לעדכונים על פעילויות ואירועים:

דבר תורה לפרשת קרח – האומנם "כל העדה כלם קדושים"?

"עונשו של קורח", סנדרו בוטיצ'ילי
"עונשו של קורח", סנדרו בוטיצ'ילי

במוקד טענתו של קרח עומד הפסוק "כי כל העדה כלם קדושים ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל השם" (במדבר, ט"ז, ג').

הרב קוק (אורות, ישראל ותחייתו, ט"ו, עמ' ל"ב) מדבר על חטאו של קין כמו זה של קרח:

"מתאמצת היא (המינות) להשאיר את כל זוהמת העולם, את כל הגסות הגופנית, ואת כל הנטיות הרשעיות האחוזות בגוף הגס, בפנימיות יסודיו החמריים, ולעלות עמו אל האושר של הקודש, שהוא מיד מתחלל ומסתאב בנגוע בו היד המסואבה. לא שעה ד' אל קין ואל מנחתו מפני הרשעה שהיתה בו אחוזה; אותו הרצח, שיצא אל הפועל אח"כ, היה גנוז וספון בכח גם בעת הבאת הקרבן מפרי האדמה, וקרבן זה תועבה הוא, הוא הוא המגביר את כל כח רע, והחטאת הרובץ על הפתח הוא מתגבר ומתאמץ ע"י ריח הקודש שהוא קולט אל קרבו ומהפכו לתכונתו"

כדי להגיע אל הקדושה, אל קרבת השם, יש צורך בהכנה, בעמל ובתהליך אמתי של זיכוך והיטהרות, שמביאים את האדם למעלתו העליונה.

לגישתו של הרב קוק, קורבנו של קין לא היה תוצאה של עבודה אישית לקרבה להשם, שכן ציפה קין שהקורבן עצמו יפעל את פעולתו, בלא עבודה אמתית מצדו.

אותה הנקודה ממש מופיעה מאוחר יותר בהשקפת העולם הנוצרית – המחשבה כי כדי להגיע אל הקודש, אל קרבת השם, אין צורך בעבודה ובעמל לטיהור האדם מגסות החומר שהוא נתון בה (ומכאן ביטלה הנצרות את המצוות המעשיות בחושבה שהאדם לא זקוק בזיכוך המצוות כדי לגשת אל הקודש) וכך האדם נכנס, עם כל זוהמתו וחומריותו, ישר אל תוך הקודש והתוצאה היא, שהקודש מתחלל, והאדם אינו מתקדש.

הקריאה אל כל העמים, השקועים בכל רפש הטומאה, בכל מעמקי הרשע והבערות, כי כולם קדושים וכולם בנים להשם זאת היא לעג לקדושה. זוהי הקֹרחות האנושית, שהיא הקינות החדשה שממנה סובל האדם-  לפי הגישה הזאת אין שונה בין עם לעם, אין עם קדוש ונבחר בעולם וכל האדם הוא קדוש בשווה.

טענתו של קרח ש"כל העדה כלם קדושים" (ובתרגום לעברית בת זמננו – "המעמדות הם דבר שאבד עליו הכלח, הבא נצעד לעולם חדש שבו אין קיימים הבדלים בין אדם לרעהו") אומרת בעצם שאין להבדיל בין אדם לאדם, אין סולם ערכים שיש בו ערכים עליונים יותר ועליונים פחות, אין עדיפות לדבר אחד על פני חברו, וממילא אין לאן לשאוף ולהתקדם ואין צורך בעבודה רוחנית כדי להגיע לדרגות עליונות.

תפיסה זו יש בה מן התפיסה הפוסט-מודרניסטית, התביעה "כולם קדושים" נשמעת היטב ובמיוחד כשהיא נאמרת ע"י "אנשי עם" כמו הוגי דעות בתחום החינוך, מחנכים ופוליטיקאים. טיעון זה הפך למוטיב מרכזי במערכת החינוך במדינה הלועגת לכל ניסיון ליצור סולם ערכים מוחלט, שבו יש אבחנה בין טוב לרע, בין קודש לחול, בין טמא לטהור. זוהי תפיסה בה אין יכולת לקבוע ערכים המדריכים את האדם בעבודתו ובהתקדמותו בחיים.

