Search
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
Search

דְּיוֹקָן – יורגוס כרונס

חֲבֵרִי הָאַחֲרוֹן, זָכוּר לִי,

הָיָה בַּעַל שֵׁם מוּזָר.

הוּא בָּא מִמְּקוֹמוֹת לַחִים, מְלֵאֵי אַצּוֹת וְצַבִּים,

שָׁר שִׁירִים מְשֻׁנִּים, כְּשֶׁהִגִּיעַ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן

לַחַשְׁמַלִּית הָאַחֲרוֹנָה. הָיָה בָּא בְּשָׁעוֹת שֶׁאִישׁ

לֹא הֶעֱלָה עַל הַדַּעַת, מְשַׂכֵּל רַגְלַיִם עַל הַסַּפָּה

עַד שֶׁנֶּעְלַם. כְּשֶׁהָיָה כּוֹרֵעַ לְהִתְקַלֵּחַ,

בֵּרְכוּ אוֹתוֹ אֵיבָרָיו לְשָׁלוֹם בָּרְאִי,

צוּרָתוֹ הָיְתָה מוּזָרָה בַּיּוֹם שֶׁקָּפַץ מֵהַחַלּוֹן.

בְּקֹשִׁי מָלְאוּ לוֹ תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה שָׁנִים. גּוּפוֹ הָיָה

מְכֻסֶּה כְּתוֹבוֹת קַעְקַע.

בשנים האחרונות להטבא"קים דתיים משמיעים לאט לאט קול חזק יותר, נוכחים יותר במרחב הציבורי, ומראים לעולם שיש להם קיום, ושהקיום הזה יכול להיות יפה ואמיתי. התמונה שמתקבלת למתבונן מהצד הופכת לחיובית יותר ויותר – הוא רואה יותר קבלה, יותר פתיחות, פחות ופחות ארון והדחקה. התמונה הזו אכן משקפת את המגמה החיובית שעוברת על הקהילה הלהטבא"קית בכלל ועל הקהילה הלהטבא"קית דתית בפרט. אך ישנם צדדים מדוברים פחות, שהתמונה הזו מתעלמת מהם. בד בבד עם המגמה החיובית, עדיין נותרו המון דברים לתקן – טרגדיות קורות, אנשים עדיין חיים באפלה ובפחד, לא מסוגלים לקבל את עצמם ומנסים להדחיק כדי להתקבל בחברה.

צריך להתעסק בטרגדיות האלה בכובד ראש, לא לוותר על התיקון שלהם רק כי הן קורות מתחת לרדאר. אבל אני רוצה להתעסק דווקא בזווית שונה שלהם הפעם – מנקודת המבט הצדדית. החוויה של חיים כהומו בקהילה דתית, שיחד עם זה שחי את הקונצנזוס של הקהילה שלו, מקבל מדי פעם הצצות לעולם שמתחת, לאנשים בקהילה שיוצרים איתו קשר ומספרים על אובדנות, לנשואים שמדחיקים וכואבים ומחפשים ביטוי לנטייתם המינית, לחברים שמנסים להיפטר מהסיפור הזה ולא רוצים לחיות ככה.

החיים האלה ליד יכולים להיות בעלי משמעות, וכהומואים מחוץ לארון יש לנו השפעה מאוד גדולה על האנשים שחיים בסתר. אבל הכוח הזה גם גובה מחיר, והמבט הזה שתמיד פוזל לעולם מקביל שאף אחד לא יודע על קיומו יכול להיות כואב. לדעת שאדם שאתה מכיר עובר קשיים אדירים או חווה בלבול רציני, ולשמור את זה לעצמך כדי לכבד את הדיסקרטיות שלו, זה עמדה בודדה מאוד. רק אתה יודע, ולפעמים ישנה הרגשה שרק אתה אחראי. לכן חשוב מאוד לזכור, שנכון שיש לנו כוח ושאפשר להשפיע איתו, אבל צריך לדעת לחיות עם זה בשלום, לדעת מה שלי ומה לא שלי, על מה אני אחראי ועל מה לא. צריך להיות מסוגל לעזור לאחרים, אבל גם לשים לב לא לשכוח לדאוג גם לעצמך. השיר הזה לוכד בצורה כואבת את החיים האלה ליד.

יורגוס כרונס הוא משורר יווני, יליד 1948. שירו "דיוקן" לקוח מהאונתולוגיה "בני קוואפיס ונכדיו", שנערכה על ידי רמי סערי, ויצאה לאור ב2015 בהוצאת כרמל.

הסיפור של נריה שמעון

"יצאתי מהארון עוד לפני שנפגשתי עם גבר, עוד לפני שהיה לי משהו עם מישהו… לא הרגשתי שום צורך לחכות לזוגיות או להתנסות. זאת פשוט הייתה ההרגשה שלי"

קרא עוד »

הייתי מחכה שכולם יירדמו.

הייתי מחכה שכולם יירדמו.
ואז הייתי פותח את הארון, שולף ז׳קט אפילו בקיץ, מתגנב לדלת, חומק בזהירות,
ונפלט לחסדי הרחוב.

קרא עוד »

דיספוריה היא אמיתית

דיספוריה היא אמיתית.
לפעמים פשוט לוקח חיים שלמים בשביל להבין אותה. ולקרוא לה בשם.

קרא עוד »

שתפו את המאמר