לעדכונים על פעילויות ואירועים:

דבר תורה לפרשת וארא – אצבע אלהים הִוא

מרטין ג'ון - מכת ברד (1823)
מרטין ג'ון - מכת ברד (1823)

נראה שהמכות הראשונות שמנחית אלוהי העבריים על מצרים, עם כל אזהרותיו של משה רבנו, לא עושות שום רושם ממשי על פרעה.
הגורם העיקרי לכך הוא, כנראה, הצלחת חרטומי מצרים לבצע "כישוף-חיקוי" לכל מכה של משה. הכול תחת ממשלת האדם. "תחת שליטה". משה ואהרון רק מוסיפים תבן לעיר מפוצצת תבן.

כל זה נכון עד שחרטומי מצרים נתקלים לפתע ב"באג", במכת כינים. פתאום הדברים לא עובדים כnu שציפו: "ויעשו כן החרטומים…ולא יכלו…". דבר זה מוביל אותם למסקנה בלתי נמנעת: "ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלוהים הִוא". כמו שמסבירים המפרשים: זה כבר לא תלוי במעשים של בני אדם. יש פה כוח עליון בעסק (כך למשל בפירוש רש"י לאור המדרש, הרמב"ן ואחרים. אמנם יש גם פירוש קצת אחר של הראב"ע ועוד אבל זאת אשאיר כבר לעיון הגולשים).

מדובר על תופעה מוכרת. אנחנו נוטים "להיזכר" בקיומו של בורא עולם כשמגיעים למצב שנראה מחוץ לשליטה וליכולת הבחירה שלנו, אפילו שהוא היה שם תמיד.

הנושא הזה של היחס בין השגחת הבורא ומידת החופש של בני האדם היה מאז ומעולם אחד המוקדים במחשבה ובפילוסופיה היהודית.
במאמר החמישי של ספר "הכוזרי", מציג ריה"ל דו-שיח מעמיק בין מלך כוזר ל"חבר" היהודי בשאלות אלו. שם, מתמודד ריה"ל דווקא עם השקפה שגרסה שחופש האדם מוגבל, אם בכלל.

ריה"ל, כדרכו, תוקף השקפה זו תוך בחינת המציאות עצמה. שואל החבר את מלך כוזר: האם אותם אנשים שטוענים זאת, לא מתחמשים בנשק טוב לפני יציאה למלחמה? האם אינם עושים מעשים שיש בהם בכדי לטעון ליכולת שליטה על המתרחש במציאות?

גם הרמב"ם, במאמר שלישי של מורה נבוכים, מתמודד עם השקפות שונות בנושא השגחה וידיעה מול חופש בחירה של האדם. אחת ההשקפות שנגדה הוא יוצא היא השקפת תיאולוגיים מוסלמים בשם "האשעריה", שדי דומה לזו שהוזכרה קודם. נגדה ונגד האחרים מבהיר הרמב"ם: "יסוד תורת משה רבנו עליו השלום וכל ההולכים בעקבותיה הוא שהאדם בעל-יכולת מוחלטת, כלומר, שהוא בטבעו, בבחירתו וברצונו עושׂה כל מה שניתן לאדם לעשׂותו מבלי שיברא לו דבר חדש כלל" (מורה נבוכים).

לא לחינם בחרו חכמי ישראל כמו הריה"ל והרמב"ם להבהיר זאת. השקפות מצמצמות בחירה אלה לא היו נחלת גויים בלבד, אלא גם התנחלו בקרב חכמי ישראל.

מה גורם לכך?

הרמב"ם מסביר זאת בעצמו, במשנה תורה. שם, בהלכות תשובה, מסביר הרמב"ם שהגורם העיקרי לכך הוא קריאה לא נכונה במקורות:
"פסוקים הרבה יש בתורה ובדברי הנביאים שהן נראין כסותרין עיקר זה, ונכשלין בהן רוב האדם; ויעלה על דעתם מהן שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם לעשות טובה או רעה, ושאין לבו של אדם מסור לו להטותו לכל אשר ירצה. והריני מבאר עיקר גדול שממנו תדע פירוש כל אותן הפסוקים…"
ואחד הפסוקים מופיע בפרשה שלנו:
"לפיכך כתוב בתורה "ואני אחזק את לב פרעה" לפי שחטא מעצמו תחילה והרע לישראל הגרים בארצו, שנאמר "הבה נתחכמה לו" נתן הדין למנוע ממנו התשובה עד שנפרעין ממנו. לפיכך חיזק הקדוש ברוך הוא את לבו".
ובמילים אחרות: מאחורי כל מקרה של חוסר בחירה יש סיבה אלוקית שגורמת או מכריחה זאת.