הכול טוב.

הכול שווה.

הכול בסדר.

כך יכולים להופיע בתכנית אירוח מסוימת קצין בצה"ל שקיבל צל"ש על פעולת חילוץ נועזת תוך מסירות נפש, ומיד לאחריו זמר צעיר ומבטיח שהוציא זה עתה תקליט חדש. שניהם יקבלו את מלא תשומת הלב בלא כל הבדל ביניהם. תופעות כאלה מבטאות את החוסר שיש לנו כיום בנקודות משען ערכיות, נקודות שמציעה לנו היהדות. אותה הערכיות שלאורה אנו הולכים ולפיה עלינו לקיים את חיינו.

לאור זה, דברי משה רבנו כנגד סיעת קורח הם אפוא הצהרה תרבותית חשובה דווקא בעולמנו היום – היהדות מבשרת אלטרנטיבה רוחנית לאותה רדידות ורפיון הבאים לידי ביטוי בתרבות זו, ומבקשת להפוך את העולם הזה למבחין בין מדרגה למדרגה ובין עולם לעולם. השוויון בין אדם לאדם וההבחנה ביניהם, השוויון בין יום ליום וההבחנה ביניהם, השוויון בין מקום למקום וההבחנה ביניהם – היא תמצית נפשה של תורת ישראל, המעניקה והתובעת.

סדנת כתיבה מונחית

לכתוב את מה שבפנים. את מה שלמדנו להשתיק ולהפנים. לא להדחיק, לא להחליק, אלא לחלוק את שעל הלב. שכבר למד לכאוב אך גם להתאהב.

קרא עוד »

ליין אוי גיי זמיר

מקוות שהתעוררתן חמודות מתוקות, כי אחרי המסיבה מוש מוש מוש שהיתה לנו קשה לקום!! אריאלה רשף המדהימה עלתה והרימה לנו את הרחבה, ו100 חברותות פיזזו אמש במועדון ה"אמור" בתל אביב, עד שהמנהל בא ואמר "רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית". אוי גיי זמיר 2 – הייתם מדהימים והיה מדהים! תודה שבאתם ונתראה במסיבה הבאה

קרא עוד »

סדרת ארון הקודש

"ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.

קרא עוד »

אני חושב שהמילה שחיפשת היא "קוויר"

הרב אברהם סתיו, אני חושב שהמילה שחיפשת בפתיחת דבריך היא קוויר (או אולי גיי באנגלית), אדם שהוא חריג מהציפיות הסיס-הטרו-נורמטיביות של החברה שלנו, ולא המילה הומו או הומוסקסאול. כשאנשים להט"בים מזדהים עם דמויות כמו בובספוג או אלזה "ומשייכים" אותן לקהילה הגאה הם לרוב לא מסווגים אותם מבחינת נטייה מינית או זהות מגדרית, אלא מצביעים על חוויה משותפת. בדרך כלל החוויה הזאת לא תהיה של אחת הזהויות הכלולות באותיות להטבא"ק+. זו פשוט חוויה כללית יותר, החוויה של שונות בתוך חברה שמניחה שכל בן נמשך לבת, שמבוגרת בשנות ה-30 שלה צריכה להתעניין בקשרים רומנטים, ושהחוויה המגדרית של כל אחד.ת היא או גבר או אשה. המילה היותר כוללנית לזהות השונה הזו היא המילה קוויר. הקושיה – איך ייתכן שלספוג או לכוכב ים תהיה נטייה מינית או זהות מגדרית שונה, רלוונטית כמו הקושיה איך ייתכן שבובספוג מדבר, שיש לו רישיון נהיגה, ושהוא לובש חולצה מכופתרת ועניבה.

קרא עוד »

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, ואיננו מסוגלים עוד לחשות. מחזיקנא טיבותא לרב בני לאו שנענה לדברי הרב יובל שרלו וכתב הצעה לחיי משפחה להט"ב בקהילה הדתית (קישור בתגובה הראשונה), ונגע בנקודות רבות ומגוונות. אחרי שהנושא צף מול תלמידים שלי, באתי להגיב לחלק מדבריו, ולהשלים בחלק ממה שנראה בעיני. אשמח לתגובות.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.