
(מתוך עבודת תזה של ענת שרבט, הומוסקסואליות במקורות התלמודיים, בר אילן, תשס"א. הדברים מובאים באדיבותה)

















(מתוך עבודת תזה של ענת שרבט, הומוסקסואליות במקורות התלמודיים, בר אילן, תשס"א. הדברים מובאים באדיבותה)
מה יעשה אדם הרוצה לרסן את מערכת המשפט, להעלות את המיסוי על עשירים, להנהיג את שיטת השוברים במערכת החינוך, לתת לכל אדם תחת שלטון ישראל זכות הצבעה לפרלמנט, אך למסד בחוק את זהותה התרבותית היהודית העברית של המדינה, כך שהיא תתמוך כלכלית במוסדות תרבותיים תורניים בלי קשר לחלקם באוכלוסייה של יהודים שומרי מצוות? היש לאדם כזה מפלגה להצביע לה? בעייתו שלו ובעייתו של הלהט"ב הדתי אינן שונות מבחינה פוליטית כלל וכלל
visibility_offהשבת את ההבזקים
titleסמן כותרות
settingsצבע רקע
zoom_outזום (הקטנה)
zoom_inזום (הגדלה)
remove_circle_outlineהקטנת גופן
add_circle_outlineהגדלת גופן
spellcheckגופן קריא
brightness_highניגודיות בהירה
brightness_lowניגודיות כהה
format_underlinedהוסף קו תחתון לקישורים
font_downloadסמן קישורים
תגובה אחת
ראשית, הערה טכנית – מאוד קשה לקרוא את הטקסט כשהוא מחולק כך לדפים-דפים.
ולעצם העניין, לדעתי המעשה ההומוסקסואלי לכשעצמו כלל לא מוצג כחטא בסיפור המקראי על סדום. אם יש בסיפור הזה חטא השייך לתחום המיני, נראה שזהו חטא האינוס והתוקפנות המינית – בעילה אסורה שאינה בהסכמתו של הצד ה"נבעל". ההשוואה לפרשת הפילגש בגבעה רק ממחישה זאת. כשם שלא נרצה לומר שיחסי מין לכשעצמם בין גבר לאישה הם חטא ולצורך כך נסתמך על אותה פילגש אומללה בגבעה, כך לא נרצה לומר שיחסי מין לכשעצמם בין גבר לגבר הם חטא ולצורך כך נסתמך על העיר סדום וחוטאיה. אגב, אילו הייתי שייך לדור הסופרים (ואפילו לדור התנאים) הייתי מוסיף בעדינות תיקון לאותו פסוק אומלל בספר ויקרא והופך אותו לפסוק הגיוני ואנושי יותר, כדלקמן: "האונס את זכר משכבי אישה מות יומת דמו בו".