דבר תורה לפרשת בהעלֹתך – על "אור החיים" ועל היציאה מהארון

בני מתייחס השבוע לשני דברים מרכזיים בפרשה: הגֵר ופסח שני * מחשבות על יציאה מהארון בעקבות ה"אור החיים" הקדוש

closetקודם כל אני מבקש לחלוק איתכם פירוש מקסים של ה"אור החיים" הקדוש על הגֵר: בפרשתנו כתוב "וכי יגור אתכם גר, ועשה פסח לה' כחוקת הפסח וכמשפטו כן יעשה" (ט' יד').

נשאלת השאלה מדוע הגר יכול לומר "עבדים היינו" אף על פי שלא היה עבד? מסביר ה"אור החיים" הקדוש: "ויציאתנו ממצרים הייתה גאולת עולם גם לנפש הגר, הגם שלא היה בנגלה, היה בנסתר, כי שורש הקדושה אחד הוא, וכשהיו אבותינו במצרים הייתה כללות הקדושה טבועה בטומאת מצרים, ואם חס וחלילה היה כללות הקדושה נטבע, אין תרופה לענפים, כי הכול הולך אחר העיקר, והצלת העיקר נוגעת גם לענפים" (דבריו אלה הובאו בשערי תשובה, סימן תעג ס"ק כז).

בעיניי, הפירוש מקסים: יציאת מצרים היא גאולה לנפש, הכללית, היציאה משעבוד לגאולה גואלת את הנפש. היציאה מעבדות לחירות, או אפילו החירות עצמה, משנה את הנפש של כל המציאות, גם של מי שלא היה שם באופן פרטיקולרי.

חשבתי על זה השבוע, לקראת פתיחת חודש הגאווה והמצעד: היציאה משעבוד לגאולה, או היציאה מהארון, בעיניי, גואלות את הנפש, ולא רק את של מי שיצא וצועד, אלא משנה את הפנימיות באופן העמוק ביותר, גם את של מי שלא יצא ולא צועד עדיין.

חוצמיזה, בפרשתנו יש גם את הסיפור של פסח שני. כמו שאתם בטח זוכרים "חברותא" השתתפה באירועי "פסח שני" שיזמו חברות בארגון בת-קול. הרעיון הכללי היה שפסח שני הוא חג של מי שלא יכול היה להשתתף עם כל הקהל, אם תרצו, המודרים. בעקבות רעיון זה נערך ערב עיון (מרתק!) על אחריות הרוב כלפי המיעוט – מצידה של ההנהגה הדתית.

"מי שמפחד לחזק את שרקי ולעשות לו לייק של אמפתיה, חושש מן הטאבו המגזרי"

נציגי הציבור שמפחדים להביט במראה ששרקי מעניק להם – ישלמו מחיר אלקטורלי כשהנוער ירגיש שמנהיגותם מאבדת רלוונטיות. כשם שעזבו צעירי ש"ס ואגודה אל חיקו של בן גביר, יעזבו צעירים נוספים מפלגות נוספות שלא יישרו קו עם המאה ה־21, ועם הפוסט המכונן של מי שבסך הכל רוצה להיות אבא בשולחן שבת.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *