לקראת חודש הגאווה נפגשנו עם חברנו חיים אלבום, שהעביר לנו שיעור מרתק המדבר על דגל הגאווה והקשת במסורת היהודית כדי להבין את משמעותם.
באיזכור הראשון של הקשת בתנ"ך, בסיפור של נח, הקשת סימלה את סיומו של המבול ואת הברית המחודשת בין אלוקים ליצורים החיים על פני כדור הארץ. הקב"ה אומר לנח שאמנם "יצר לב האדם רע מנעוריו" אבל מעתה הוא לא יביא עוד מבול על העולם.
כשחושבים על הקשת בענן עולות משמעויות כפולות. מצד אחד היא מסמלת צבעוניות, שמחה ואת המגוון האנושי בחיינו ואף הברית שיש לנו עם הקב"ה – אבל היא גם יכולה להזכיר את המבול, ואת הכעס על האנושות ולכן יש שנזהרו שלא להסתכל בה יותר מדי.
וכך גם אנחנו. אנשים צבעוניים ושמחים שיש להם ראיית עולם רחבה ומקבלים את האחר, ואזי גם עלינו לפעמים חושבים שאסור להסתכל יותר מדי שלא ״נשפיע לרעה״.
בשיעור הצענו משל שמקשר בין הדגל והקשת. בעצם הקב"ה קורא לנח עם הקשת לצאת מהתיבה (או מהארון) כי הניסוי לא עבד – צריך להכיר במציאות של האנושות. הקב"ה לא מצפה משלמות של האנושות והוא מקבל את המנעד שיש בו. זה מה שאומרת הקשת וגם הדגל כשמניפים אותו.
אנחנו מאחלים לכם חודש גאווה שמח ומלא בחופש בכל המובנים, חופש ללהט״ב, לחטופים ולטוּב הלב האנושי שלנו 
בערבים האחרונים, כשהאזעקות נשמעות שוב
