לעדכונים על פעילויות ואירועים:

דבר תורה לשוני (!) לפרשת משפטים – לעזוב בלי לעזוב

donkeyכִּי-תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ.

(שמות כג, ה)

שתי שאלות עולות מפסוק זה:

1) לכאורה הפירוש של "לחדול" הוא להפסיק. איך אפשר להפסיק מֵעֲזֹב לוֹ אם האדם לא התחיל כלל?

2) לכאורה הפירוש של "עזב" הוא נטש, השאיר, הניח, הפקיר. ואם כן לא מובן לשון עזיבה בפסוק שמדבר על חובה לעזור. גם הלשון עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ אינה ברורה – אם עזב פירוש לנטוש מה הכוונה לנטוש עם בעל החמור שלו אין כל כוונה לנטוש?

תשובות:

1) שני הסברים לשורש חד"ל בעברית:

א. חד"ל (במובן הרווח היום) = להפסיק לעשות לאחר שהתחלת.

ב. חד"ל = הימנעות מלעשות את הדבר.

דוגמה למשמעות ב נמצאת בפרשת פסח שני:

וְהָאִישׁ אֲשֶׁר-הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא-הָיָה וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ כִּי קָרְבַּן יְ-הוָה לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא

(במדבר ט, יג)

גם בפסוק בפרשתנו וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב הכוונה ותימנע מעזוב לו (מעזוב לו = מעזוב אותו / הימנע להשאיר לו לבדו את כל הטורח).

אגב, אבן עזרא (בפירושו הארוך) מפרש שמדובר בחד"ל במשמעות הרווחת בשפה שלנו:

והטעם, חדל שנעזוב הדבר לו לבדו, אלא תתיר עמו הקשרים ותעזוב המשא, ויפול מזה הצד ומזה הצד, ויקום החמור.

כלומר אבן עזרא מפרש – תפסיק מאי מתן עזרה לבעל החמור.

2) שני הסברים לשורש עז"ב בעברית:

א. עז"ב (במובן הרווח היום) = נטש, השאיר, הניח, הפקיר.

ב. עז"ב = סדר, ערוך, לטעון.

את משמעות ב אפשר להוכיח באמצעות בלשנות שמית משווה. באמצעות השווה לשפות שמיות אחרות מגלים כי מקורו של עיצור מסוים יכול לינוק משני מקורות שונים. כלומר מגלים כי יש עיצורים שנראים זהים אבל מקורם שונה.

נשווה בין עברית לארמית (ימין – עברית; אמצע – ארמית; שמאל – ערבית):

שור = תור = ת'ור

אשה = איתתא = אנת'ה

שלוש = תלת = ת'לת'א

כאן בעברית יש שי"ן וכנגדה תי"ו בארמית ובעברית.

אבל:

שמש= שמשא = שמשׂ

כאן השי"ן משותפת לשלוש השפות.

עולה מן הדברים שיש 2 סוגי שי"ן בעברית:

שי"ן 1 – שי"ן המשותפת לכל השפות השמיות;

שי"ן 2 – הופכת לתי"ו.

נראה דוגמה ל-2 מקורות של האות זי"ן (ימין – עברית; אמצע – ארמית; שמאל – ערבית):

זהב = דהב = ד'הב

זכר = דכר = ד'כר

כאן בעברית יש זי"ן וכנגדה דל"ת בארמית וז'אל בעברית.

אבל:

זעק = זְעק = זַעַק

כאן הזי"ן משותפת לשלוש השפות.

עולה מן הדברים שיש 2 סוגי זי"ן בעברית:

זי"ן 1 – זי"ן המשותפת לכל השפות השמיות;

זי"ן 2 – הופכת לדל"ת.

כעת נבדוק את השורש עז"ב בהשוואה לשפות שמיות אחרות:

עז"ב 1 – אכדית ezebu; ארמית עזב; ערבית עזב, במשמעות התרחק;

עז"ב 2 – אוגריתית עדב, במשמעות עזר.

ואם כן בעברית יש 2 משמעויות לעז"ב:

עז"ב 1 = נטש, השאיר, הניח, הפקיר;

עז"ב 2 = סדר, ערוך, לטעון.