כל אדם שהוא, בין הומו בין לא, מקבל חלקים מסוימים בחייו ככאלה שהבחירה מהם והלאה. מספר מרכיבים באישיות שלו שהם "בילד-אין", שהם הוא עצמו, לא משהו אקראי שבאמת הוא עצמו יכול לקבוע. דוגמה פשוטה: השאלה אם לחיות עם או בלי לנשום לא ממש ניתנת לבחירה. בעבור הומואים די ברור היכן נמצאת דוגמה לתחושת חוסר בחירה שכזו.

דווקא שם, כמו (להבדיל) אצל חרטומי מצרים, הייתי מצפה שתגיע ההבנה של "אצבע אלוהים הִוא".
ואני מתכוון לא לצורה שבה ראו זאת חרטומי מצרים, "גזרת שמים" חסרת טעם שאחריה פשוט מסתלקים מהבמה ונעלמים להמשך, אלא כדברי הרמב"ם של משהו בעל מטרה משמים.

לפי הרמב"ם, כיהודים, אנחנו אמונים על חשיבותה העצום של הבחירה החופשית, ומהצד השני, על ההבנה שאם יש מקום בו הצטמצמה או ממש נסוגה, זה רק כי יש סיבה מאוד טובה שמצדיקה זאת.
מה שנשאר זה רק למצוא אותה.

שבת שלום וחודש טוב,

טוהר

בחור בן 18-19, שהולך לטיפול "מקצועי" ו"מבטיח", תרתיי משמע, שנותן תחושה של עוצמה, ביטחון, כמו טריפ מופלא על קוקאין משובח במיוחד הנארז בתוך מעטפת של מציאות אפשרית וחוקית לחלוטין… יש יותר מזה?!

אחד הדברים שאפיינו את הטיפול זה הדגש על כך שניתן לשנות דברים- הנטייה הזאת היא נרכשת ואיננה מולדת, נאמר, ולכן אין שום בעיה לשנות את זה. המפתח הוא בי וזה תלוי רק ברצון שלי. עניין של בחירה.

קרא עוד »

סדנת כתיבה מונחית

לכתוב את מה שבפנים. את מה שלמדנו להשתיק ולהפנים. לא להדחיק, לא להחליק, אלא לחלוק את שעל הלב. שכבר למד לכאוב אך גם להתאהב.

קרא עוד »

ליין אוי גיי זמיר

מקוות שהתעוררתן חמודות מתוקות, כי אחרי המסיבה מוש מוש מוש שהיתה לנו קשה לקום!! אריאלה רשף המדהימה עלתה והרימה לנו את הרחבה, ו100 חברותות פיזזו אמש במועדון ה"אמור" בתל אביב, עד שהמנהל בא ואמר "רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית". אוי גיי זמיר 2 – הייתם מדהימים והיה מדהים! תודה שבאתם ונתראה במסיבה הבאה

קרא עוד »

סדרת ארון הקודש

"ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.

קרא עוד »

אני חושב שהמילה שחיפשת היא "קוויר"

הרב אברהם סתיו, אני חושב שהמילה שחיפשת בפתיחת דבריך היא קוויר (או אולי גיי באנגלית), אדם שהוא חריג מהציפיות הסיס-הטרו-נורמטיביות של החברה שלנו, ולא המילה הומו או הומוסקסאול. כשאנשים להט"בים מזדהים עם דמויות כמו בובספוג או אלזה "ומשייכים" אותן לקהילה הגאה הם לרוב לא מסווגים אותם מבחינת נטייה מינית או זהות מגדרית, אלא מצביעים על חוויה משותפת. בדרך כלל החוויה הזאת לא תהיה של אחת הזהויות הכלולות באותיות להטבא"ק+. זו פשוט חוויה כללית יותר, החוויה של שונות בתוך חברה שמניחה שכל בן נמשך לבת, שמבוגרת בשנות ה-30 שלה צריכה להתעניין בקשרים רומנטים, ושהחוויה המגדרית של כל אחד.ת היא או גבר או אשה. המילה היותר כוללנית לזהות השונה הזו היא המילה קוויר. הקושיה – איך ייתכן שלספוג או לכוכב ים תהיה נטייה מינית או זהות מגדרית שונה, רלוונטית כמו הקושיה איך ייתכן שבובספוג מדבר, שיש לו רישיון נהיגה, ושהוא לובש חולצה מכופתרת ועניבה.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.