לוחמה אך חשו לעתים כ´אאוטסיידרים´, ממחיש תהליכי התמודדות של צעירים רבים עם החברה הצבאית, על גווניה, כגון קיבוצניק הנקלע לפלוגה על טהרת הכיפות הסרוגות, צעיר דתי החש מכותר על ידי עולם הצבא החילוני. ספר ראשון מסוגו מאת דני קפלן
כריכת הספר
כריכת הספר

ספרו של הפסיכולוג דני קפלן מספר את הסיפור שטרם סופר על לוחמים הומוסקסואלים בצה"ל. בשורת ראיונות אישיים וחושפניים מספרים חיילים לשעבר על תהליך הסתגלותם לצבא תוך כדי גיבוש זהותם הייחודית. הם משוחחים על מגוון התנסויות – מההכנה לצה"ל, התיזוזים בטירונות, והמוטיבציה המתהווה במהלך המסלול, דרך הלחימה בלבנון וחוויות של אובדן ושכול, ועד להווי החברתי. הם מספרים בגילוי לב על רגשותיהם כלפי חברים לנשק, ומתארים כיצד התמודדו עם רגשות אלו, גם חשופים בצריח, וגם לבד.

מקומם המיוחד של המרואיינים, כמי שלקחו חלק מלא בתפקידי לוחמה אך חשו לעתים כ´אאוטסיידרים´, ממחיש תהליכי התמודדות של צעירים רבים עם החברה הצבאית, על גווניה: חייל ´צפוני´ נפגש לראשונה עם תרבות ´דרומית´, מוסיקאי נאלץ להתמודד עם גריז ושמן, קיבוצניק נקלע לפלוגה על טהרת הכיפות הסרוגות, צעיר דתי חש מכותר על ידי עולם הצבא החילוני. הספר פותח פתח הן לצעירים המתלבטים ביחס לשירות קרבי, והן לצעירות, המגלות כיום עניין הולך וגובר בתפקיד קרבי, לבחון כיצד ישתלבו בו. במקום להיעזר במדריכים למיניהם לשירות צבאי, הסיפורים מאפשרים להזדהות דרך התמודדותם של אחרים. כל אחד עשוי להפיק מהם את התרשמויותיו שלו ואולי אף להפיג חלק מחששותיו ביחס לשירות הקרבי.

בחלקו השני של הספר מנתח קפלן את תהליך ההליכה על חבל דק של צעירים רבים בצבא. הוא מציג פשר חדש לשאלות של מוטיבציה והזדהות ומשרטט את דיוקנם של החייל המורעל, החברמן, השבוז, ואחרים. הוא חושף טפח מהתנהגותו ההומוארוטית של החייל הקרבי ובוחן את ההשלכות הרגשיות של התרבות הארגונית על זהותו. בה בעת הוא מתאר כיצד, למרות הבקיעים באתוס כור ההיתוך הישראלי, מצליח מכבש הסוציאליזציה הצבאית בפעולתו, ומושך אליו גם היום רבים וטובים. צעירים וצעירות, לקראת גיוס או במהלך השירות, בני משפחה ואנשי מקצוע – כל אלה עשויים למצוא ערך רב בתמונה שעולה מספר זה.

"במחקר ראשון מסוגו משלב דני קפלן רגישות של ניתוח פסיכולוגי עם מבט רחב ושיטתי על התרבות הארגונית. לספר זה חשיבות הן סביב ניסוח וביצוע מדיניות בתוך הצבא והן בפתיחת שאלות לגבי רב-תרבותיות בחברה הישראלית".
פרופ´ איל בן-ארי, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האונ´ העברית

"הספר פורש ברגישות ובהבנה את סיפורם של חיילים הומוסקסואלים ששירתו ביחידות קרביות ותוך כדי כך מצייר מזווית מרתקת את התרבות הגברית. זהות הומוסקסואלית, לטענת המחבר, אינה אלא אחת מזהויות ייחודיות, כגון זו של נשים ושל מיעוטים אחרים, בהתנסותם הצבאית. אין ספק כי הציבור הרחב יוכל ללמוד מהספר ולהזדהות עם רבים מהנושאים העולים בו."
פרופ´ עמיה ליבליך, החוג לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית ומכללת תל אביב-יפו

"ספר מעמיק ומבריק, קריא ומעורר מחשבה. המחקר מגשר בין הזווית האישית של הומוסקסואלים לבין הסוגיה הרחבה של קבוצות מיעוט בצבא. יתר על-כן, הוא מאיר באור חדש את שאלת המוטיבציה של כלל הצעירים לשרת בצה"ל".
פרופ´ עימנואל סיוון, האוניברסיטה העברית

אני רוצה לפנות מכאן לנוער שגר במועצה מקומית קרני שומרון והיישובים באזור

גם אני גדלתי במקום שבזכותו הפך התנ״ך להיות הדרך שלי לדבר על עצמי, ולהגיד משהו על העולם שלנו. הפרספקטיבה שסיפורי התנ״ך מעניקים לנו על אנושיות, אהבה וחמלה (וכן, גם רשעות ואטימות) בעולם של היום, היא מתנה גדולה ויש שיאמרו – דרך חיים.

קרא עוד »

אם מצעד הגאווה בתל אביב הוא חגיגה המונית של חופש, אצלנו זה מאבק קיומי ויומיומי.

בשנה שעברה, לקראת המצעד השני, העימות בין חושך לאור הגיע לסף פיצוץ. המשטרה, בעקבות איומים לפגוע במצעד, דרשה לשנות את התוואי ולהרחיק אותנו ככל שניתן מהגרעין התורני המאיים, כלומר מהרחוב שבו גדלתי ומלב היישוב שלי. בהתערבות בג"ץ, שלמרבה המזל עדיין קיים במדינה הזאת, חלחלה ההבנה שלא יעלה על הדעת שבזמן שמצעדי דגלים ואירועי דת מתקיימים במועצה בשפע, תיאסר צעדה למען הסובלנות. בסופו של דבר, למרות נהירה המונית ומרגשת של תומכים מכל קצוות הארץ, היו שם יותר שוטרים מצועדים.

קרא עוד »

החלומות שהיו לי התרסקו ומצאתי את עצמי בודד ושבור

אני לא מאשים, לא אותה ולא אותי. גם לא את הממסד הדתי, על אף שאם הדברים היו אחרת הרבה מאד כאב היה יכול להיחסך. אני רק מבקש שתאמינו. שתאמינו לה, שתאמינו לי. את המחיר שלי אני כבר שילמתי, אין לי מה לעשות עם זה ואין לי טעם להאשים את המציאות שהייתה יכולה להיות אחרת. אני רק מקווה שעוד אנשים לא יעברו בגיהינום הזה. אל תתנו לזה לקרות בקלות דעת ואל תטיפו מוסר ואידיאולוגיה לאלו שיישאו את כאבם לבדם.

קרא עוד »

שתפו את המאמר