דבר תורה לשבת תשובה

"הדרך שבה מתגבר החוטא על הקונפליקט שבינו לבין חייו ועל חוסר שביעות הרצון שלו מעצמו הינה דווקא בקבלת עצמו כפי שהוא" - כך מבין הרב שג"ר את ר' צדוק * על תשובה כחזרה לאותנטיות הפנימית וכקבלה של העצמי

viduyבמהלך ראש השנה עילעתי תוך כדי התפילה בספרו של הרב שג"ר ז"ל "שובי נפשי" העוסק בענייני תשובה. לכבוד שבת תשובה אני רוצה לשתף אתכם בפן אחד של התשובה שנראה לי רלוונטי במיוחד לנו כהומואים דתיים – "התשובה כקבלה עצמית". זהו דיון של הרב שג"ר במשנת התשובה של ר' צדוק.

וכך כותב ר' צדוק: עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכיות, רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון השם יתברך (צדקת הצדיק אות מ').

ובמקום אחר כותב ר' צדוק: תשובה היינו שמשיב אותו דבר אל הש”י רוצה לומר שמכיר שהכל פועל הש”י וכוחו אפילו המחשבה טרם נוצרה בלבו של אדם… נמצא הש”י נתן לו כח גם בהעבירה ועל ידי זה אחר התשובה הגמורה הוא זוכה שזדונות נעשין זכיות כי גם זה היה רצון הש”י כך.

הרב שג"ר מסביר את ר' צדוק כך: התשובה הגבוהה איננה הכרה באחריות לחטא וחזרה ממנו, אלא דווקא התנערות ממנו תוך הבנה שגם החטא מגיע מרצון הקב"ה. כלומר לפי ר' צדוק תשובה היא קבלת עצמך גם כחוטא. ובניסוחו של הרב שג"ר: "הדרך שבה מתגבר החוטא על הקונפליקט  שבינו לבין חייו ועל חוסר שביעות הרצון שלו מעצמו הינה דווקא בקבלת עצמו כפי שהוא. לפי ר' צדוק תשובה היא תשובה אל עצמך, כפגום וחוטא ומבחנה הוא בכנות שלה".

אצל הרמב"ם התשובה היא ביטוי לחירות המוחלטת של האדם – שאין הדבר תלוי אלא בי. ר' צדוק מבין את המושג תשובה בדיוק להפך: ההבנה ששום דבר לא תלוי בי, אלא הכול תלוי בקב"ה.

נקודת המבט היא שהקב"ה ממלא כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה (=אין מקום פנוי ממנו) והכול ברצון הקב"ה – ומפרספקטיבה זו, כשם שקילוסו של הקב"ה עולה מגן עדן, כך הוא עולה מן הגיהינום.

לפיכך שאלתו של השב בתשובה לא תהיה כדברי הרמב"ם: האם אני יכול לשנות אורחות חיי? אלא: האם אני יכול לקבל את עצמי?

המסקנה הזו של ר' צדוק היא בעיניי מדהימה וקשה: האם אני יכול לקבל את עצמי?

צריך לומר שקבלת עצמך כחוטא מתוך הבנה שהכול מהקב"ה, לא מתירה את האסור ולא פוטרת מעונש. וכך כותב ר' צדוק: "ועל דרך זה עשתה אסתר במה שאמרה כאשר אבדתי אבדתי היינו גם על אבידת הנפש חס ושלום על ידי מה שעשתה עבירה ברצון להצלת כלל ישראל. וכן מה שאמר שמשון תמות נפשי עם פלישתים… היינו בעולם הבא" (תקנת השבין ה', ב').

כלומר גם אסתר (ושמשון) עשתה מעשה אסור מתוך ההבנה שלה שזה מה שנכון לעשות אף על פי שזה חטא. ר' צדוק מפרש את מה שאמרה אסתר "כאשר אבדתי אבדתי" כשני אובדנים: מיתה בעולם הזה ואובדן העולם הבא בשל החטא, ובכל זאת עשתה מה שעשתה אף שהוא אסור כי הבינה שגם זה מהשם יתברך.

על תשובה כחזרה לאותנטיות הפנימית וכקבלה של העצמי יש עוד הרבה מה לכתוב. כדרכם של בלוגים ברשת קיצרתי במקום שצריך להאריך. את השיעור המלא אפשר למצוא בספרו של הרב שג"ר ז"ל "שובי נפשי" בפרק "תשובה כקבלה עצמית" (עמ' 126 והלאה).

שנזכה לשוב בתשובה שלמה,

ושנזכה לקבל את עצמנו כמו שאנחנו,

כי לית אתר פנוי מיניה – וזה כולל את האוויטה,

כתיבה וחתימה טובה,

בני

שתפו את המאמר

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *