חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

ד"ת לשמיני עצרת ולשמחת תורה – מעגל הענווה

הלקח העיקרי של שמיני עצרת הוא התנגדות נחרצת לדחייה "מחוץ למחנה" או להדרה. אותה ההדרה שבמשך כל השנה סובלים ממנה החריגים, כולל דתיים ההומו-לסביים, נעלמת במהלך שמחת התורה. אדם דתי המרגיש שהוא מורחק מן הקהילה בשל נטייתו המינית יכול לנסות להתחיל מבראשית, לחבק את ספר התורה ולאמץ אותו אל חיקו. ואולי לחוש תוך כדי כך שגם ספר התורה מחבק אותו חזרה
torah_1
(צילום: ויקיפדיה, Olevy)

חגי תשרי נחתמים ביום השמיני של חג הסוכות – שמיני עצרת (שמחת תורה). זהו יום חג מיוחד מאוד – בלי מצוות של ממש. עומס המצוות של חג הסוכות – סוכה, ארבעת המינים – נותרו מאחור. הריקודים של החג הזה הם מנהג ואינם שייכים להלכה. ועם זאת נראה שהמנהג הזה הוא אחד הפופולריים ביותר.
ובאמת בחג הזה ה"דירוג" הנצחי בין היהודים נמחק כביכול. הכול רוקדים במעגל. הכול, בלי יוצא מן הכלל, גם עולים לתורה ביום הזה. ובמרכז העניינים- הילדים, שעדיין אינם חייבים כלל בשמירת המצוות. הם המשתתפים האדוקים ביותר של שמחת התורה והם גם אלו שרוקדים הכי הרבה מכולם.

אבל למה?

יש סיפור אחד על שמחת תורה שקיימות לו שתי גרסאות – הליטאית והחסידית.
הגרסה הליטאית אומרת כי רב חשוב נשאל פעם מדוע גם פשוטי עם שאינם לומדים תורה כל השנה כל כך שמחים לרקוד עמה בשמחת התורה. תשובתו הייתה כי אותם פשוטי העם שמחים כל כך לראות את התורה כי הם לא ראו אותה כל השנה כולה.
הגרסה החסידית אומרת אחרת. כששאלו עם הארץ ידוע מדוע הוא כל כך שמח לרקוד עם התורה אף שהוא בקושי למד ממנה, הוא ענה "וכי לא אשמח בחתונה של אחי"?

יש מאחורי זה רעיון, שמוסבר על ידי הרב שלמה קרליבך זצ"ל בספרו "לב השמים" על חגי תשרי. הרב קרליבך מסביר כי בשמחת התורה אדם מישראל מתחיל לקרוא את התורה מחדש. הוא חש איך כל הידיעות שלו בתורה הן אפסיות מול גדולתה האין-סופית האמיתית של התורה ומבין, שלמעשה אין לו כל סיבה להתנשא על היהודי הפשוט והלא מלומד. לכן השמחה והזיקה לתורה בולטים ביום הזה אצל כולם יחד – כי כולם נכנסים למעגל.

אם ביום הכיפורים הייתה עדיין ההבחנה בין ה"עבריינים" לבין שאר הציבור, על אף ההיתר לתפילה המשותפת, ואם בסוכות עדיין קיימת ההבחנה בין ארבעת המינים המסמלים סוגים שונים של יהודים- הרי שבשמחת התורה כל ההבחנה אינה קיימת עוד.
כל אחד בקהילה זוכה לכבוד הגדול ביותר – לעלייה לתורה וגם להשתתפות במעגל הרוקדים.

קיים בשמחת התורה עוד פרט מעניין שייתכן והוא קשור לאופיו של החג. בחג הזה מתחילים להתפלל על הגשמים ו"שעון החורף" היהודי נכנס לתוקף. גשם ביהדות הוא סמל של ברכה היורדת מלמעלה. והברכה הזו יורדת ללא הבחנה על כולנו, בלי לבחון את רמת הצדיקות האישית של כל אחד בנפרד, או לחלופין אינה יורדת ומשאירה את כולם במצב של בצורת.

אולי לכן אנו מתחילים את התפילה לגשם במצב של האחדות הגדולה ביותר האפשרית של כל ישראל, מתוך הנחה שאם הברכה תרד – היא תרד לכול, ואם ח"ו להפך – אז כולנו ניפגע מזה.

הלקח העיקרי של שמיני עצרת, אם כן, הוא התנגדות נחרצת לדחייה "מחוץ למחנה" או להדרה. אותה ההדרה שבמשך כל השנה סובלים ממנה החריגים, כולל דתיים ההומו-לסביים, נעלמת במהלך שמחת התורה.
אם אדם דתי מרגיש שהוא מורחק מן הקהילה בשל נטייתו המינית או בשל תכונה חריגה אחרת, שמחת תורה היא ההזדמנות לחדש את הקשר שלו עם הקהילה ועם התורה.
הוא יכול לנסות להתחיל מבראשית, לחבק את ספר התורה ולאמץ אותו אל חיקו. ואולי לחוש תוך כדי כך שגם ספר התורה מחבק אותו חזרה, ולקבל מכך את ההארה ואת הכוחות לימי החורף הבאים עלינו.

חג שמח,

זאב שביידל

יום הבחירות

מה יעשה אדם הרוצה לרסן את מערכת המשפט, להעלות את המיסוי על עשירים, להנהיג את שיטת השוברים במערכת החינוך, לתת לכל אדם תחת שלטון ישראל זכות הצבעה לפרלמנט, אך למסד בחוק את זהותה התרבותית היהודית העברית של המדינה, כך שהיא תתמוך כלכלית במוסדות תרבותיים תורניים בלי קשר לחלקם באוכלוסייה של יהודים שומרי מצוות? היש לאדם כזה מפלגה להצביע לה? בעייתו שלו ובעייתו של הלהט"ב הדתי אינן שונות מבחינה פוליטית כלל וכלל

קרא עוד »

"השיח הזה חורץ דיני נפשות" קבעתי, "אתם לא חייבים לחשוב כמוני בנושא אבל גם לא חייבים להשתמש בשפה הזו כדי להתנהל מולו", סיכמתי.

ואני? אני לא מנסה "לקבור את האומללים בנטיות" אני הוא שמנסה לעזור לאותם אנשים שלא לשקוע בדיכאון וללכת לאיבוד בו, אני וחבריי הם אלו שמנסים להציל מטביעה חיי אדם בזמן שאנשים אחרים דוחפים את הראש שלהם חזרה אל מתחת למים, אני וחבריי וכל הקהילה הלהט"בית הם האנשים הטובים שנמצאים באמצע הדרך, וכמו עם היועץ מהישיבה, לא מנסים לחנך לערכים שונים – אלא להציע נווה מדבר, למי שבעזרת עשרות מאמרים ומאות קללות במסדרון, נשלח חסר כל למסע במדבר.

קרא עוד »

אין פה מקום לבלבול מדובר בביריונות

בתור טרנסית בעצמי, שלמדה במוסדות דתיים, אין פה מקום לבלבול מדובר בביריונות. מדובר פה בקריאה לחרם. חרם וכעס שמופנה כלפי ילד שהדבר היחיד שהוא עשה לא נכון הוא להיות שונה. מדובר בתנועת נפש אלימה ואינפנטילית של כעס על האחר והשונה רק משום היותו שונה שכאשר היא נעישת בידי מבוגרים קל וחומר בעלי כוח פובלציסטי היא רצחנית. מדובר בהמון זועם שמשתלח בילד כי מה? כי הוא נולד אחרת?

קרא עוד »

בעוד 10 ימים אעמוד מתחת לחופה…

5 שנים אחרי שנתתי בפעם הראשונה לאמת לצאת לי מבין השפתיים, ו-4 וחצי שנים אחרי שהכרתי את מי שילווה אותי ביתר מסע היציאה, ובעוד הרבה מסעות בעתיד ב״ה, ומעניק לי אושר שלא הייתי יכול אפילו לחלום עליו מתוך הארון – החלום הזה הפך למשאלה ולציפייה כמעט הכי גדולה שלי. שני רק למשפחה שאני כבר מת להקים איתו.

קרא עוד »

שתפו את המאמר