חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

מאמר תורני: נא להכיר – חג הסיגד

מדי שנה בשנה, 50 יום לאחר יום הכיפורים, בתאריך כ"ט במרחשוון חוגגים יהודי אתיופיה את חג הסיגד - חג ייחודי ליהודי אתיופיה. וזה קרה השבוע * בני כותב מעט על הפסוקים בספר נחמיה המשמשים את המקור לחג, על מנהגיו ועל משמעותו
קייס בחג הסיגד בירושלים, 2008
קייס בחג הסיגד בירושלים, 2008

השבוע חגגו את יהודי אתיופיה את חג הסיגד. החג נחוג מדי שנה בשנה בכ"ט במרחשוון, 50 יום לאחר יום הכיפורים.

לוח השנה של יהודי אתיופיה אינו כולל בתוכו חגים שהתחדשו אחרי חורבן בית שני (חנוכה, פורים, ל"ג בעומר, ט"ו בשבט). וכולל חג מיוחד – חג הסיגד. זהו חג ייחודי שאינו קיים בלוח השנה בשאר קהילות ישראל ומקורו בימי עזרא ונחמיה. החג מתבסס על הפסוקים בספר נחמיה:

"וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה נֶאֶסְפוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים וַאֲדָמָה עֲלֵיהֶם: וַיִּבָּדְלוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר וַיַּעַמְדוּ וַיִּתְוַדּוּ עַל-חַטֹּאתֵיהֶםוַעֲו‍ֹנוֹת אֲבֹתֵיהֶם: וַיָּקוּמוּ עַל-עָמְדָם וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת השם אֱ-לֹהֵיהֶם רְבִעִית הַיּוֹם וּרְבִעִית מִתְוַדִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים לַה' אֱ-לֹהֵיהֶם" (נחמיה ט, א-ג).

משמעות החג בעיני יהודי אתיופיה הייתה:

א. הסיגד מזכיר את מתן תורה בהר סיני כיסוד הברית עם השם (ולכן חוגגים אותו על הר גבוה);

ב. בחג מציינים את חידוש הברית על ידי הגולים שחזרו לירושלים בימי שיבת ציון;

ג. הסיגד שימש הזדמנות להזכיר ליהודי אתיופיה המרוחקים משאר עם ישראל את הצורך להיות נאמנים

למצוות לתורה ולירושלים, על אף הסבל הכרוך בכך;

ד. החג משמש הזדמנות ליהודי אתיופיה לחזור בתשובה, להפגין את נאמנותם לברית ולפנות בצום ובתחינה לאביהם שבשמים.

באתיופיה חגגו את הסיגד בעלייה המונית להר. בשעות הבוקר היו נושאים הקסים (המנהיגות הרוחנית של יהדות אתיופיה) את ספר ה"אורית" (ה"אורייתא", התורה) אל הר גבוה, ואחריהם צעדו בני הקהילה בתהלוכה ארוכה. הטיפוס אל ראש ההר נעשה תוך נשיאת אבנים על הראש או על הכתף, רמז להכנעה לפני ה' וזכר לחורבן המקדש. על ההר נשאו המאמינים תפילות וגזרו על עצמם צום.

על פי המסורת, מנהג זה נועד הן כדי להזכיר את המעשה בימי עזרא ונחמיה, והן מתוך אותו מניע של חזרה בתשובה וחידוש הברית עם השם.

עם הגעת התהלוכה אל ראש ההר, נהגו הקסים לשאת תפילות לחג. התפילות ביטאו את הרצון לחזרה בתשובה ותחינה בפני השם שיסלח לעמו וירחם עליו. התפילות גם אזכרו בערגה את העיר ירושלים ואת התקווה להגיע אליה ביום מן הימים.

במהלך קריאת התפילות, נהגו לקרוא בתורה בספר שמות, פרקים יט-כ, ובהם תיאור מעמד מתן תורה; לקרוא על "הסיגד הראשון" המוזכר בספר נחמיה; וקטעים מספר ויקרא ודברים – דברי כריתת הברית המזכירים את הברכות שיבואו על שומרי הברית והקללות שיבואו על המפרים אותה.

לאחר סיום התפילות הוליכו הקסים המכובדים מכול את הנאספים בתהלוכה חגיגית המלווה בתקיעת חצוצרות, לשם החזרת ה"אורית" (אורייתא) חזרה ליֶצֶלוֹת בֵּת (בית התפילה). אז הייתה מתקיימת סעודה חגיגית מלווה בשירה ובריקודים.

יהיה רצון שנזכה גם אנחנו בירושלים לחידוש הברית וקבלת תורה מחודשת כבימי עזרא ונחמיה.

בני

אין זה מקומם של יהודים

לפני מאתיים שנה, כאשר בקייב הלכה אדל לבית הספר וסיימה לאכול את ארוחתה, היא מלמלה בשפתיה את ברכת המזון. כאשר שמעו על כך הבנות האחרות הלשינו עליה למורה כי היא יהודיה ומשכו אותה משערה. לפני אלף שנה, כאשר יוסף הלך בשווקים שבפס, לקחו ממנו כמה בחורים את ספריו וזרקו אותם לבאר רק משום ש"אין זה מקומם של יהודים".

קרא עוד »

אמש צוין יום הזכרון הטרנסי. יום שלם של אחדות ותקווה לצד יום שכולו זכרון ואבל

ביום הזה אני נזכרת בכל הא.נשים על הקשת הטרנסית שהכרתי ושסיימו את חייהם, בכל הקשיים המנטליים והחברתיים שהקהילה הטרנסית, הקהילה שלי – חווה באופן יומיומי.

קרא עוד »

הסיפור של נריה שמעון

"יצאתי מהארון עוד לפני שנפגשתי עם גבר, עוד לפני שהיה לי משהו עם מישהו… לא הרגשתי שום צורך לחכות לזוגיות או להתנסות. זאת פשוט הייתה ההרגשה שלי"

קרא עוד »

שתפו את המאמר