את עז"ב 2 מוצאים גם במקרא, למשל בסיפור בניית ירושלים בספר (נחמיה ג ח):

עַל-יָדוֹ הֶחֱזִיק עֻזִּיאֵל בֶּן-חַרְהֲיָה צוֹרְפִים וְעַל-יָדוֹ הֶחֱזִיק חֲנַנְיָה בֶּן-הָרַקָּחִים וַיַּעַזְבוּ יְרוּשָׁלִַם עַד הַחוֹמָה הָרְחָבָה

משמעות זו מוצאים גם בלשון חז"ל:

"תקרה ומעזיבה" (סוכה א ז) = תערובת של אֵפֶר, קנים וטיט שטחים בה את קורות התקרה או את הנסרים שבה בבתים שגגותיהם שטוחים. כלומר שמסדרים בה את התקרה.

ובפסוק שלנו נקט הכתוב לשון נופל על לשון:

וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ (עז"ב 1 – להפקיר)  עָזֹב תַּעֲזֹב (עז"ב 2 – תטען) עִמּוֹ.

שבת שלום,

עמית

בחור בן 18-19, שהולך לטיפול "מקצועי" ו"מבטיח", תרתיי משמע, שנותן תחושה של עוצמה, ביטחון, כמו טריפ מופלא על קוקאין משובח במיוחד הנארז בתוך מעטפת של מציאות אפשרית וחוקית לחלוטין… יש יותר מזה?!

אחד הדברים שאפיינו את הטיפול זה הדגש על כך שניתן לשנות דברים- הנטייה הזאת היא נרכשת ואיננה מולדת, נאמר, ולכן אין שום בעיה לשנות את זה. המפתח הוא בי וזה תלוי רק ברצון שלי. עניין של בחירה.

קרא עוד »

סדנת כתיבה מונחית

לכתוב את מה שבפנים. את מה שלמדנו להשתיק ולהפנים. לא להדחיק, לא להחליק, אלא לחלוק את שעל הלב. שכבר למד לכאוב אך גם להתאהב.

קרא עוד »

ליין אוי גיי זמיר

מקוות שהתעוררתן חמודות מתוקות, כי אחרי המסיבה מוש מוש מוש שהיתה לנו קשה לקום!! אריאלה רשף המדהימה עלתה והרימה לנו את הרחבה, ו100 חברותות פיזזו אמש במועדון ה"אמור" בתל אביב, עד שהמנהל בא ואמר "רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית". אוי גיי זמיר 2 – הייתם מדהימים והיה מדהים! תודה שבאתם ונתראה במסיבה הבאה

קרא עוד »

סדרת ארון הקודש

"ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.

קרא עוד »

אני חושב שהמילה שחיפשת היא "קוויר"

הרב אברהם סתיו, אני חושב שהמילה שחיפשת בפתיחת דבריך היא קוויר (או אולי גיי באנגלית), אדם שהוא חריג מהציפיות הסיס-הטרו-נורמטיביות של החברה שלנו, ולא המילה הומו או הומוסקסאול. כשאנשים להט"בים מזדהים עם דמויות כמו בובספוג או אלזה "ומשייכים" אותן לקהילה הגאה הם לרוב לא מסווגים אותם מבחינת נטייה מינית או זהות מגדרית, אלא מצביעים על חוויה משותפת. בדרך כלל החוויה הזאת לא תהיה של אחת הזהויות הכלולות באותיות להטבא"ק+. זו פשוט חוויה כללית יותר, החוויה של שונות בתוך חברה שמניחה שכל בן נמשך לבת, שמבוגרת בשנות ה-30 שלה צריכה להתעניין בקשרים רומנטים, ושהחוויה המגדרית של כל אחד.ת היא או גבר או אשה. המילה היותר כוללנית לזהות השונה הזו היא המילה קוויר. הקושיה – איך ייתכן שלספוג או לכוכב ים תהיה נטייה מינית או זהות מגדרית שונה, רלוונטית כמו הקושיה איך ייתכן שבובספוג מדבר, שיש לו רישיון נהיגה, ושהוא לובש חולצה מכופתרת ועניבה.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.